צ'שניק: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "אדמו"ר הריי"צ " ב־"אדמו"ר הריי"צ ") |
מ (החלפת טקסט – "אדמו"ר האמצעי " ב־"אדמו"ר האמצעי ") |
||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
מחסידי אדמו"ר הזקן ידוע על יונתן מטשאסניק החתום על [[תקנות ליאזנא]] משנת תקנ"ה{{הערת שוליים| אגרות קודש אדמו"ר הזקן סימן לא.}}, ועל ר' משולם יעקב הזקן שהתפלל מנחה לפני העמוד ב[[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסליו]] תקנ"ט{{הערת שוליים|יומן [[אדמו"ר הריי"צ]] כ' אייר תרנ"ו, [[לקוטי דיבורים]] ליקוט ל.}}. | מחסידי אדמו"ר הזקן ידוע על יונתן מטשאסניק החתום על [[תקנות ליאזנא]] משנת תקנ"ה{{הערת שוליים| אגרות קודש אדמו"ר הזקן סימן לא.}}, ועל ר' משולם יעקב הזקן שהתפלל מנחה לפני העמוד ב[[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסליו]] תקנ"ט{{הערת שוליים|יומן [[אדמו"ר הריי"צ]] כ' אייר תרנ"ו, [[לקוטי דיבורים]] ליקוט ל.}}. | ||
בצשניק היו [[חסידות סטרשלה|חסידי סטרשלה]] מפורסמים כמו ר' ר' שלמה יפה שו"ב דצאשניק ור' אליעזר חגר{{הערת שוליים| בית רבי א, עמ' עז.}}, השוחט ר' שלמה מדובראוונא{{הערה|בנו של הרב ישראל מדובראוונא מחבר ספר שארית ישראל.}}, היו שנסעו לצדיק רבי [[ישראל דב בער מווילעדניק (בעל שארית ישראל)|ישראל דב בער מווילעדניק]]{{הערת שוליים| ר"י מונדשיין, מבוא לספר שארית ישראל, ואלה תולדות .. הערות 4, 87.}}, והיו גם [[חסידות צ'רנוביל|חסידי צ'רנוביל]]. רבי [[מרדכי מטשרנוביל]] בא לבקר בעיירה, אך היתה להם דרך ארץ מרובה כלפי [[אדמו"ר הצמח צדק]] והמשפיע ר' מרדכי. מבין חסידי אדמו"ר האמצעי ידוע הנכבד המפורסם בערקא דובער הכהן רפופורט, שעסק בסיוע למגורשי הכפרים בשנת תקפ"ד. | בצשניק היו [[חסידות סטרשלה|חסידי סטרשלה]] מפורסמים כמו ר' ר' שלמה יפה שו"ב דצאשניק ור' אליעזר חגר{{הערת שוליים| בית רבי א, עמ' עז.}}, השוחט ר' שלמה מדובראוונא{{הערה|בנו של הרב ישראל מדובראוונא מחבר ספר שארית ישראל.}}, היו שנסעו לצדיק רבי [[ישראל דב בער מווילעדניק (בעל שארית ישראל)|ישראל דב בער מווילעדניק]]{{הערת שוליים| ר"י מונדשיין, מבוא לספר שארית ישראל, ואלה תולדות .. הערות 4, 87.}}, והיו גם [[חסידות צ'רנוביל|חסידי צ'רנוביל]]. רבי [[מרדכי מטשרנוביל]] בא לבקר בעיירה, אך היתה להם דרך ארץ מרובה כלפי [[אדמו"ר הצמח צדק]] והמשפיע ר' מרדכי. מבין חסידי [[אדמו"ר האמצעי]] ידוע הנכבד המפורסם בערקא דובער הכהן רפופורט, שעסק בסיוע למגורשי הכפרים בשנת תקפ"ד. | ||
באגרות אדמו"ר האמצעי מצינו אגרת המופנית "לאהובי אחיי ורעיי כללות אנ"ש דטשאשניק", והוא שלח את החסיד ר' מרדכי מהורודוק להיות המשפיע בצשניק {{הערת שוליים| רשימת הרבי חורף תרצ"ה סעיף ג, תורת מנחם רשימת היומן עמ' שסב.}}, ובפקודת האדמו"ר מינוהו למנהל עדת החסידים בעיירה{{הערת שוליים| אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ ח"ג}}. | באגרות [[אדמו"ר האמצעי]] מצינו אגרת המופנית "לאהובי אחיי ורעיי כללות אנ"ש דטשאשניק", והוא שלח את החסיד ר' מרדכי מהורודוק להיות המשפיע בצשניק {{הערת שוליים| רשימת הרבי חורף תרצ"ה סעיף ג, תורת מנחם רשימת היומן עמ' שסב.}}, ובפקודת האדמו"ר מינוהו למנהל עדת החסידים בעיירה{{הערת שוליים| אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ ח"ג}}. | ||
אדמו"ר הצמח צדק ביקר בעיירה בשנת תקפ"ח ואמר דא"ח בפרשת אחרי. | אדמו"ר הצמח צדק ביקר בעיירה בשנת תקפ"ח ואמר דא"ח בפרשת אחרי. | ||
| שורה 20: | שורה 20: | ||
מחסידי הצמח צדק ידועים: | מחסידי הצמח צדק ידועים: | ||
*ר' חיים משה בן יעקב איש חביב (ליבערמאן) מחבר ספר פני משה - ביאור מאמר התיקונים "פתח אליהו" על פי דא"ח, וחיבור על ה[[מדרש רבה]] שנותר בכתב יד{{הערת שוליים| ווארשא תרמ"ב. מכון אהלי שם תשמ"ח.}}. | *ר' חיים משה בן יעקב איש חביב (ליבערמאן) מחבר ספר פני משה - ביאור מאמר התיקונים "פתח אליהו" על פי דא"ח, וחיבור על ה[[מדרש רבה]] שנותר בכתב יד{{הערת שוליים| ווארשא תרמ"ב. מכון אהלי שם תשמ"ח.}}. | ||
*המלמד ר' אבא מצאשניק שראה בילדותו את אדמו"ר האמצעי והיה מחסידי אדמו"ר הצמח צדק ובשנת תרל"ה עבר לגור בליובאוויטש{{הערת שוליים| יומן [[אדמו"ר הריי"צ]] כ' אייר תרנ"ו, ליקוטי דיבורים ליקוט ל.}}. | *המלמד ר' אבא מצאשניק שראה בילדותו את [[אדמו"ר האמצעי]] והיה מחסידי אדמו"ר הצמח צדק ובשנת תרל"ה עבר לגור בליובאוויטש{{הערת שוליים| יומן [[אדמו"ר הריי"צ]] כ' אייר תרנ"ו, ליקוטי דיבורים ליקוט ל.}}. | ||
*ר' דוד דוידסון ובנו ר' זלמן (תרל"ח){{הערת שוליים| כתבי הרא"ח ביחובסקי ע' סז}}. | *ר' דוד דוידסון ובנו ר' זלמן (תרל"ח){{הערת שוליים| כתבי הרא"ח ביחובסקי ע' סז}}. | ||
*ר' משה שערמאן אבי סבו של ר' יהודה חיטריק; הגביר ר' הלל רפפורט. | *ר' משה שערמאן אבי סבו של ר' יהודה חיטריק; הגביר ר' הלל רפפורט. | ||
| שורה 27: | שורה 27: | ||
==רבני העיירה== | ==רבני העיירה== | ||
בתקופת אדמו"ר הזקן | בתקופת אדמו"ר הזקן ו[[אדמו"ר האמצעי]] היה הרב צבי הירש בהרב מהר"א, הוא כיהן ברבנות למעלה מחמישים שנה (מלפני תקנ"ב ולפחות עד תר"ב), והיה מחסידי אדמו"ר הזקן ולאחר מכן של רבי אהרן מסטראשעלע. | ||
לצדו של הרב צבי הירש רוטנבערג שימש בנו הרב יוסף חיים שלאחר מכן מלא את מקומו. הוא עלה לארץ ישראל ונפטר בי"ט אלול תרנ"ה ומ"כ בהר הזיתים. | לצדו של הרב צבי הירש רוטנבערג שימש בנו הרב יוסף חיים שלאחר מכן מלא את מקומו. הוא עלה לארץ ישראל ונפטר בי"ט אלול תרנ"ה ומ"כ בהר הזיתים. | ||