פסח שני: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חזותיקוד ויקי
מ (החלפת טקסט – "קרבן פסח " ב־"קרבן פסח ")
תגית: עריכה ממכשיר נייד
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ")
שורה 23: שורה 23:
ב. פסח שני הוא המשך ועליה בעניינו של '[[פסח|פסח ראשון]]'. פסח ראשון עניינו קפיצה ודילוג "וּפָסַח ה'עַל הַפֶּתַח"{{הערה|שם=שמות כב, יג.|שמות כב, יג.}}, פסח שני עניינו דילוג וקפיצה נעלים יותר באין ערוך לדילוג והקפיצה של פסח ראשון.
ב. פסח שני הוא המשך ועליה בעניינו של '[[פסח|פסח ראשון]]'. פסח ראשון עניינו קפיצה ודילוג "וּפָסַח ה'עַל הַפֶּתַח"{{הערה|שם=שמות כב, יג.|שמות כב, יג.}}, פסח שני עניינו דילוג וקפיצה נעלים יותר באין ערוך לדילוג והקפיצה של פסח ראשון.


שני עניינים אלו אינם סותרים זה לזה (על אף שביאור הא' פסח שני הוא '''תשלומין''' למי שלא קיים הפסח, לביאור הב' עניינו עליה דווקא '''לאחרי''' קיום פסח ראשון) היות ואף מי שלא הקריב [[קרבן פסח]] בראשון מקיים וחוגג את חג הפסח וממילא העבודה הרוחנית של חג הפסח ישנו אלא שההקרבה בפועל חסרה לו ותשלומין ל'הקרבה' הוא בפסח שני. ואדרבה מכך שקבעה התורה שהתשלומין של [[קרבן פסח]] יהיה 30 יום אחרי זמן ההקרבה (בשונה מתשלומין של קרבנות החג בחגים פסח [[שבועות]] ו[[סוכות]] שהם שבוע לאחרי היום הראשון) מוכח כי פסח שני נקבע בדווקא ב[[חודש אייר]] ובזמן מיוחד לפי שעניינו מיוחד. (אמנם לאידך גיסא מי שהקריב הפסח בראשון שוב אינו מקריב, משום שההקרבה בפסח ראשון משפיעה בכחה לחגוג על ידה את פסח שני){{הערה|לקוטי שיחות חלק לג עמוד 59 ואילך.}} ואדרבה, פסח שני להיותו בדרגה גבוהה מאוד (ובאה לאחרי ההמשכה והגילוי של פסח ראשון) עד שאפילו ביחס לדילוג של פסח ראשון הוא נחשב לדילוג נעלה יותר אין מצדו שום הגבלה ולכן גם האדם שלא הקריב את הפסח להשלים בפסח שני.{{הערה|מאמר להבין עניין פסח שני תשל"ח סוף פרק ב. (ספר המאמרים מלוקט ג מהדורה חדשה ע' 265.).}}
שני עניינים אלו אינם סותרים זה לזה (על אף שביאור הא' פסח שני הוא '''תשלומין''' למי שלא קיים הפסח, לביאור הב' עניינו עליה דווקא '''לאחרי''' קיום פסח ראשון) היות ואף מי שלא הקריב [[קרבן פסח]] בראשון מקיים וחוגג את חג הפסח וממילא העבודה הרוחנית של חג הפסח ישנו אלא שההקרבה בפועל חסרה לו ותשלומין ל'הקרבה' הוא בפסח שני. ואדרבה מכך שקבעה התורה שהתשלומין של [[קרבן פסח]] יהיה 30 יום אחרי זמן ההקרבה (בשונה מתשלומין של קרבנות החג בחגים פסח [[שבועות]] ו[[סוכות]] שהם שבוע לאחרי היום הראשון) מוכח כי פסח שני נקבע בדווקא ב[[חודש אייר]] ובזמן מיוחד לפי שעניינו מיוחד. (אמנם לאידך גיסא מי שהקריב הפסח בראשון שוב אינו מקריב, משום שההקרבה בפסח ראשון משפיעה בכחה לחגוג על ידה את פסח שני){{הערה|לקוטי שיחות חלק לג עמוד 59 ואילך.}} ואדרבה, פסח שני להיותו בדרגה גבוהה מאוד (ובאה לאחרי ההמשכה והגילוי של פסח ראשון) עד שאפילו ביחס לדילוג של פסח ראשון הוא נחשב לדילוג נעלה יותר אין מצדו שום הגבלה ולכן גם האדם שלא הקריב את הפסח להשלים בפסח שני.{{הערה|מאמר להבין עניין פסח שני תשל"ח סוף פרק ב. (ספר המאמרים מלוקט ג מהדורה חדשה ע' 265.).}}


====עס איז ניטא קיין "פארפאלען"====
====עס איז ניטא קיין "פארפאלען"====
שורה 55: שורה 55:
* '''אי אמירת תחנון''' - כתב ה[[אדמו"ר הזקן]] בסידורו{{הערה|[http://www.chabadlibrary.org/books/adhaz/piskey/10.htm סיום סדר [[תפילת שחרית]] לפני "למנצח.. יענך"].}} שביום זה י"ד ב[[אייר]] אין אומרים תחנון. מנהג זה לא הוזכר בשולחן ערוך אמנם הובא על ידי רבים מגדולי האחרונים.{{הערה|1= ראה דברי נחמיה סימן קלא סעיף ט.[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46449&st=&pgnum=325 וראה נטעי גבריאל הלכות פסח חלק ג עמוד שכה].}} הרבי מדייק שבדבריו מחדש ה[[אדמו"ר הזקן]] שגם ב[[שחרית]] אין לומר תחנון על אף שמצוות אכילת הקרבן היא בלילה וההקרבה עצמה היתה לאחרי התמיד של בין הערביים (מנחה).{{הערה|1=[http://www.otzar770.com/cgi-bin/ImageService.exe/convert?ilFN=c:\projects\otzar770\ocr_files\main\tora\44\2\B1056.tif&ilIF=G&ilSC=30 בשיחה] עם רבי [[פנחס מנחם אלתר]] (התוועדויות תשמ"ד עמוד 1056 בשולי הגליון).}} עם זאת במנחה של [[י"ג אייר]] וב[[ט"ו אייר]] אומרים תחנון, אמנם בליל ט"ו הסתפק הרבי אם אומרים ב[[קריאת שמע שעל המיטה]] תחנון{{הערה|[[התוועדות]] פסח שני ושבת פרשת בהר בחוקתי תשמ"ג (התוועדויות פסח שני תשמ"ג חלק ג עמוד 1414 ו-1475).}}.
* '''אי אמירת תחנון''' - כתב ה[[אדמו"ר הזקן]] בסידורו{{הערה|[http://www.chabadlibrary.org/books/adhaz/piskey/10.htm סיום סדר [[תפילת שחרית]] לפני "למנצח.. יענך"].}} שביום זה י"ד ב[[אייר]] אין אומרים תחנון. מנהג זה לא הוזכר בשולחן ערוך אמנם הובא על ידי רבים מגדולי האחרונים.{{הערה|1= ראה דברי נחמיה סימן קלא סעיף ט.[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46449&st=&pgnum=325 וראה נטעי גבריאל הלכות פסח חלק ג עמוד שכה].}} הרבי מדייק שבדבריו מחדש ה[[אדמו"ר הזקן]] שגם ב[[שחרית]] אין לומר תחנון על אף שמצוות אכילת הקרבן היא בלילה וההקרבה עצמה היתה לאחרי התמיד של בין הערביים (מנחה).{{הערה|1=[http://www.otzar770.com/cgi-bin/ImageService.exe/convert?ilFN=c:\projects\otzar770\ocr_files\main\tora\44\2\B1056.tif&ilIF=G&ilSC=30 בשיחה] עם רבי [[פנחס מנחם אלתר]] (התוועדויות תשמ"ד עמוד 1056 בשולי הגליון).}} עם זאת במנחה של [[י"ג אייר]] וב[[ט"ו אייר]] אומרים תחנון, אמנם בליל ט"ו הסתפק הרבי אם אומרים ב[[קריאת שמע שעל המיטה]] תחנון{{הערה|[[התוועדות]] פסח שני ושבת פרשת בהר בחוקתי תשמ"ג (התוועדויות פסח שני תשמ"ג חלק ג עמוד 1414 ו-1475).}}.


* '''אכילת מצה''' - נוהגים לאכול מצה בפסח שני לזכר [[קרבן פסח]] (בין גדולי ישראל היו שהוסיפו לאכול גם מרור או ביצה). בזמן האכילה ישנם חילוקי מנהגים. הרבי כותב כי מנהג חב"ד לאכול ב'''סעודת היום''' מצה, למרות כי אכילת הקרבן הייתה בליל ט"ו, תחילת ההקרבה - והיא העיקר - הייתה ביום.{{הערה|אגרות קודש חלק ב' עמוד שנ"ב ([http://www.chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/371.htm מכ' שע"א]).}} עם זאת לפי עדותו של הרב [[לייבל גרונר]] הרבי נהג לאכול מצה בליל [[ט"ו באייר]].{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=9520&CategoryID=1734 התקשרות גל' 978 הלכות ומנהגי חב"ד הערה 9].}}
* '''אכילת מצה''' - נוהגים לאכול מצה בפסח שני לזכר [[קרבן פסח]] (בין גדולי ישראל היו שהוסיפו לאכול גם מרור או ביצה). בזמן האכילה ישנם חילוקי מנהגים. הרבי כותב כי מנהג חב"ד לאכול ב'''סעודת היום''' מצה, למרות כי אכילת הקרבן הייתה בליל ט"ו, תחילת ההקרבה - והיא העיקר - הייתה ביום.{{הערה|אגרות קודש חלק ב' עמוד שנ"ב ([http://www.chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/371.htm מכ' שע"א]).}} עם זאת לפי עדותו של הרב [[לייבל גרונר]] הרבי נהג לאכול מצה בליל [[ט"ו באייר]].{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=9520&CategoryID=1734 התקשרות גל' 978 הלכות ומנהגי חב"ד הערה 9].}}




אוחזר מתוך "https://chabadpedia.co.il/index.php/פסח_שני"