פסח שני: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(חסר המקור למנהג היום)
מ (החלפת טקסט – "חודש אייר " ב־"חודש אייר ")
שורה 17: שורה 17:
ב. פסח שני הוא המשך ועליה בעניינו של '[[פסח|פסח ראשון]]'. פסח ראשון עניינו קפיצה ודילוג "וּפָסַח ה'עַל הַפֶּתַח"{{הערה|שם=שמות כב, יג.|שמות כב, יג.}}, פסח שני עניינו דילוג וקפיצה נעלים יותר באין ערוך לדילוג והקפיצה של פסח ראשון.
ב. פסח שני הוא המשך ועליה בעניינו של '[[פסח|פסח ראשון]]'. פסח ראשון עניינו קפיצה ודילוג "וּפָסַח ה'עַל הַפֶּתַח"{{הערה|שם=שמות כב, יג.|שמות כב, יג.}}, פסח שני עניינו דילוג וקפיצה נעלים יותר באין ערוך לדילוג והקפיצה של פסח ראשון.


שני עניינים אלו אינם סותרים זה לזה (על אף שביאור הא' פסח שני הוא '''תשלומין''' למי שלא קיים הפסח, לביאור הב' עניינו עליה דווקא '''לאחרי''' קיום פסח ראשון) היות ואף מי שלא הקריב [[קרבן פסח]] בראשון מקיים וחוגג את חג הפסח וממילא העבודה הרוחנית של חג הפסח ישנו אלא שההקרבה בפועל חסרה לו ותשלומין ל'הקרבה' הוא בפסח שני. ואדרבה מכך שקבעה התורה שהתשלומין של קרבן פסח יהיה 30 יום אחרי זמן ההקרבה (בשונה מתשלומין של קרבנות החג בחגים פסח [[שבועות]] ו[[סוכות]] שהם שבוע לאחרי היום הראשון) מוכח כי פסח שני נקבע בדווקא בחודש אייר ובזמן מיוחד לפי שעניינו מיוחד. (אמנם לאידך גיסא מי שהקריב הפסח בראשון שוב אינו מקריב, משום שההקרבה בפסח ראשון משפיעה בכחה לחגוג על ידה את פסח שני){{הערה|לקוטי שיחות חלק לג עמוד 59 ואילך.}} ואדרבה, פסח שני להיותו בדרגה גבוהה מאוד (ובאה לאחרי ההמשכה והגילוי של פסח ראשון) עד שאפילו ביחס לדילוג של פסח ראשון הוא נחשב לדילוג נעלה יותר אין מצדו שום הגבלה ולכן גם האדם שלא הקריב את הפסח להשלים בפסח שני.{{הערה|מאמר להבין עניין פסח שני תשל"ח סוף פרק ב. (ספר המאמרים מלוקט ג מהדורה חדשה ע' 265.).}}
שני עניינים אלו אינם סותרים זה לזה (על אף שביאור הא' פסח שני הוא '''תשלומין''' למי שלא קיים הפסח, לביאור הב' עניינו עליה דווקא '''לאחרי''' קיום פסח ראשון) היות ואף מי שלא הקריב [[קרבן פסח]] בראשון מקיים וחוגג את חג הפסח וממילא העבודה הרוחנית של חג הפסח ישנו אלא שההקרבה בפועל חסרה לו ותשלומין ל'הקרבה' הוא בפסח שני. ואדרבה מכך שקבעה התורה שהתשלומין של קרבן פסח יהיה 30 יום אחרי זמן ההקרבה (בשונה מתשלומין של קרבנות החג בחגים פסח [[שבועות]] ו[[סוכות]] שהם שבוע לאחרי היום הראשון) מוכח כי פסח שני נקבע בדווקא ב[[חודש אייר]] ובזמן מיוחד לפי שעניינו מיוחד. (אמנם לאידך גיסא מי שהקריב הפסח בראשון שוב אינו מקריב, משום שההקרבה בפסח ראשון משפיעה בכחה לחגוג על ידה את פסח שני){{הערה|לקוטי שיחות חלק לג עמוד 59 ואילך.}} ואדרבה, פסח שני להיותו בדרגה גבוהה מאוד (ובאה לאחרי ההמשכה והגילוי של פסח ראשון) עד שאפילו ביחס לדילוג של פסח ראשון הוא נחשב לדילוג נעלה יותר אין מצדו שום הגבלה ולכן גם האדם שלא הקריב את הפסח להשלים בפסח שני.{{הערה|מאמר להבין עניין פסח שני תשל"ח סוף פרק ב. (ספר המאמרים מלוקט ג מהדורה חדשה ע' 265.).}}


====עס איז ניטא קיין "פארפאלען"====
====עס איז ניטא קיין "פארפאלען"====
שורה 31: שורה 31:
כשם שהוא בספירות כן הוא ב[[עבודת האדם]]. פסח ראשון הוא בחודש [[ניסן]] שעניינו בעבודה הוא [[יציאת מצריים]] - ביטול וכפיית הרע בעודה בכל תוקפה, סור מרע - עבודת [[אתכפייא]]. ועניין זה שייך לכך שהגילוי של פסח הוא במלכות לפי שעניינה של מלכות בעבודת האדם הוא ההתעוררות של ה[[יראת שמים]] המביא את האדם שלא לחטוא - סור מרע.
כשם שהוא בספירות כן הוא ב[[עבודת האדם]]. פסח ראשון הוא בחודש [[ניסן]] שעניינו בעבודה הוא [[יציאת מצריים]] - ביטול וכפיית הרע בעודה בכל תוקפה, סור מרע - עבודת [[אתכפייא]]. ועניין זה שייך לכך שהגילוי של פסח הוא במלכות לפי שעניינה של מלכות בעבודת האדם הוא ההתעוררות של ה[[יראת שמים]] המביא את האדם שלא לחטוא - סור מרע.
לעומת העבדה של חודש [[אייר]] שעניינה [[ספירת העומר]] הפיכת ה[[מדות הטבעיים]] לקדושה עניינה בעבודה עבודת ה[[אתהפכא]] ששוללים את עצם מציאות הרע. וגם עניין זה שייך לגילוי האלוקי של חודש זה בספירת היסוד שעניינה בעבודת האדם היא ההתקשרות וה[[אהבת ה'|אהבה]] שיש לו לה', שדווקא על ידי עבודה זו פועלים בנפש הבהמית '''להפוך '''את מידותיה.
לעומת העבדה של חודש [[אייר]] שעניינה [[ספירת העומר]] הפיכת ה[[מדות הטבעיים]] לקדושה עניינה בעבודה עבודת ה[[אתהפכא]] ששוללים את עצם מציאות הרע. וגם עניין זה שייך לגילוי האלוקי של חודש זה בספירת היסוד שעניינה בעבודת האדם היא ההתקשרות וה[[אהבת ה'|אהבה]] שיש לו לה', שדווקא על ידי עבודה זו פועלים בנפש הבהמית '''להפוך '''את מידותיה.
(גם בפעולת הבירור בעולם ישנו הבדל בין הגילוי של מלכות שפועל ביטול היש לפעולת הגילוי של ספירת היסוד שפועל ביטול במציאות), אמנם לאמיתתו של דבר ספירת היסוד בעצמותה נעלית לגמרי מהעולם ואין עניינה "לפעול" בעולם ואמיתת עניינו של חודש אייר ופסח שני הוא עבודה בקדושה עצמה עליה מדרגה לדרגה ב"ועשה טוב".
(גם בפעולת הבירור בעולם ישנו הבדל בין הגילוי של מלכות שפועל ביטול היש לפעולת הגילוי של ספירת היסוד שפועל ביטול במציאות), אמנם לאמיתתו של דבר ספירת היסוד בעצמותה נעלית לגמרי מהעולם ואין עניינה "לפעול" בעולם ואמיתת עניינו של [[חודש אייר]] ופסח שני הוא עבודה בקדושה עצמה עליה מדרגה לדרגה ב"ועשה טוב".


בשני הדרגות הן ב"סור מרע" (פסח ראשון) והן ב"ועשה טוב" (פסח שני) ישנו עניין הדילוג בעבודת האדם. תנועת הנפש בעבודת האדם בסור מרע היא באופן של בריחה וחיפזון מהרע ובתוקף גדול. לעומת העבודה של עליה בקדושה שבדרך כלל היא בסדר והדרגה מדרגה לדרגה. אמנם היות והקב"ה הוא אין סופי וכן לתורתו ומצוותיו אין סוף, מצד האמת כשנרגשת באדם האין סופיות שבקדושה הליכתו בקדושה עצמה היא בדילוג ובקפיצה ואין דבר שיכול להגבילו. וזו היא העבודה של פסח שני שבעבודה של קדושה עצמה להמשיך את עניין הדילוג (ודילוג זה נעלה יותר מהדילוג של "סור מרע" לפי שבסור מרע המניע לדילוג והחיפזון הוא הרע בעוד שבדילוג שבקדושה טעם הדילוג הוא האין סוף שבקדושה עצמה.)
בשני הדרגות הן ב"סור מרע" (פסח ראשון) והן ב"ועשה טוב" (פסח שני) ישנו עניין הדילוג בעבודת האדם. תנועת הנפש בעבודת האדם בסור מרע היא באופן של בריחה וחיפזון מהרע ובתוקף גדול. לעומת העבודה של עליה בקדושה שבדרך כלל היא בסדר והדרגה מדרגה לדרגה. אמנם היות והקב"ה הוא אין סופי וכן לתורתו ומצוותיו אין סוף, מצד האמת כשנרגשת באדם האין סופיות שבקדושה הליכתו בקדושה עצמה היא בדילוג ובקפיצה ואין דבר שיכול להגבילו. וזו היא העבודה של פסח שני שבעבודה של קדושה עצמה להמשיך את עניין הדילוג (ודילוג זה נעלה יותר מהדילוג של "סור מרע" לפי שבסור מרע המניע לדילוג והחיפזון הוא הרע בעוד שבדילוג שבקדושה טעם הדילוג הוא האין סוף שבקדושה עצמה.)