מעיין: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "ע"פ" ב־"על פי") תגית: עריכה ממכשיר נייד |
מ (החלפת טקסט – "אעפ"כ" ב־"אף על פי כן") |
||
| שורה 22: | שורה 22: | ||
על פי זה יש לבאר הדין שפסק [[הרמב"ם]] בנוגע ל"המשתחוה למעין" והוא: | על פי זה יש לבאר הדין שפסק [[הרמב"ם]] בנוגע ל"המשתחוה למעין" והוא: | ||
יש ענינים שמותרים להדיוט | יש ענינים שמותרים להדיוט ואף על פי כן אסורים לגבוה, לבית המקדש. ואחד מהם הוא 'הנעבד', דבר שעבדוהו ל[[עבודה זרה]], שאף שהמשתחוה לבהמת חבירו (ואפילו עשה בה מעשה) לא אסרה, כיון שאין אדם{{הערה|1=כלומר: אין לאדם שליטה על דבר שאינו שלו לפעול בו שינוי}} אוסר דבר שאינו שלו{{הערה|1=[[רמב"ם]] הלכות עבודה זרה פ"ח ה"א.}}. בכל זאת, בנוגע למזבח פוסק הרמב"ם{{הערה|1= הלכות איסורי מזבח פ"ד ה"ו.}} ש"הנעבד.. בין של חבירו.. הרי זה אסור", אלא שאיסור זה הוא משום מאיסותא{{הערה|1=ראה שם פ"ג ה"ו (מ[[תמורה]] כח, ב): "שנאמר כי משחתם בהם, כל שיש בו השחתה - דבר ערוה ועבודת כוכבים, פסול".}}, משום שאף שלא נשתנה להיות דבר האסור, לפי שאין אדם אוסר דבר שאינו שלו, ולכן מותר להדיוט, ררי זה בכל זאת דבר המאוס, ועל דרך "הקריבהו נא לפחתך"{{הערה|1=מלאכי א, ח. וראה [[סוכה]] נ, א. ועוד.}}. | ||
ובהלכה שלאח"ז{{הערה|1=(פ"ד) ה"ז.}} פוסק הרמב"ם: "המשתחוה למעין הנובע בארצו הרי מימיו פסולין לנסך", מה שאין כן במעיין שאינו שלו לא נפסלו המים לניסוך. | ובהלכה שלאח"ז{{הערה|1=(פ"ד) ה"ז.}} פוסק הרמב"ם: "המשתחוה למעין הנובע בארצו הרי מימיו פסולין לנסך", מה שאין כן במעיין שאינו שלו לא נפסלו המים לניסוך. | ||