נחום אברהם יעקובוביץ': הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{לשכתב|שפה לא אנציקלופדית}} | {{לשכתב|שפה לא אנציקלופדית}} | ||
הרב '''נחום אברהם יעקובוביץ''' , מזקני וחשובי חסידי חב"ד ליובאוויטש באירופה, נולד בהונגריה ביום ט' תמוז ה'תרפ"ו | הרב '''נחום אברהם יעקובוביץ''' , מזקני וחשובי חסידי חב"ד ליובאוויטש בבלגיה באירופה, ומגדולי התלמידי החכמים שבה, נולד בהונגריה ביום ט' תמוז ה'תרפ"ו. בהיותו כבן שנה, עברו הוריו הרב '''שמעון יעקב''' ומרת '''בריינדל'''אוהר לעיר אנטוורפן בבלגיה. | ||
במשך 8 שנים שקד על תלמודו בביה"ס המקומי 'יסודי התורה'. בשלהי שנת תרצ"ט פרצה מלחמת העולם השניה, ובמהלך שנת ה'ת"ש הגיעו הכוחות הגרמניים לשערי בלגיה. רבים מיהודי העיר ברחו מבעוד מועד לכיוון צרפת שעוד היתה אז נקייה מהכיבוש הגרמני. גם משפחת אוהר (לאחר המלחמה, שינה הרנ"א שם משפחתו לשם משפחת האם קודם נישואיה) נדדה לצרפת. היה זה בתחילת הקיץ, ונער הבר מצווה נחום אברהם לקח עמו מחזור תפילה לחג השבועות וחומש במדבר, זאת משום שהסברא היתה שתיכף יובסו הגרמנים בידי הצרפתים ויהיה אפשר לחזור הביתה לאנטוורפן. לפועל, נדדו בני המשפחה ממחנה פליטים אחד למשנהו וגם צרפת נכנסה למערבולת המלחמה. | במשך 8 שנים שקד על תלמודו בביה"ס המקומי 'יסודי התורה'. בשלהי שנת תרצ"ט פרצה מלחמת העולם השניה, ובמהלך שנת ה'ת"ש הגיעו הכוחות הגרמניים לשערי בלגיה. רבים מיהודי העיר ברחו מבעוד מועד לכיוון צרפת שעוד היתה אז נקייה מהכיבוש הגרמני. גם משפחת אוהר (לאחר המלחמה, שינה הרנ"א שם משפחתו לשם משפחת האם קודם נישואיה) נדדה לצרפת. היה זה בתחילת הקיץ, ונער הבר מצווה נחום אברהם לקח עמו מחזור תפילה לחג השבועות וחומש במדבר, זאת משום שהסברא היתה שתיכף יובסו הגרמנים בידי הצרפתים ויהיה אפשר לחזור הביתה לאנטוורפן. לפועל, נדדו בני המשפחה ממחנה פליטים אחד למשנהו וגם צרפת נכנסה למערבולת המלחמה. | ||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
לאחר כמה השתדלויות מצד בני משפחה בארה"ב, התקבלו מסמכי הגירה (אפידייוויד) והיה לשם כך לגשת לקונסוליה האמריקאית ששכנה במרסיי. משום כך, הורשו בני המשפחה לנדוד עד למחנה הפליטים הסמוך למרסיי. בין כל הנדודים הללו, הביע האב את כאבו על כי בנו שאמור להכנס ללמוד בישיבה מסתובב ללא מסגרת לימודים מסודרת. וגם הסביבה לא היתה של שומרי תורה ומצווה. ואז נודע לו שבעיר מרסיי הסמוכה קיימת ישיבה בהנהגתו של הרב '''שניאור זלמן שניאורסאהן''', בן דודו של הרבי. | לאחר כמה השתדלויות מצד בני משפחה בארה"ב, התקבלו מסמכי הגירה (אפידייוויד) והיה לשם כך לגשת לקונסוליה האמריקאית ששכנה במרסיי. משום כך, הורשו בני המשפחה לנדוד עד למחנה הפליטים הסמוך למרסיי. בין כל הנדודים הללו, הביע האב את כאבו על כי בנו שאמור להכנס ללמוד בישיבה מסתובב ללא מסגרת לימודים מסודרת. וגם הסביבה לא היתה של שומרי תורה ומצווה. ואז נודע לו שבעיר מרסיי הסמוכה קיימת ישיבה בהנהגתו של הרב '''שניאור זלמן שניאורסאהן''', בן דודו של הרבי. | ||
היה זה המפגש הראשון של נחום אברהם הצעיר עם דמות של חסיד חב"ד. באנטוורפן היו חסידים מחצרות שונות ואף רבנים ואדמו"רים שהנהיגו קהילות, אבל לא היה בנמצא בית כנסת חב"די או חסידי חב"ד שפעלו וכו'. כשניצבו לפני הרש"ז אמר האב "אנחנו מהעיר אנטוורפן. בני למד והצליח בילדותו, ויכול להיבחן במסכת נדרים. אנא קבל אותו כתלמיד. מי יודע מה יהא עליו באם יסתובב אתנו במחנות, ספרים אין לנו כי ברחנו מהאויב". הרש"ז ניסה לומר שאין לו מוסד חינוך לנערים צעירים אלא רק ישיבה לבחורים מבוגרים, אך האב התחנן, ובראות | היה זה המפגש הראשון של נחום אברהם הצעיר עם דמות של חסיד חב"ד. באנטוורפן היו חסידים מחצרות שונות ואף רבנים ואדמו"רים שהנהיגו קהילות, אבל לא היה בנמצא בית כנסת חב"די או חסידי חב"ד שפעלו וכו'. כשניצבו לפני הרש"ז אמר האב "אנחנו מהעיר אנטוורפן. בני למד והצליח בילדותו, ויכול להיבחן במסכת נדרים. אנא קבל אותו כתלמיד. מי יודע מה יהא עליו באם יסתובב אתנו במחנות, ספרים אין לנו כי ברחנו מהאויב". הרש"ז ניסה לומר שאין לו מוסד חינוך לנערים צעירים אלא רק ישיבה לבחורים מבוגרים, אך האב התחנן, ובראות הרב ש.ז. שניאורסון את הרצון הכנה שאל את העלם הצעיר באם מסכים להישאר לבדו, ומשנענה בחיוב לקח אותו תחת חסותו. הראה לו את מיקומה של מסעדה כשירה, מיקומו של מלון ציבורי שאירח פליטים בחינם (כמה עשרות בחדר אחד), וסידר לו ל'חברותא' בלימוד מסכת חולין את הרב הוטנר שהיה חסיד גור. | ||
מיד עם כניסתו לישיבה, נפעם לפגוש דמויות של בחורי ישיבה שראשם ורובם בלימוד התורה. היו אלו בחורים פליטים מישיבת "עץ חיים" שהוקמה בכפר הבלגי "היידע". ראש הישיבה הרב '''שרגא פייבל שפירא''' היה בוגר ישיבות ליטאיות אך בעל התלהבות כחסיד. מסר נפשו לטובת הבחורים, והיה ידוע באהבת ישראל שלו. ביניהם היו: האחים הרב '''חיים אריה זילברשטיין''' והרב '''שמואל מאיר זילברשטיין'''; הרב '''חיים מנחם טייכטל'''; הרב '''דוד משה ליברמן'''; ולאחר מכן הצטרף אליהם גם הרב '''אהרן מרדכי זילברשטרום'''. | מיד עם כניסתו לישיבה, נפעם לפגוש דמויות של בחורי ישיבה שראשם ורובם בלימוד התורה. היו אלו בחורים פליטים מישיבת "עץ חיים" שהוקמה בכפר הבלגי "היידע". ראש הישיבה הרב '''שרגא פייבל שפירא''' היה בוגר ישיבות ליטאיות אך בעל התלהבות כחסיד. מסר נפשו לטובת הבחורים, והיה ידוע באהבת ישראל שלו. ביניהם היו: האחים הרב '''חיים אריה זילברשטיין''' והרב '''שמואל מאיר זילברשטיין'''; הרב '''חיים מנחם טייכטל'''; הרב '''דוד משה ליברמן'''; ולאחר מכן הצטרף אליהם גם הרב '''אהרן מרדכי זילברשטרום'''. | ||
הרב שניאור זלמן היה יהודי תלמיד חכם, עמקן, משכיל בדא"ח, | הרב שניאור זלמן היה יהודי תלמיד חכם, עמקן, משכיל בדא"ח, איש רב פעלים בדמו ובנפשו שפעל כל העת במס"נ עבור הזולת. בין מעשה חסד אחד למשנהו, והקמת מוסד כזה או אחר לטובת הפליטים, היתומים וכו', היה מוסר לבחורי הישיבה שיעורים בחסידות. בזכרונו של הרב נחום אברהם שהמאמר הראשון שלמד מפיו היה ד"ה שחורה אני ונאווה, מליקוטי תורה על שיר השירים. ולאחר השיעור התבטא ידידו הטוב דוד משה (לימים הגאון החסיד הרב דוד משה ליברמן, רבה של העיר אנטוורפן) כשנכנסתי לשיעור היה לי 'שחור', ובסיום השיעור 'נאווה' לי. | ||
בעזרת הרש"ז נכנס לעולמה הטמיר של תורת החסידות, לטרקלין המפואר שפתח בפניו עולם חדש של מחשבה, העמקה, טעם מחודש בקיום המצוות, ובלימוד התורה בכלל. מאוחר יותר, כשכבר היו בפאריז לאחר המלחמה פגש בהרב '''מיכאל ליפסקר''' (לימים השליח הראשון שנסע למרוקו, לאחר | בעזרת הרש"ז נכנס לעולמה הטמיר של תורת החסידות, לטרקלין המפואר שפתח בפניו עולם חדש של מחשבה, העמקה, טעם מחודש בקיום המצוות, ובלימוד התורה בכלל. מאוחר יותר, כשכבר היו בפאריז לאחר המלחמה פגש בהרב '''מיכאל ליפסקר''' (לימים השליח הראשון שנסע למרוקו, לאחר הסתלקות הרבי מוהריי"צ נ"ע), שהיה מראשוני התמימים שיצאו מעמק הבכא הסובייטי, ולמד ממנו דא"ח בהבנה והשגה. בילדותו אהב הרב יעקובוביץ' לקרוא וללמוד ספרי חקירה, דוגמת ספר עקידת יצחק, ספר הכוזרי, ועוד. אולם נפשו כמהה למשהו אחר, וכפי הנראה לאור תורת החסידות שמילאה מאז את כל ישותו. עוד מהרב ליפסקר שמע משפט שקסם לו "חסידות הינה הפילוסופיה העדינה ביותר". | ||
לאחר שוך אימי המלחמה, לא אמר | לאחר שוך אימי המלחמה, לא אמר הרב שניאור זלמן נואש והקים מחדש בפאריז ההרוסה מוסדות חינוך לבנים ולבנות, ליתומים ולפליטות, וגייס את בחורי הישיבה שנדדו איתו בכל מסעות הנדודים בשנות המלחמה הארורים. גם הרנ"א גוייס למשימה, ובתור בחור צעיר נטל על עצמו הקמת בית ספר תיכון, ששילב לימודי קודש ולימודי חול, עבור ילדים יהודיים. כשניסה לטעון באוזני הרש"ז שהוא צעיר מידי למשימה, קיבל את התשובה הניצחת "ברוסיה הסובייטית הנוער הוא זה שחולל את המהפיכה". בית ספר זה לא האריך ימים, מחמת שלא היה תקציב להמשיך אותו שנה נוספת. אז נכנס לנהל סמינר לבנות, שם התחנכו גם בנות משפחות אנ"ש שיצאו מרוסיה ושהו בפאריז באותה עת. בין התלמידות היו גם מרת '''לאה כהן''' שתחי' (לבית בוטמן) אשת חבר של הגה"ח הרב '''יואל כהן''' שליט"א, ה'חוזר' הראשי של הרבי ומשפיע ראשי בישיבת תות"ל המרכזית בבית חיינו; מרת '''פרומא יוניק''' שתחי' (לבית פעווזנער), רעייתו של המשב"ק הרב '''דובער יוניק''' ע"ה, ועוד. | ||
בפאריז התוודע גם לדמויות ההוד של חסידי חב"ד שיצאו מרוסיה בשנת ה'תש"ו, ובהם | בפאריז התוודע גם לדמויות ההוד של חסידי חב"ד שיצאו מרוסיה בשנת ה'תש"ו, ובהם הרב החסיד המופלא '''ניסן נמענוב''', הרב החסיד '''ישראל נוח בלניצקי''' ובנו הרב החסיד '''אהרון יוסף''', הרב החסיד '''בצלאל וילשאנסקי''', ועוד. קניינים רבים בנפשו נותרו מאותה תקופה, בה התחמם לאורם של מי שראה בהם התגלמות כל מה שלמד עד אז, על עבודת המידות, עבודת הביטול, מידת האמת, למדנות חסידית, ידיעה מקיפה בדא"ח. דמות ה'בינוני' מספר התניא כמו קמה וניצבה למול עיניו. גם ברבות השנים, היה מטריח עצמו ונוסע שעות ארוכות מבלגיה לצרפת על מנת להשתתף בהתוודעויות של חסידים אלו. באותה תקופה בשנים תש"ה - תש"ו החלו להגיע מארה"ב קונטרסים של מאמרים מהרבי מוהריי"צ, והרב נחום אברהם יעקובוביץ', מיטיב לתאר איך שהרגיש שהמאמרים הללו דיברו ממש אל הנפש שלו, על לבטיה ותכונותיה. בניגוד לספרים אחרים מחוגים אחרים, הייתה ההרגשה שזו היא התורה המיועדת לבני הדור הזה. וכן, שזוהי טעימה מתורתו של משיח קודם ביאת המשיח. | ||
| שורה 62: | שורה 62: | ||
מרת לאנא שתחי' נולדה בכ"ט טבת ה'תרפ"ט, בעיר גרוסוורדיין בהונגריה, להוריה הרב יונה אלימלך ומרת מירל וויינברגר הי"ד. חמשה אחים ואחות מבוגרת ממנה הרכיבו יחד את המשפחה השלווה עד שפרצה המלחמה הארורה. אחרי כמעט 5 שנים שהמלחמה השתוללה בכל רחבי אירופה, הגיעו הגרמנים ימ"ש להונגריה בכדי "לטפל" בחצי מיליון יהודים שהתגוררו בה. גם על משפחת וויינברגר עלה הכורת, כאשר הם נשלחו ברכבות הידועות לשמצה למחנה ההשמדה אוושויץ, שם נעקדו ונשרפו על קידוש השם יחד עם מיליוני יהודים קדושים וטהורים, האב ר' יונה אלימלך הי"ד והאם מרת מירל הי"ד, שני אחים חיים הי"ד ואליעזר הי"ד, והאחות הגדולה רבקה עם שני ילדיה הקטנים הי"ד. | מרת לאנא שתחי' נולדה בכ"ט טבת ה'תרפ"ט, בעיר גרוסוורדיין בהונגריה, להוריה הרב יונה אלימלך ומרת מירל וויינברגר הי"ד. חמשה אחים ואחות מבוגרת ממנה הרכיבו יחד את המשפחה השלווה עד שפרצה המלחמה הארורה. אחרי כמעט 5 שנים שהמלחמה השתוללה בכל רחבי אירופה, הגיעו הגרמנים ימ"ש להונגריה בכדי "לטפל" בחצי מיליון יהודים שהתגוררו בה. גם על משפחת וויינברגר עלה הכורת, כאשר הם נשלחו ברכבות הידועות לשמצה למחנה ההשמדה אוושויץ, שם נעקדו ונשרפו על קידוש השם יחד עם מיליוני יהודים קדושים וטהורים, האב ר' יונה אלימלך הי"ד והאם מרת מירל הי"ד, שני אחים חיים הי"ד ואליעזר הי"ד, והאחות הגדולה רבקה עם שני ילדיה הקטנים הי"ד. | ||
לאחר המלחמה התאחדה עם שלושת אחיה ששרדו את התופת גם הם, ר' יהודה ע"ה, ר' יעקב ע"ה, ור' דוד ע"ה, ויחדיו עשו את הדרך הארוכה באוניית מעפילים לכיוון ארץ ישראל. כמובן ששערי הארץ היו נעולים בידי הבריטים 'המנומסים' ופליטי השואה נשלחו למעצר משם שוחררו רק בעת הקמת המדינה בשנת ה'תש"ח. התיישבה בעיר בני ברק, שם השתלבה במוסדות 'אגודת ישראל', והתיידדה עם גיטה (לימים קרול) בתו של רב העיר, | לאחר המלחמה התאחדה עם שלושת אחיה ששרדו את התופת גם הם, ר' יהודה ע"ה, ר' יעקב ע"ה, ור' דוד ע"ה, ויחדיו עשו את הדרך הארוכה באוניית מעפילים לכיוון ארץ ישראל. כמובן ששערי הארץ היו נעולים בידי הבריטים 'המנומסים' ופליטי השואה נשלחו למעצר משם שוחררו רק בעת הקמת המדינה בשנת ה'תש"ח. התיישבה בעיר בני ברק, שם השתלבה במוסדות 'אגודת ישראל', והתיידדה עם גיטה (לימים קרול) בתו של רב העיר, הגאון החסיד הרב [[יעקב לנדא]] ע"ה. | ||
ילדיו: | ילדיו: | ||
*הרב '''יונה אלימלך יעקובוביץ''' - ירושלים. | *הרב '''יונה אלימלך יעקובוביץ''' - ירושלים. ראש ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש - קרית גת. רעייתו הרבנית פשה הדסה תחי', בתו של הגאון החסיד רבי [[שמואל אלעזר היילפרין]] ע"ה, ראש ישיבת [[תורת אמת]] [[חב"ד]] ורבה של שכונת בית ישראל בירושלים. | ||
*מרת '''ברכה מירל זילברשטרום''' - ירושלים. נשואה | *מרת '''ברכה מירל זילברשטרום''' - ירושלים. נשואה להרב [[טוביה זילברשטרום]], רב בית הכנסת שיכון חב"ד. | ||
*הרב '''שמעון יעקב יעקובוביץ''' - בורו פארק, ארה"ב. | *הרב '''שמעון יעקב יעקובוביץ''' - בורו פארק, ארה"ב. | ||