חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק): הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "פולין " ב־"פולין ")
מ (החלפת טקסט – "הסתלקות " ב־"הסתלקות ")
שורה 1: שורה 1:
אדמו"ר '''חיים שניאור זלמן שניאורסון''' נולד ב[[ליובאוויטש]] בשנת [[תקע"ד]] לאביו [[אדמו"ר הצמח צדק]] ולאמו [[הרבנית חיה מושקא (אשת אדמו"ר הצמח צדק)|הרבנית חיה מושקא]]. הוא היה בנם השלישי ונולד שנה לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הזקן]] ונקרא על שמו (את השם 'חיים' הוסיפו לו בילדותו בעקבות חוליו).
אדמו"ר '''חיים שניאור זלמן שניאורסון''' נולד ב[[ליובאוויטש]] בשנת [[תקע"ד]] לאביו [[אדמו"ר הצמח צדק]] ולאמו [[הרבנית חיה מושקא (אשת אדמו"ר הצמח צדק)|הרבנית חיה מושקא]]. הוא היה בנם השלישי ונולד שנה לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הזקן]] ונקרא על שמו (את השם 'חיים' הוסיפו לו בילדותו בעקבות חוליו).


לאחר הסתלקות אביו [[אדמו"ר הצמח צדק]] נשאר בליובאוויטש במשך שלוש שנים, ובשנת [[תרכ"ט]] העתיק את מושבו לעיר [[ליאדי]], שם נהג בנשיאות במשך אחת עשרה שנה תחת השם "חב"ד - לאדי". בבואו לליאדי אמר: "ודור רביעי ישובו הנה וכו'" (הוא היה דור רביעי ל[[אדמו"ר הזקן]] שהתגורר בליאדי).
לאחר [[הסתלקות]] אביו [[אדמו"ר הצמח צדק]] נשאר בליובאוויטש במשך שלוש שנים, ובשנת [[תרכ"ט]] העתיק את מושבו לעיר [[ליאדי]], שם נהג בנשיאות במשך אחת עשרה שנה תחת השם "חב"ד - לאדי". בבואו לליאדי אמר: "ודור רביעי ישובו הנה וכו'" (הוא היה דור רביעי ל[[אדמו"ר הזקן]] שהתגורר בליאדי).


ב[[ד' טבת תר"מ]] נפטר ומנוחתו כבוד ב[[ליאדי]].
ב[[ד' טבת תר"מ]] נפטר ומנוחתו כבוד ב[[ליאדי]].


בספר [[בית רבי (ספר)|בית רבי]] מצוין כי נולד בשנה הראשונה להסתלקות [[אדמו"ר הזקן]] ונקרא על שמו. הוא התגורר בליאדי אחת עשרה שנה, כמו אדמו"ר הזקן, הוא נפטר בן ס"ו שנה כמו [[אדמו"ר הזקן]] והפטירה הייתה בחודש [[טבת]] כמו אדמו"ר הזקן.
בספר [[בית רבי (ספר)|בית רבי]] מצוין כי נולד בשנה הראשונה ל[[הסתלקות]] [[אדמו"ר הזקן]] ונקרא על שמו. הוא התגורר בליאדי אחת עשרה שנה, כמו אדמו"ר הזקן, הוא נפטר בן ס"ו שנה כמו [[אדמו"ר הזקן]] והפטירה הייתה בחודש [[טבת]] כמו אדמו"ר הזקן.


לאחר פטירתו נחלקה החסידות לשניים, כאשר מרבית החסידים קבלו עליהם את הנהגת בנו, ר' [[יצחק דובער שניאורסון]], בעל [[סידור מהרי"ד]], ומקצת החסידים קיבלו את הנהגת גיסו הרב לוי יצחק מסירטשין (צאצא לאדמו"רי [[רדזימין]] שב[[פולין]], שעבר לחסידות חב"ד) שהעביר את מרכז החסידות לעירו סירטשין. אך בסוף ימיו עבר ל[[ורשה]] שב[[פולין]] ושם נפטר בשנת [[תרס"ה]]. לאחר פטירתו של המהרי"ד לא היה ממשיך לחסידות, ורובם עברו לקבל את הנהגת [[אדמו"ר הרש"ב]].
לאחר פטירתו נחלקה החסידות לשניים, כאשר מרבית החסידים קבלו עליהם את הנהגת בנו, ר' [[יצחק דובער שניאורסון]], בעל [[סידור מהרי"ד]], ומקצת החסידים קיבלו את הנהגת גיסו הרב לוי יצחק מסירטשין (צאצא לאדמו"רי [[רדזימין]] שב[[פולין]], שעבר לחסידות חב"ד) שהעביר את מרכז החסידות לעירו סירטשין. אך בסוף ימיו עבר ל[[ורשה]] שב[[פולין]] ושם נפטר בשנת [[תרס"ה]]. לאחר פטירתו של המהרי"ד לא היה ממשיך לחסידות, ורובם עברו לקבל את הנהגת [[אדמו"ר הרש"ב]].