אריה לייב האפט: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(הוספת ערך) |
מ (החלפת טקסט – "עיירה" ב־"עיירה") |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
הרב '''אריה לייב האפט''' ([[תקצ"ד]]-?) היה מחסידי אדמו"ר הצמח צדק, רבה של | הרב '''אריה לייב האפט''' ([[תקצ"ד]]-?) היה מחסידי אדמו"ר הצמח צדק, רבה של ה[[עיירה]] קונוטופ (קאנאטאפ) שבפלך [[צ'רניגוב]], ומחבר שו"ת 'דברי טעם'. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
שימש ברבנות בעיירות קאראפ (במשך שמונה עשרה שנה), וקאזילעץ, שם לימד נערים מבקשי תורה, ביניהם הרב [[יהודה לייב צירלסון]] שלמד אצלו את שיטת הלימוד בש"ס ופוסקים{{הערה|נחלת צבי, חוברת חמישית, ע' קלח.}} | שימש ברבנות בעיירות קאראפ (במשך שמונה עשרה שנה), וקאזילעץ, שם לימד נערים מבקשי תורה, ביניהם הרב [[יהודה לייב צירלסון]] שלמד אצלו את שיטת הלימוד בש"ס ופוסקים{{הערה|נחלת צבי, חוברת חמישית, ע' קלח.}} | ||
לאחר שהתקבל ברבנות | לאחר שהתקבל ברבנות ה[[עיירה]] קאנטאפ שבפלך צ'רניגוב, שהייתה [[עיירה]] חב"דית מובהקת, התיישב בה בקביעות ושם שימש רוב שנותיו ברבנות, ובה אף עצל על כתיבת התשובות ההלכתיות מהן קיבץ את החומר להדפסת ספר השו"ת שלו 'דברי טעם' שנדפס בהסכמת האדמו"ר [[שלום דובער שניאורסון (מרציצה)|הרש"ב מרציצה]], נכדו של אדמו"ר הצמח צדק. | ||
בין התשובות ההלכתיות הרבות שלו, ניתן למצוא מכתבים בהם התכתב עם [[אדמו"ר הרש"ב]] בענינים הלכתיים שונים. | בין התשובות ההלכתיות הרבות שלו, ניתן למצוא מכתבים בהם התכתב עם [[אדמו"ר הרש"ב]] בענינים הלכתיים שונים. | ||
| שורה 18: | שורה 18: | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
*מחותנו, הרב [[אברהם יחזקאל ארלוזורוב]] | *מחותנו, הרב [[אברהם יחזקאל ארלוזורוב]] | ||
*בנו, הרב בן ציון האפט - מורה צדק | *בנו, הרב בן ציון האפט - מורה צדק ב[[עיירה]] קליניצא{{הערה|עמד בקשר עם הרב [[אליהו אליעזר דסלר]] שקיבל ממנו ממחשבת חב"ד.}} | ||
*בתו מרת איידלה, רעיית הרב שמעון טייצלין - מרבני ישיבת וולוזין, ממלא מקום חמיו ברבנות ומח"ס 'נחלת שמעון' | *בתו מרת איידלה, רעיית הרב שמעון טייצלין - מרבני ישיבת וולוזין, ממלא מקום חמיו ברבנות ומח"ס 'נחלת שמעון' | ||
*נכדו, מר יעקב האפט - ציוני נלהב ומייסד 'פרס ברנר' לספרות | *נכדו, מר יעקב האפט - ציוני נלהב ומייסד 'פרס ברנר' לספרות | ||