צ'שניק: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "אדמו"ר האמצעי " ב־"אדמו"ר האמצעי ") |
מ (החלפת טקסט – "אדמו"ר הזקן " ב־"אדמו"ר הזקן ") |
||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
ידוע ש[[אדמו"ר הזקן]] ביקר עם בנו [[אדמו"ר האמצעי]] בצשניק בשלהי חורף תקנ"ז ואמר [[מאמר חסידות]] ב[[שבת מברכים]] [[אדר]]{{הערת שוליים|ראה רשימת מאמרי אדמו"ר הזקן, כרם חב"ד גליון 4 עמ' 359.}}, ובקיץ תקס"ה אמר "ענין שמע לראב"ד דצאסניק". | ידוע ש[[אדמו"ר הזקן]] ביקר עם בנו [[אדמו"ר האמצעי]] בצשניק בשלהי חורף תקנ"ז ואמר [[מאמר חסידות]] ב[[שבת מברכים]] [[אדר]]{{הערת שוליים|ראה רשימת מאמרי אדמו"ר הזקן, כרם חב"ד גליון 4 עמ' 359.}}, ובקיץ תקס"ה אמר "ענין שמע לראב"ד דצאסניק". | ||
מחסידי אדמו"ר הזקן ידוע על יונתן מטשאסניק החתום על [[תקנות ליאזנא]] משנת תקנ"ה{{הערת שוליים| אגרות קודש אדמו"ר הזקן סימן לא.}}, ועל ר' משולם יעקב הזקן שהתפלל מנחה לפני העמוד ב[[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסליו]] תקנ"ט{{הערת שוליים|יומן [[אדמו"ר הריי"צ]] כ' אייר תרנ"ו, [[לקוטי דיבורים]] ליקוט ל.}}. | מחסידי [[אדמו"ר הזקן]] ידוע על יונתן מטשאסניק החתום על [[תקנות ליאזנא]] משנת תקנ"ה{{הערת שוליים| אגרות קודש [[אדמו"ר הזקן]] סימן לא.}}, ועל ר' משולם יעקב הזקן שהתפלל מנחה לפני העמוד ב[[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסליו]] תקנ"ט{{הערת שוליים|יומן [[אדמו"ר הריי"צ]] כ' אייר תרנ"ו, [[לקוטי דיבורים]] ליקוט ל.}}. | ||
בצשניק היו [[חסידות סטרשלה|חסידי סטרשלה]] מפורסמים כמו ר' ר' שלמה יפה שו"ב דצאשניק ור' אליעזר חגר{{הערת שוליים| בית רבי א, עמ' עז.}}, השוחט ר' שלמה מדובראוונא{{הערה|בנו של הרב ישראל מדובראוונא מחבר ספר שארית ישראל.}}, היו שנסעו לצדיק רבי [[ישראל דב בער מווילעדניק (בעל שארית ישראל)|ישראל דב בער מווילעדניק]]{{הערת שוליים| ר"י מונדשיין, מבוא לספר שארית ישראל, ואלה תולדות .. הערות 4, 87.}}, והיו גם [[חסידות צ'רנוביל|חסידי צ'רנוביל]]. רבי [[מרדכי מטשרנוביל]] בא לבקר בעיירה, אך היתה להם דרך ארץ מרובה כלפי [[אדמו"ר הצמח צדק]] והמשפיע ר' מרדכי. מבין חסידי [[אדמו"ר האמצעי]] ידוע הנכבד המפורסם בערקא דובער הכהן רפופורט, שעסק בסיוע למגורשי הכפרים בשנת תקפ"ד. | בצשניק היו [[חסידות סטרשלה|חסידי סטרשלה]] מפורסמים כמו ר' ר' שלמה יפה שו"ב דצאשניק ור' אליעזר חגר{{הערת שוליים| בית רבי א, עמ' עז.}}, השוחט ר' שלמה מדובראוונא{{הערה|בנו של הרב ישראל מדובראוונא מחבר ספר שארית ישראל.}}, היו שנסעו לצדיק רבי [[ישראל דב בער מווילעדניק (בעל שארית ישראל)|ישראל דב בער מווילעדניק]]{{הערת שוליים| ר"י מונדשיין, מבוא לספר שארית ישראל, ואלה תולדות .. הערות 4, 87.}}, והיו גם [[חסידות צ'רנוביל|חסידי צ'רנוביל]]. רבי [[מרדכי מטשרנוביל]] בא לבקר בעיירה, אך היתה להם דרך ארץ מרובה כלפי [[אדמו"ר הצמח צדק]] והמשפיע ר' מרדכי. מבין חסידי [[אדמו"ר האמצעי]] ידוע הנכבד המפורסם בערקא דובער הכהן רפופורט, שעסק בסיוע למגורשי הכפרים בשנת תקפ"ד. | ||
| שורה 27: | שורה 27: | ||
==רבני העיירה== | ==רבני העיירה== | ||
בתקופת אדמו"ר הזקן ו[[אדמו"ר האמצעי]] היה הרב צבי הירש בהרב מהר"א, הוא כיהן ברבנות למעלה מחמישים שנה (מלפני תקנ"ב ולפחות עד תר"ב), והיה מחסידי אדמו"ר הזקן ולאחר מכן של רבי אהרן מסטראשעלע. | בתקופת [[אדמו"ר הזקן]] ו[[אדמו"ר האמצעי]] היה הרב צבי הירש בהרב מהר"א, הוא כיהן ברבנות למעלה מחמישים שנה (מלפני תקנ"ב ולפחות עד תר"ב), והיה מחסידי [[אדמו"ר הזקן]] ולאחר מכן של רבי אהרן מסטראשעלע. | ||
לצדו של הרב צבי הירש רוטנבערג שימש בנו הרב יוסף חיים שלאחר מכן מלא את מקומו. הוא עלה לארץ ישראל ונפטר בי"ט אלול תרנ"ה ומ"כ בהר הזיתים. | לצדו של הרב צבי הירש רוטנבערג שימש בנו הרב יוסף חיים שלאחר מכן מלא את מקומו. הוא עלה לארץ ישראל ונפטר בי"ט אלול תרנ"ה ומ"כ בהר הזיתים. | ||