צדקה: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "משא"כ" ב־"מה שאין כן")
מ (הגהה מינימלית)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:צדקה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי מעניק מטבעות צדקה לילדים]]
[[קובץ:צדקה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי מעניק מטבעות צדקה לילדים]]
'''מצוות צדקה''' היא [[מצות עשה]] מן ה[[תורה]], ומהותה - לתת צדקה לעני (לעני נחשב כל מי שיש לו פחות ממאתיים זוז).  
'''מצוות צדקה''' היא [[מצות עשה]] מן ה[[תורה]], לתת צדקה ל[[עני]] בכל פעם שיבקש ובנוסף לתרום ולגמול חסד עם כל הנצרך. מצוה זו הינה מהחשובות והבסיסיות ביהדות, שבתורה ובדברי [[חז"ל]] הפליאו במעלתה ובחשיבותה.
 
בדורנו, העמיד [[הרבי]] את מצות הצדקה במרכז כל אירוע ובכל הזדמנות, כאשר ייסד את [[מבצע צדקה]], וכן בעצמו [[חלוקת מטבעות|חילק מטבעות לצדקה]] ל[[ילדים]] בהזדמנויות רבות ולמבוגרים במסגרת [[חלוקת הדולרים]] המפורסמת. הרבי עורר במיוחד על חשיבותה ל[[הבאת הגאולה]], כדברי חז"ל שמצות הצדקה מקרבת את הגאולה.


== תוכן המצווה ==
== תוכן המצווה ==
שיעור המצווה, הוא לתת לכל הפחות מעשר מכספו של האדם למטרות צדקה וחסד{{הערה|כאשר האדם מרוויח את כספו מנדל"ן וכדומה, ולא ממשכורת חודשית, ההלכה היא שהאדם צריך לתת ראשית כל מעשר מהערך הכספי של הנכס, ולאחר מכן הוא צריך לתת מעשר על הרווחים בלבד.}}, והמהדר נותן חומש{{הערה|עשרים אחוז.}}.
שיעור המצווה, הוא לתת לכל הפחות מעשר מכספו של האדם למטרות צדקה וחסד{{הערה|כאשר האדם מרוויח את כספו מנדל"ן וכדומה, ולא ממשכורת חודשית, ההלכה היא שהאדם צריך לתת ראשית כל מעשר מהערך הכספי של הנכס, ולאחר מכן הוא צריך לתת מעשר על הרווחים בלבד.}}, והמהדר נותן חומש - עשרים אחוז.


[[רבינו הזקן]] כותב{{הערה|1=[[לקוטי אמרים - פרק ל"ד]]}} שגם שאר היום כולו שעוסק במשא ומתן נהיה מכון לשבתו יתברך בנתינת הצדקה שנותן מיגיעו, מכיון שמצוות צדקה שהיא מ[[מדות]]יו של [[הקב"ה]] מה הוא רחום וכו', וכמו שאיתא בתיקונים [[חסד]] דרועא ימינא.
[[רבינו הזקן]] כותב{{הערה|1=[[לקוטי אמרים - פרק ל"ד]]}} שגם שאר היום כולו שעוסק במשא ומתן נהיה מכון לשבתו יתברך בנתינת הצדקה שנותן מיגיעו, מכיון שמצוות צדקה שהיא ממדותיו של [[הקב"ה]] מה הוא רחום וכו', וכמו שאיתא בתיקונים [[חסד]] דרועא ימינא.


על אף שאינו נותן אלא חומש, מסביר [[אדמו"ר הזקן]] כי החומש מעלה עמו כל הארבע ידות לה', להיות מכון לשבתו יתברך, וכמאמר רז"ל שמצות צדקה שקולה כנגד כל ה[[קרבנות]], ובקרבנות היה כל החי עולה לה' על ידי [[בהמה]] אחת, וכל ה[[צומח]] על ידי עשרון סלת אחד בלול בשמן כו'.
על אף שאינו נותן אלא חומש, מסביר [[אדמו"ר הזקן]] כי החומש מעלה עמו כל הארבע ידות לה', להיות מכון לשבתו יתברך, וכמאמר רז"ל שמצות צדקה שקולה כנגד כל ה[[קרבנות]], ובקרבנות היה כל החי עולה לה' על ידי [[בהמה]] אחת, וכל ה[[צומח]] על ידי עשרון סלת אחד בלול בשמן כו'.


== מקרבת את הגאולה ==
=== עשר בשביל שתתעשר ===
בנוגע לצדקה אומרים חז"ל: "עשר בשביל שתתעשר". הרבי מייעץ לפונים אליו בענין פרנסה שנחלשה וכדו', להרבות בצדקה. לאחד שכתב לרבי בשנת [[תשי"ז]] בענין הפרנסה שאינה במיטבה, כותב לו הרבי שירבה בצדקה מתוך בטחון שזה יביא את הברכה{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15897&hilite=d7a95085-ee1a-499c-97e1-17de56113066&st=%u05ea%u05e4%u05d9%u05dc%u05d9%u05df אגרות קודש מתורגמות ב' עמ' 405 (437)]}}. לאחד מהאדמו"רים שפנה אליו בעצה לכלל ישראל לחיזוק מצב הפרנסה שנחלש, מייעץ הרבי להתחזק בלימוד התורה ובצדקה.{{הערה|1=[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1370 פנינים מחלוקת הדולרים 7, 49:50-51:50]}}
 
=== מקרבת את הגאולה ===
חז"ל אמרו כי "גדולה צדקה שמקרבת את ה[[גאולה]]". [[הרבי]] עורר על כך רבות וביקש שבשעת מתן הצדקה, לחשוב על המאמר חז"ל הנ"ל. המנהג של [[חלוקת הדולרים]] על ידי [[הרבי]] מדי יום ראשון, נועד, בעצם, עבור נתינת הדולר או תמורתו לצדקה. וזאת כדי שמספר גדול של יהודים יקיים את מצוות הצדקה, מה שיגרום למהר את ה[[גאולה]] השלימה{{מקור}}.  
חז"ל אמרו כי "גדולה צדקה שמקרבת את ה[[גאולה]]". [[הרבי]] עורר על כך רבות וביקש שבשעת מתן הצדקה, לחשוב על המאמר חז"ל הנ"ל. המנהג של [[חלוקת הדולרים]] על ידי [[הרבי]] מדי יום ראשון, נועד, בעצם, עבור נתינת הדולר או תמורתו לצדקה. וזאת כדי שמספר גדול של יהודים יקיים את מצוות הצדקה, מה שיגרום למהר את ה[[גאולה]] השלימה{{מקור}}.  


כן התבטא גם הרבי בפירוש. ב[[י' שבט]] [[תשמ"ז]] אמר [[הרבי]]: כעת יחלקו דולרים, וכאמור כמה פעמים, שכאן אינו נוגע הכמות אלא לתת זו לצדקה וזה יקרב את ה[[גאולה]], גדולה צדקה שמקרבת את ה[[גאולה]] כפשוטה, [[גאולה]] השלימה והאמיתית על ידי [[משיח]] צדקנו.
כן התבטא גם הרבי בפירוש. ב[[י' שבט]] [[תשמ"ז]] אמר [[הרבי]]: כעת יחלקו דולרים, וכאמור כמה פעמים, שכאן אינו נוגע הכמות אלא לתת זו לצדקה וזה יקרב את ה[[גאולה]], גדולה צדקה שמקרבת את ה[[גאולה]] כפשוטה, [[גאולה]] השלימה והאמיתית על ידי [[משיח]] צדקנו.


כמו כן הורה הרבי כי על כל אחד הנוסע לדרך, לקחת עמו - מלבד ספר ה[[חת"ת]] גם קופת צדקה, לשמירה בדרך ולתת צדקה במקום היעד ובזכות זה לא ינזכו בדרך, שהרי "שלוחי מצווה אינם ניזוקים".
==לקיחת הלואה לצורך נתינת צדקה==
ב[[ירושלמי]]{{מקור|מסכת?}} פ"ו ה"ה ישנה מחלוקת האם הגבאי צריך ללוות מעות לתת ל[[עני]], כאשר אין מעות בקופה של צדקה. הרבי אומר בשם הגאון רבי [[יוסף רוז'ין]] מרוגוטשוב, כי טעמו של מי שסובר שלא צריך ללוות מעות לצורך כך, הוא מפני שהוא סובר שהדבר אינו הגון, מכיון שבאופן שהמצווה כבר נתקיימה לפני נתינת הצדקה, וכגון באופן זה שבשעת נתינת הצדקה מצד הנותן כבר קיבל העני את מעותיו, באופן כזה אין מתקיימת המצווה, וכהלכה הפסוקה {{ציטוטון|האומר שיביא קרבן לזמן פלוני אם הביא קודם לא יצא}}{{הערת שוליים|1=[[לקוטי שיחות]], חלק י"ט [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14942&hilite=06da8bcb-9293-42b1-8ff4-77457d16e0f7&st=%D7%90%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%9D עמ' 130.].}}
 
==אצל אומות העולם==
קיימת מחלוקת בין חכמים לרבן גמליאל{{הערת שוליים|[[מסכת בבא בתרא]], י ע"א.}} אודות חסד לאומים חטאת. חכמים סוברים שהגוים נותנים צדקה כדי להתגדל, שזוהי אריכות ימים לפירוש המהרש"א, דבר שאינו פסול כאשר מדובר בגוי שעביד לגרמיה, ואילו רבן גמליאל סובר שהם עושים זאת כדי להתייהר כלפי העני, שזוהי עבירה חמורה. חכמים סוברים שעיקר הצדקה הוא '''הכמות''' להחיות נפשות ביתו, ולכן עיקר הפגם הוא אם פוגם בכמות הצדקה, ונותן את הכמות לפי השכר שיקבל. מה שאין כן רבן גמליאל סובר שעיקר ענין הצדקה הוא האיכות, - מה הוא רחום אף אתה רחום, ולכן עיקר החטא הוא כאשר פוגם בכוונת הצדקה, ולמרות שהנותן צדקה שלא לשמה הוא צדיק גמור, אז במקום לפעול בעצמו ענין הזיכוך המידות "מאיר שניהם השם", כאן יש כוונה היכית - שנותן כדי להתייהר{{הערה|ראה בערך [[כמות ואיכות]]}}.


הרבי הורה לשים קופת צדקה בכל בית, בית מדרש וישיבה. לאדמו"רים ביקש לשים קופת צדקה בבית מדרשם, לראשי ישיבות - בישיבה, ולהבדיל - לחכי"ם הורה לשים בכנסת.
==במוצאי שבת==
בצוואת רבי [[יהודה החסיד]] כתוב לא להוציא מעות ב[[מוצאי שבת]]{{הערה|ראה ספר חסידים סקכ"א.}}.


בשנת [[תשל"ד]] הוכרז על ידי [[הרבי]] על [[מבצע צדקה]]. בשנת [[תש"נ]] בעקבות רעידות האדמה שהתרחשו אמר הרבי שבקיום מצות הצדקה ויושר בעולם ישקטו רעידות האדמה בעולם.
במגבית צדקה שהתקיימה ב[[מוצאי שבת]] אמר הרבי, כי וודאי יהיו כאלו שירצו להתחשב בצוואת רבי יהודה החסיד, שלא לתת במוצאי שבת, ולכן סיפר מעשה:
באחד ממוצאי השבתות בעת שהותו של הרבי בוינה, ניגש [[הרבי]] לקופת צדקה ושלשל לתוכה מעות. ניגש אליו אברך חשוב, והוכיחו שמובא בכתבי [[האריז"ל]]{{הערה|ראה נגיד ומצוה (ב[[תפלת שחרית]]). [[שער הכוונות]] ענין [[תפלת ערבית]] דרוש א'. פע"ח שט"ו פ"א.}} שנתינת צדקה היא ביום דווקא ולא בלילה. כאשר הגיע אל חמיו [[אדמו"ר הריי"צ]] וסיפר לו על ה'פסק' שקיבל, אמר לו אדמו"ר הריי"צ: אותו אברך, מסתמא גם ביום אינו נותן צדקה. סיים הרבי: ישנם כאלו שנאחזים בענינים כגון אלו... הלוואי ויהיה זה הדבר היחיד שבו הוא עובר על כתבי האריז"ל וצוואת רבי יהודה החסיד.


== עשר בשביל שתתעשר ==
==קופת צדקה==
בנוגע לצדקה אומרים חז"ל: "עשר בשביל שתתעשר". הרבי מייעץ לפונים אליו בענין פרנסה שנחלשה וכדו', להרבות בצדקה. לאחד שכתב לרבי בשנת [[תשי"ז]] בענין הפרנסה שאינה במיטבה, כותב לו הרבי שירבה בצדקה מתוך בטחון שזה יביא את הברכה{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15897&hilite=d7a95085-ee1a-499c-97e1-17de56113066&st=%u05ea%u05e4%u05d9%u05dc%u05d9%u05df אגרות קודש מתורגמות ב' עמ' 405 (437)]}}. לאחד מהאדמו"רים שפנה אליו בעצה לכלל ישראל לחיזוק מצב הפרנסה שנחלש, מייעץ הרבי להתחזק בלימוד התורה ובצדקה.{{הערה|1=[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1370 פנינים מחלוקת הדולרים 7, 49:50-51:50]}}
הרבי הורה לשים קופת צדקה בכל בית, בית מדרש וישיבה. לאדמו"רים ביקש לשים קופת צדקה בבית מדרשם, לראשי ישיבות - בישיבה, ולהבדיל - לבעלי עסקים במקומות עיסוקם.
==בתורת הנגלה==
קיימת מחלוקת בין חכמים לרבן גמליאל{{הערת שוליים|[[מסכת בבא בתרא]], י ע"א.}} אודות חסד לאומים חטאת. חכמים סוברים שהגוים נותנים צדקה כדי להתגדל, שזוהי אריכות ימים לפירוש המהרש"א, דבר שאינו פסול כאשר מדובר בגוי שעביד לגרמיה, ואילו רבן גמליאל סובר שהם עושים זאת כדי להתייהר כלפי העני, שזוהי עבירה חמורה. חכמים סוברים שעיקר הצדקה הוא '''הכמות''' להחיות נפשות ביתו, ולכן עיקר הפגם הוא אם פוגם בכמות הצדקה, ונותן את הכמות לפי השכר שיקבל. מה שאין כן רבן גמליאל סובר שעיקר ענין הצדקה הוא האיכות, - מה הוא רחום אף אתה רחום, ולכן עיקר החטא הוא כאשר פוגם בכוונת הצדקה, ולמרות שהנותן צדקה שלא לשמה הוא צדיק גמור, אז במקום לפעול בעצמו ענין הזיכוך המידות "מאיר שניהם השם", כאן יש כוונה היכית - שנותן כדי להתייהר{{הערה|ראה בערך [[כמות ואיכות]]}}.


ב[[ירושלמי]] פ"ו ה"ה ישנה מחלוקת האם הגבאי צריך ללוות מעות לתת ל[[עני]], כאשר אין מעות בקופה של צדקה. הרבי אומר בשם הגאון רבי [[יוסף רוז'ין]] מרוגוטשוב, כי טעמו של מי שסובר שלא צריך ללוות מעות לצורך כך, הוא מפני שהוא סובר שהדבר אינו הגון, מכיון שבאופן שהמצווה כבר נתקיימה לפני נתינת הצדקה, וכגון באופן זה שבשעת נתינת הצדקה מצד הנותן כבר קיבל העני את מעותיו, באופן כזה אין מתקיימת המצווה, וכהלכה הפסוקה {{ציטוטון|האומר שיביא קרבן לזמן פלוני אם הביא קודם לא יצא}}{{הערת שוליים|1=[[לקוטי שיחות]], חלק י"ט [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14942&hilite=06da8bcb-9293-42b1-8ff4-77457d16e0f7&st=%D7%90%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%9D עמ' 130.].}}
הרבי הורה כי על כל אחד הנוסע לדרך, לקחת עמו - מלבד ספר ה[[חת"ת]] גם קופת צדקה, לשמירה בדרך ולתת צדקה במקום היעד ובזכות זה לא ינזכו בדרך, שהרי "שלוחי מצווה אינם ניזוקים".


בצוואת רבי [[יהודה החסיד]] כתוב לא להוציא מעות ב[[מוצאי שבת]].{{הערה|ראה ספר חסידים סקכ"א.}}. במגבית צדקה שהתקיימה ב[[מוצאי שבת]] אמר הרבי, כי וודאי יהיו כאלו שירצו להתחשב בצוואת רבי יהודה החסיד, שלא לתת במוצאי שבת, ולכן סיפר מעשה:
בשנת [[תשל"ד]] הוכרז על ידי [[הרבי]] על [[מבצע צדקה]]. בשנת [[תש"נ]] בעקבות רעידות האדמה שהתרחשו אמר הרבי שבקיום מצות הצדקה ויושר בעולם ישקטו רעידות האדמה בעולם.
באחד ממוצאי השבתות בעת שהותו של הרבי בוינה, ניגש [[הרבי]] לקופת צדקה ושלשל לתוכה מעות. ניגש אליו אברך חשוב, והוכיחו שמובא בכתבי [[האריז"ל]]{{הערה|ראה נגיד ומצוה (ב[[תפלת שחרית]]). [[שער הכוונות]] ענין [[תפלת ערבית]] דרוש א'. פע"ח שט"ו פ"א.}} שנתינת צדקה היא ביום דווקא ולא בלילה. כאשר הגיע אל חמיו [[אדמו"ר הריי"צ]] וסיפר לו על ה'פסק' שקיבל, אמר לו אדמו"ר הריי"צ: אותו אברך, מסתמא גם ביום אינו נותן צדקה. סיים הרבי: ישנם כאלו שנאחזים בענינים כגון אלו... הלוואי ויהיה זה הדבר היחיד שבו הוא עובר על כתבי האריז"ל וצוואת רבי יהודה החסיד.


==ראו גם==
==ראו גם==
*[[מבצע צדקה]]
*[[מבצע צדקה]]
*[[אגרת הקודש - פרק י"ב]]
 
==קישורים חיצונים==
==קישורים חיצונים==
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15780&hilite=f62fbfa1-9b9a-4f91-b563-0f72986ea8c3&st=%D7%A6%D7%93%D7%A7%D7%94 לקט ביאורים ואמרות מהרבי בנושא צדקה]
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15780&hilite=f62fbfa1-9b9a-4f91-b563-0f72986ea8c3&st=%D7%A6%D7%93%D7%A7%D7%94 לקט ביאורים ואמרות מהרבי בנושא צדקה]