ניצוץ משיח: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "צדקה " ב־"צדקה ")
מ (החלפת טקסט – "שעטנז " ב־"שעטנז ")
שורה 12: שורה 12:
גם הרבי [[הרש"ב]] קובע כי כל נשמה כלולה מכל הדרגות של האבות, משה ומשיח:{{ציטוט|תוכן=וכל נשמה היא נשמה דאצילות, והראיה ממאמר רז"ל שיוכל כל אדם לומר מתי יגיעו מעשי למעשה [[האבות]] אברהם יצחק ויעקב, וגם למעלת משה, ועוד למעלה יותר '''שיוכל להגיע למדרגת משיח גם כן, והיינו מצד שורש נפשו שיש בו מכל המדרגות...'''|מקור=[http://www.otzar770.com/cgi-bin/ImageService.exe/convert?ilFN=c:\projects\otzar770\ocr_files\rashab\5643-44\B0000070.tif&ilIF=G&ilSC=30 ספר המאמרים תרמ"ג עמוד ע']}}
גם הרבי [[הרש"ב]] קובע כי כל נשמה כלולה מכל הדרגות של האבות, משה ומשיח:{{ציטוט|תוכן=וכל נשמה היא נשמה דאצילות, והראיה ממאמר רז"ל שיוכל כל אדם לומר מתי יגיעו מעשי למעשה [[האבות]] אברהם יצחק ויעקב, וגם למעלת משה, ועוד למעלה יותר '''שיוכל להגיע למדרגת משיח גם כן, והיינו מצד שורש נפשו שיש בו מכל המדרגות...'''|מקור=[http://www.otzar770.com/cgi-bin/ImageService.exe/convert?ilFN=c:\projects\otzar770\ocr_files\rashab\5643-44\B0000070.tif&ilIF=G&ilSC=30 ספר המאמרים תרמ"ג עמוד ע']}}


[[הרבי]] הביא לכך מקור ורמז בדברי חז"ל על הפסוק{{הערה|במדבר כד, כז.}}: "דרך כוכב מיעקב". המפורש במקום אחד כ[[נבואה]] על מלך המשיח{{הערה|תלמוד ירושלמי תענית פרק ד' הלכה ה. תרגום אונקלוס ופירוש [[הרמב"ן]] על הפסוק.}}, ובמקום אחר על כל אחד מ[[ישראל]]{{הערה|תלמוד ירושלמי מעשר שני סוף פרק ד.}}. על פי הכלל שביאורים שונים על אותו פסוק אחד שייכים זה לזה{{הערה|ההוכחה לכך מצוינת בשיחותיו של הרבי - ראה לקו"ש ח"ג ע' 782 ועוד.- מדרשת חז"ל (נדה סא, ב) על המילה "שעטנז" המורכבת משלשה מילים 'שוע' 'טווי' ו'נוז' שמכך הסיקו חז"ל להלכה שאיסור שעטנז הוא רק כשהתקיימו כל אופני וחלקי המלאכה.}}, מוכח שישנה שייכות בין כל אחד מישראל לנשמת משיח, שעל שניהם נאמר שהם 'כוכב מיעקב', והוא לפי שיש בכל יהודי ניצוץ מנשמתו של משיח{{הערה|1=ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16065&st=&pgnum=323 לקוטי שיחות חלק ב' עמוד 599] (ב[[עברית]] - בספר [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25066&st=&pgnum=129&hilite= תורת מנחם חלק ל"ד עמוד 102 ואילך]), ועמוד 692 בהערה. וראה תורת מנחם התוועדויות [[תשמ"ו]] חלק א' עמוד 344.}}.
[[הרבי]] הביא לכך מקור ורמז בדברי חז"ל על הפסוק{{הערה|במדבר כד, כז.}}: "דרך כוכב מיעקב". המפורש במקום אחד כ[[נבואה]] על מלך המשיח{{הערה|תלמוד ירושלמי תענית פרק ד' הלכה ה. תרגום אונקלוס ופירוש [[הרמב"ן]] על הפסוק.}}, ובמקום אחר על כל אחד מ[[ישראל]]{{הערה|תלמוד ירושלמי מעשר שני סוף פרק ד.}}. על פי הכלל שביאורים שונים על אותו פסוק אחד שייכים זה לזה{{הערה|ההוכחה לכך מצוינת בשיחותיו של הרבי - ראה לקו"ש ח"ג ע' 782 ועוד.- מדרשת חז"ל (נדה סא, ב) על המילה "שעטנז" המורכבת משלשה מילים 'שוע' 'טווי' ו'נוז' שמכך הסיקו חז"ל להלכה שאיסור [[שעטנז]] הוא רק כשהתקיימו כל אופני וחלקי המלאכה.}}, מוכח שישנה שייכות בין כל אחד מישראל לנשמת משיח, שעל שניהם נאמר שהם 'כוכב מיעקב', והוא לפי שיש בכל יהודי ניצוץ מנשמתו של משיח{{הערה|1=ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16065&st=&pgnum=323 לקוטי שיחות חלק ב' עמוד 599] (ב[[עברית]] - בספר [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25066&st=&pgnum=129&hilite= תורת מנחם חלק ל"ד עמוד 102 ואילך]), ועמוד 692 בהערה. וראה תורת מנחם התוועדויות [[תשמ"ו]] חלק א' עמוד 344.}}.


על פי עניין זה הסביר הרבי קטע תמוה בסדר התפילה. בעת פתיחת הארון להוצאת ספר התורה בימים טובים, אומר הקהל{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32581&st=&pgnum=184&hilite= סידור תהילת ה' (הישן) עמוד 184].}}: "רבונו של עולם.. ויתקיים בנו מקרא שכתוב{{הערה|ישעיה יא, ב.}} ונחה עליו רוח ה' רוח [[חכמה]] ו[[בינה]] רוח עצה וגבורה". כלומר, הציבור מתפלל שיתקיים בו פסוק ונבואה שנאמרה אודות משיח צדקנו?! תמיהה זו העלה הרב [[חיים אלעזר שפירא]] בעל המנחת אלעזר בספרו חמשה מאמרות{{הערה|אות כז.}}, ולמרות התמיהה פסק שיש לומר את הנוסח שנקבע על ידי גדולי ישראל. אמנם הרבי מסביר זאת על פי האמור בספר מאור עיניים - שכל אחד מישראל יש לו חלק מנשמת משיח, ואם כן נמצאים אצלו (מעין) תכונותיו של משיח, ולכן יכול לבקש שיתקיים בו עצמו פסוק זה{{הערה|התוועדויות [[תשמ"ג]] חלק ג' עמוד 1315 ואילך. התוועדויות [[תשמ"ו]] עמוד 144 ואילך.}}.
על פי עניין זה הסביר הרבי קטע תמוה בסדר התפילה. בעת פתיחת הארון להוצאת ספר התורה בימים טובים, אומר הקהל{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32581&st=&pgnum=184&hilite= סידור תהילת ה' (הישן) עמוד 184].}}: "רבונו של עולם.. ויתקיים בנו מקרא שכתוב{{הערה|ישעיה יא, ב.}} ונחה עליו רוח ה' רוח [[חכמה]] ו[[בינה]] רוח עצה וגבורה". כלומר, הציבור מתפלל שיתקיים בו פסוק ונבואה שנאמרה אודות משיח צדקנו?! תמיהה זו העלה הרב [[חיים אלעזר שפירא]] בעל המנחת אלעזר בספרו חמשה מאמרות{{הערה|אות כז.}}, ולמרות התמיהה פסק שיש לומר את הנוסח שנקבע על ידי גדולי ישראל. אמנם הרבי מסביר זאת על פי האמור בספר מאור עיניים - שכל אחד מישראל יש לו חלק מנשמת משיח, ואם כן נמצאים אצלו (מעין) תכונותיו של משיח, ולכן יכול לבקש שיתקיים בו עצמו פסוק זה{{הערה|התוועדויות [[תשמ"ג]] חלק ג' עמוד 1315 ואילך. התוועדויות [[תשמ"ו]] עמוד 144 ואילך.}}.