הונאה בנפש: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
 
(ערכתי, למרות שדל שכלי מלהבין תוכן ומהות ערך זה...)
שורה 1: שורה 1:
'''ענין האונאה בנפש האדם''' הוא - ש[[היצר הרע]] מפתה ל[[אדם]] לעשות רע באופן שרוצה לאנות אותו, היינו שמראה לו פנים שאין זה רע כלל.  
'''ענין האונאה בנפש האדם''' הוא - ש[[היצר הרע]] מפתה את ה[[אדם]] לעשות רע, בהונאה, היינו - שמראה לו פנים שאין זה רע כלל.  


וטעם הפיתוי באופן זה הוא - לפי שבאמת בחינת נוגה יש בה חצי טוב, וכמו לדוגמא במאכל, כשאוכל לשם שמים אזי עולה החיות ונכלל ב[[אלוקות]], מה שאין כן כשהוא בסובאי יין ובזוללי בשר למלאות תאות גופו ונפשו הבהמית, עי"ז נכלל החיות לפי שעה ברע גמור.  
וטעם הפיתוי באופן זה הוא - לפי שבאמת ב[[קליפת נוגה]] יש בה חצי טוב, וכמו לדוגמא במאכל: כשאוכל לשם שמים אזי עולה החיות ונכלל ב[[אלוקות]], מה שאין כן כשהוא בסובאי יין ובזוללי בשר למלאות תאות גופו ונפשו הבהמית, עי"ז נכלל החיות לפי שעה ברע גמור.  


ועפי"ז יובן שבאמת יכול להיות בזה בחינת אונאה מאחר שבאמת יש בה טוב, על כן יכול לפתות אותו בדרך אונאה לומר על רע גם כן טוב, כמו שבענין האכילה.  
ועל פי זה יובן שבאמת יכול להיות בזה בחינת הונאה - מאחר שבאמת יש בה טוב, על כן יכול לפתות אותו בדרך הונאה לומר על רע גם כן טוב.  


('[[אור התורה]]' ויקרא ח"ד בהר ע' א'קלג)  
('[[אור התורה]]' ויקרא ח"ד בהר ע' א'קלג)  


[[קטגוריה:ערכים בלימוד החסידות]]
[[קטגוריה:ערכים בלימוד החסידות]]