שלמה קופצ'יק: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – " יין" ב־" יין")
מ (החלפת טקסט – "מלוה מלכה" ב־"מלוה מלכה")
שורה 7: שורה 7:
אביו שהיה מגיד שיעור בישיבת קישינב לא זכה לילדים במשך שנים רבות לאחר חתונתו.  
אביו שהיה מגיד שיעור בישיבת קישינב לא זכה לילדים במשך שנים רבות לאחר חתונתו.  


מאחת מסעודות המלוה מלכה שערך בביתו לתלמידיו במוצאי שבת, פנה אליהם וביקשם לברכו בילדים. הבחורים הופתעו, אך מיד התעשתו ואמרו: "שטעלט ויין" [=תעמיד [[יין]] על השולחן]. הוא הביא בקבוק [[יין]] והעמידו על השולחן, והבחורים בירכוהו, וכעבור שנה נולד בנו שלמה, שהיה בנו יחידו.
מאחת מסעודות ה[[מלוה מלכה]] שערך בביתו לתלמידיו במוצאי שבת, פנה אליהם וביקשם לברכו בילדים. הבחורים הופתעו, אך מיד התעשתו ואמרו: "שטעלט ויין" [=תעמיד [[יין]] על השולחן]. הוא הביא בקבוק [[יין]] והעמידו על השולחן, והבחורים בירכוהו, וכעבור שנה נולד בנו שלמה, שהיה בנו יחידו.


מכיון שאביו השתייך לחסידות סקווירא, שלחו ללמוד בישיבת קישינב שהיתה ישיבה כלל-חסידית בראשות הרב [[יהודה לייב צירלסון]] רבה של בסרביה. ר' שלמה התאפיין בשאיפה תמידית לעליה רוחנית. זו הייתה הסיבה שבהמשך עבר מישיבת קישינב לישיבת ויז'ניץ, שם זכה ללמוד בצלו של האדמו"ר בעל ה"דמשק אליעזר" מויז'ניץ. הישיבה היתה ישיבה חסידית מובהקת, ושם החל לחגור [[גארטל]] בעת התפילות כמנהג החסידים.  
מכיון שאביו השתייך לחסידות סקווירא, שלחו ללמוד בישיבת קישינב שהיתה ישיבה כלל-חסידית בראשות הרב [[יהודה לייב צירלסון]] רבה של בסרביה. ר' שלמה התאפיין בשאיפה תמידית לעליה רוחנית. זו הייתה הסיבה שבהמשך עבר מישיבת קישינב לישיבת ויז'ניץ, שם זכה ללמוד בצלו של האדמו"ר בעל ה"דמשק אליעזר" מויז'ניץ. הישיבה היתה ישיבה חסידית מובהקת, ושם החל לחגור [[גארטל]] בעת התפילות כמנהג החסידים.  
שורה 25: שורה 25:
מכתבי אביו אליו ואל ידידיו היו למעשה הקשר האחרון שלו עם המשפחה, שכן כולם ניספו בשואה.  
מכתבי אביו אליו ואל ידידיו היו למעשה הקשר האחרון שלו עם המשפחה, שכן כולם ניספו בשואה.  


מאוחר יותר, החל ר' שלמה לחפש עבודה כדי להתפרנס בכבוד. הוא עבר אפוא ל[[תל אביב]], שם עסק בליטוש יהלומים, כאשר במקביל הסתובב בחצרות רבנים ואדמו"רים שתל אביב הייתה משופעת בהם, בתורו אחר עתיד רוחני טוב יותר. בשנת תש"ג, שלוש שנים לאחר שהגיע ארצה, נקלע ל[[התוועדות]] מלוה מלכה בהשתתפות תלמידי ישיבת חב"ד, שהתקיימה בביתו של ר' לייב ברמן בנו של ר' שבתי מידידי אביו בתל אביב.  
מאוחר יותר, החל ר' שלמה לחפש עבודה כדי להתפרנס בכבוד. הוא עבר אפוא ל[[תל אביב]], שם עסק בליטוש יהלומים, כאשר במקביל הסתובב בחצרות רבנים ואדמו"רים שתל אביב הייתה משופעת בהם, בתורו אחר עתיד רוחני טוב יותר. בשנת תש"ג, שלוש שנים לאחר שהגיע ארצה, נקלע ל[[התוועדות]] [[מלוה מלכה]] בהשתתפות תלמידי ישיבת חב"ד, שהתקיימה בביתו של ר' לייב ברמן בנו של ר' שבתי מידידי אביו בתל אביב.  


ר' שלמה שהשתתף במלוה מלכא, נכבש מן הדברים החדשים ששמע במקום. ב[[התוועדות]] זו קראו את שיחתו הידועה של [[אדמו"ר הרש"ב]] 'כל היוצא למלחמת בית דוד כותב גט כריתות לאשתו' שנאמרה ב[[שמחת תורה]] [[תרס"א]]. תוכן השיחה השפיע על ר' שלמה השפעה עמוקה והיא שהביאה אותו לשערי ישיבת חב"ד בתל אביב.  
ר' שלמה שהשתתף במלוה מלכא, נכבש מן הדברים החדשים ששמע במקום. ב[[התוועדות]] זו קראו את שיחתו הידועה של [[אדמו"ר הרש"ב]] 'כל היוצא למלחמת בית דוד כותב גט כריתות לאשתו' שנאמרה ב[[שמחת תורה]] [[תרס"א]]. תוכן השיחה השפיע על ר' שלמה השפעה עמוקה והיא שהביאה אותו לשערי ישיבת חב"ד בתל אביב.