יוסף ישראל בלוי: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שורה 7: שורה 7:


מספר שנים לאחר נישואיו עם רעייתו מרת מרים (בשנת [[תשכ"ו]]), התחיל לעבוד כמזכיר בישיבת תומכי תמימים המרכזית והתגורר בלוד. בשנת תשכ"ט (בעקבות עלייתם של יהודי גרוזיה לארץ) חרגה פעילותו מתחומי ישיבת תומכי תמימים המרכזית והוא נתמנה גם על בניית שיכון חב"ד בקריית מלאכי (נחלת הר חב"ד) ובלוד. בתקופה זו עבר להתגורר בנחלת הר חב"ד.
מספר שנים לאחר נישואיו עם רעייתו מרת מרים (בשנת [[תשכ"ו]]), התחיל לעבוד כמזכיר בישיבת תומכי תמימים המרכזית והתגורר בלוד. בשנת תשכ"ט (בעקבות עלייתם של יהודי גרוזיה לארץ) חרגה פעילותו מתחומי ישיבת תומכי תמימים המרכזית והוא נתמנה גם על בניית שיכון חב"ד בקריית מלאכי (נחלת הר חב"ד) ובלוד. בתקופה זו עבר להתגורר בנחלת הר חב"ד.
ניהל את בית הספר למלאכה בכפר חב"ד
   
   
ר' יוסף הינו חבר ב[[ועד למען שלימות העם]], חבר בהנהלת אגו"ח בארה"ק וחבר לא רשמי לשעבר ב[[ארגון הגג למוסדות חב"ד|ארגון הגג]].
ר' יוסף הינו חבר ב[[ועד למען שלימות העם]], חבר בהנהלת אגו"ח בארה"ק, חבר הנהלת ישיבת תו"ת המרכזית וחבר לא רשמי לשעבר ב[[ארגון הגג למוסדות חב"ד|ארגון הגג]]. (ועוד עמותות שאינם של חב"ד), ניהל את בית הספר למלאכה בכפר חב"ד ושימש גם כסמנכ"ל משרד החינוך.


בשנת תשמ"ז, לאחר [[ארגון הגג למוסדות חב"ד#ביטול הארגון|פירוקו]] של ארגון הגג בהוראת הרבי, הפסיק את פעילותו במוסדות חבבאופן רשמי, ומונה כרבה של המועצה האזורית תמר - חופי ים המלח.
יצר קשרים עם אישי ציבור, חכי"ם ושרי ממשלה והביא מכך תועלת רבה לחב"ד.


לאחמ"כ עזב גם את עבודתו זו ונתמנה ליו"ר המועצה הדתית קרית מלאכי.
בשנת תשמ"ז, (ללא שום קשר לפירוקו של ארגון הגג שפורק בשנת תש"ן והוא כנ"ל עזב בתשמ"ז וללא שום הוראה מהרבי), עקב החיכוך בין העסקנים בהנהלת המוסדות הפסיק את פעילותו במוסדות חב"ד באופן רשמי, ומונה כרבה של המועצה האזורית תמר - חופי ים המלח.


בשנת [[תשס"ו]] קיבל הכשרה לשמש כעורך דין.
לאחמ"כ עזב גם את עבודתו זו ונתמנה ליו"ר המועצה הדתית קרית מלאכי ומעבודה זו הוא מתפרנס כיום.
 
בשנת [[תשס"ו]] קיבל הכשרה (דוקטורט- תואר שלישי) לשמש כעורך דין אך אינו עובד תדיר כעורך דין למעט מקרים חריגים וגם באלו אינו מתפרנס מהם.


בנוסף לכך, הוא גם סא"ל בדימוס (פיקוד העורף).
בנוסף לכך, הוא גם סא"ל בדימוס (פיקוד העורף).


גם לאחר שהפסיק את עבודתו במוסדות באופן רשמי, המשיך לפעול לטובת מוסדות חב"ד ושלוחי הרבי, כאשר בין פעולותיו נמנו שיקום מוסדות חב"ד ב[[נתניה]], סיוע בייסוד תלמוד תורה לבנים ובת ספר לבנות חב"ד בביתר עילית, בניין הזאל ובניין הכיתות של ישיבת [[תומכי תמימים לוד]], תלמוד תורה חב"ד לבנים בלוד, סמינר בית חנה בדנייפרפטרובסק שבאוקרינה ועוד.  
גם לאחר שהפסיק את עבודתו במוסדות באופן רשמי, המשיך לפעול לטובת מוסדות חב"ד ושלוחי הרבי, כאשר בין פעולותיו נמנו שיקום מוסדות חב"ד ב[[נתניה]], סיוע בייסוד תלמוד תורה לבנים ובית ספר לבנות חב"ד בביתר עילית, בניין הזאל ובניין הכיתות של ישיבת [[תומכי תמימים לוד]], תלמוד תורה חב"ד לבנים בלוד, מוסדות חב"ד בנחלת הר חב"ד, מוסדות חב"ד במגדל העמק וסמינר בית חנה בדנייפרפטרובסק שבאוקרינה ועוד.
 
וכן דאג לכלל מוסדות חב"ד בארץ שיקבלו סיוע מהביטוח לאומי.


יזם פרוייקט הנקרא 'חפציבה' שמאפשר תשלום משכורות לשלוחים המשמשים כמורים במדינות חבר העמים לשעבר על ידי ממשרד החינוך, היוזמה תוקצבה על ידי המדינה בעשרות אלפי דולרים.
יזם והביא לקיומו של פרוייקט הנקרא 'חפציבה' שמאפשר תשלום משכורות לשלוחים המשמשים כמורים במדינות חבר העמים על ידי משרד החינוך (ששימש בה כסמנכ"ל המשרד), היוזמה תוקצבה על ידי המדינה עד היום הזה בכ100 מיליון דולר.


הגדיל את משכורתו של רבו של [[כפר חב"ד]] שתשתווה למשכורת של רב עיר{{הערה|בדומה למשכורת רבה הראשי של תל אביב.}}.
הגדיל את משכורתו של רבו של [[כפר חב"ד]] שתשתווה למשכורת של רב עיר{{הערה|בדומה למשכורת רבה הראשי של תל אביב.}}.