חסידות פינסק-קרלין: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 3: שורה 3:


== תולדות החסידות ==
== תולדות החסידות ==
לאחר [[הסתלקות]] האדמו"ר רבי יוחנן פרלוב מקארלין ב[[כ"א כסלו תשי"ז ]], ולו רק בת אחת ולה בן כבן שנה, התחלקה חסידות קארלין למספר חלקים. החלק הקטן קיבל כ[[אדמו"ר]] את נכדו של ה[[אדמו"ר]] הקודם, רבי [[ברוך שוחט]] מקארלין-סטולין, שהיה כבן שנה וראו בו ממשיך הדרך בתואר "הינוקא". קבוצה אחרת, שנקראה בשם "זקני קארלין" (די אלטע קרלינער'ס), פנו לרבי משה מרדכי בידרמן מלעלוב וקבלו אותו למורה דרכם כאדמו"ר מקארלין-לעלוב. לאחר [[הסתלקות]]ו לשמי מרום, קבלו החסידים את מרות בנו רבי [[שמעון נתן נטע בידרמן]] מלעלוב, כשלוש שנים.
לאחר [[הסתלקות]] האדמו"ר רבי יוחנן פרלוב מקארלין ב[[כ"א כסלו תשי"ז ]], ולו רק בת אחת ולה בן כבן שנה, התחלקה חסידות קארלין למספר חלקים. החלק הצעיר קיבל כ[[אדמו"ר]] את נכדו של ה[[אדמו"ר]] הקודם, רבי ברוך שוחט מקארלין-סטולין, שהיה כבן שנה וראו בו ממשיך הדרך בתואר "הינוקא". וזקני "חסידי קארלין" (די אלטע קרלינער'ס), פנו לרבי משה מרדכי בידרמן מלעלוב וקבלו אותו למורה דרכם כאדמו"ר מקארלין-לעלוב. לאחר [[הסתלקות]]ו לשמי מרום, קבלו החסידים את מרות בנו רבי [[שמעון נתן נטע בידרמן]] מלעלוב, כשלוש שנים.


לאחר שרבי שמעון בידרמן לא רצה לשמש כאדמו"ר מקארלין-לעלוב, אלא כאדמו"ר מלעלוב בלבד, פרשו ממנו החסידים ובחרו לרבם את אחד מזקני החסידים הוא רבי [[אהרן רוזנפלד]] - כ[[אדמו"ר]] מפינסק-קארלין.
לאחר שרבי שמעון בידרמן לא רצה לשמש כאדמו"ר מקארלין-לעלוב, אלא כאדמו"ר מלעלוב בלבד, פרשו ממנו החסידים ובחרו לרבם את אחד מזקני החסידים הוא רבי [[אהרן רוזנפלד]] - כ[[אדמו"ר]] מפינסק-קארלין.
שורה 18: שורה 18:
השיעורים הם בדרך כלל בספר 'בית אהרן' כשדבריו העמוקים מובנים היטב לאור תורת חב"ד.
השיעורים הם בדרך כלל בספר 'בית אהרן' כשדבריו העמוקים מובנים היטב לאור תורת חב"ד.


==פינסק קרלין וחב"ד==
==פינסק קארלין וחב"ד==
האדמו"ר הקודם רבי אהרן רוזנפלד מפינסק קארלין חתם על קול קורא בענין המלכת אדמו"ר מחב"ד למלך המשיח ולהתגלותו המיידית.
האדמו"ר הקודם רבי אהרן רוזנפלד מפינסק קארלין חתם על קול קורא בענין המלכת אדמו"ר מחב"ד למלך המשיח ולהתגלותו המיידית.