מרדכי דובין: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "[[קובץ:התוועדות" ב־"[[קובץ:התוועדות") |
מ (החלפת טקסט – "אדמו"ר הריי"צ " ב־"אדמו"ר הריי"צ ") |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[תמונה:מרדכי דובין ואדמור הרייצ.jpg|left|thumb|300px|הרב דובין (מימין) עם | [[תמונה:מרדכי דובין ואדמור הרייצ.jpg|left|thumb|300px|הרב דובין (מימין) עם אדמו"ר הריי"צ (משמאל).]]הרב '''מרדכי דובין''' נולד בשנת [[תרמ"ט]], למשפחת [[חסיד|חסידי]] [[חב"ד]]. נודע כאחד מהעסקנים היהודים הבולטים באירופה, היה ציר בבית הנבחרים בלטביה, ועזר רבות בשחרורו של אדמו"ר הריי"צ [[מאסר וגאולת אדמו"ר הריי"צ|ממאסרו]], ויציאתו מרוסיה. ב[[מלחמת העולם השניה]] נתפס על ידי הסובייטים ונשלח למאסר. לאחר שחרורו כתוצאה מחלישותו במאסר נפטר.. | ||
==דמותו== | ==דמותו== | ||
| שורה 18: | שורה 18: | ||
לאחר מכן המשיך ר' מרדכי במאמצים רבים להביא ליצאתו של הרבי מ[[רוסיה]], ובאישור להוצאת ספרייתו של הריי"צ במשך חודשים אלו שבין שחרור הריי"צ מהכלא ב[[י"ב תמוז תרפ"ז]], ועד ליציאתו מ[[רוסיה]] ב[[תשרי]] שנת [[תרפ"ח]], הגיע ר' מרדכי ל[[רוסיה]] מספר פעמים כדי לעזור ולפעול ליציאתו מרוסיה, ואכן מאמציו עלו בהצלחה, והריי"צ הורשה לעזוב את רוסיה. | לאחר מכן המשיך ר' מרדכי במאמצים רבים להביא ליצאתו של הרבי מ[[רוסיה]], ובאישור להוצאת ספרייתו של הריי"צ במשך חודשים אלו שבין שחרור הריי"צ מהכלא ב[[י"ב תמוז תרפ"ז]], ועד ליציאתו מ[[רוסיה]] ב[[תשרי]] שנת [[תרפ"ח]], הגיע ר' מרדכי ל[[רוסיה]] מספר פעמים כדי לעזור ולפעול ליציאתו מרוסיה, ואכן מאמציו עלו בהצלחה, והריי"צ הורשה לעזוב את רוסיה. | ||
לאחר מכן התיישב | לאחר מכן התיישב אדמו"ר הריי"צ בעירו של ר' מרדכי ריגא. מאוחר יותר במסעו של אדמו"ר הריי"צ ב[[תרפ"ט]], לארה"ב ליווהו הרב דובין במשך כחודשיים. | ||
[[קובץ:התוועדות בריגא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב דובין מחלק [[לחיים]] ב[[התוועדות חסידית]] ב[[ריגא]]]] | [[קובץ:התוועדות בריגא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב דובין מחלק [[לחיים]] ב[[התוועדות חסידית]] ב[[ריגא]]]] | ||
==מאסרו== | ==מאסרו== | ||
| שורה 24: | שורה 24: | ||
בשנת [[ת"ש]] פלשו הרוסים ללטביה, דובין נאסר והושפל על ידי הסובייטים עקב מעמדו הבכיר ומעשיו בעבר. בשנת [[תש"ה]] באחד מליליות החורף הודיעו לו על שחרורו ממאסר. דוקא צער זה שנגרם לו מתוצאת המאסר, גרם להצלתו מידי הגרמנים ימ"ש. אשתו של דובין מרת פייגה ובנו יחידו [[שניאור זלמן דובין]] יחד עם כלתו [[איידל פאפנהיים]] לא שרדו את המלחמה, ומרדכי דובין נשאר ללא משפחה. | בשנת [[ת"ש]] פלשו הרוסים ללטביה, דובין נאסר והושפל על ידי הסובייטים עקב מעמדו הבכיר ומעשיו בעבר. בשנת [[תש"ה]] באחד מליליות החורף הודיעו לו על שחרורו ממאסר. דוקא צער זה שנגרם לו מתוצאת המאסר, גרם להצלתו מידי הגרמנים ימ"ש. אשתו של דובין מרת פייגה ובנו יחידו [[שניאור זלמן דובין]] יחד עם כלתו [[איידל פאפנהיים]] לא שרדו את המלחמה, ומרדכי דובין נשאר ללא משפחה. | ||
[[קובץ:מכתב הרבי הקודם לשזר והרצוג.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מכתב | [[קובץ:מכתב הרבי הקודם לשזר והרצוג.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מכתב אדמו"ר הריי"צ ל[[שז"ר]] והרצוג]] | ||
אחרי שיחוררו התגורר דובין במוסקבה. שם המשיך לעזור ליהודי רוסיה, לפרנס אותם ואף להבריח חלקם את הגבול. את הכסף קיבל ע"י ידידים שתמכו במעשיו. בשנת תש"ח נאסר שוב ע"י הסובייטים על המשך פעולתו, ולאחר מכן נשפט לעשר שנות מאסר בסיביר. | אחרי שיחוררו התגורר דובין במוסקבה. שם המשיך לעזור ליהודי רוסיה, לפרנס אותם ואף להבריח חלקם את הגבול. את הכסף קיבל ע"י ידידים שתמכו במעשיו. בשנת תש"ח נאסר שוב ע"י הסובייטים על המשך פעולתו, ולאחר מכן נשפט לעשר שנות מאסר בסיביר. | ||
אדמו"ר הריי"צ מאד השתדל להצלתו, בחודש [[אלול]] בשנת [[תש"ח]] כתב אדמו"ר הריי"צ מכתב לרב הראשי לישראל דאז הרב [[יצחק אייזיק הרצוג]], בו הריי"צ מפליא במעלותיו של ר' מרדכי ומבקש מהרב הרצוג לדאוג בדרגים הסובייטים ב[[ארץ ישראל]], וב[[רוסיה]] לשחרורו מהכלא הרוסי. זמן קצר אחר כך כתב הרבי מכתב ל[[שז"ר]] בו הרבי מבקשו גם לפעול בענין. בחודש [[כסלו]] [[תש"ט]] שוב שלח הרבי מכתב לרב הרצוג לפעול שוב בשיא המרץ בענין זה. | |||
לאחר שחרורו נדד ממקום למקום, עד שהגיע לעיר [[קובישוב]] ושם נפטר ב[[כ' אלול]] [[תשי"ז]], מחמת חולשתו וטלטוליו הרבים. בתחילה נקבר בעיירה טולא על ידי השלטונות, אחות יהודיה מקומית גילתה לחסידים על מותו וקבורתו של הרב דובין, ארונו נלקח במבצע חשאי ונקבר ב[[מלחובקה]] ומצבה מכובדת הוקמה על קברו. | לאחר שחרורו נדד ממקום למקום, עד שהגיע לעיר [[קובישוב]] ושם נפטר ב[[כ' אלול]] [[תשי"ז]], מחמת חולשתו וטלטוליו הרבים. בתחילה נקבר בעיירה טולא על ידי השלטונות, אחות יהודיה מקומית גילתה לחסידים על מותו וקבורתו של הרב דובין, ארונו נלקח במבצע חשאי ונקבר ב[[מלחובקה]] ומצבה מכובדת הוקמה על קברו. | ||