הכותל המערבי: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "<REF> " ב־"{{הערה|1") |
מ (החלפת טקסט – "</REF>" ב־"}}") |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
'''הכותל המערבי''' (ובקיצור: 'הכותל'), הוא אחד מארבעת קירות התמך המקיפים את הר הבית זה כאלפיים שנה, משלהי תקופת בית שני ועד ימינו. על אף שמדובר בקיר נטול ייחוד ארכיטקטוני על פני האחרים, מיוחסת לכותל המערבי קדושה יתרה, כנראה בשל העובדה שפסגת הר המוריה, עליה עמד קודש הקודשים, אינה במרכז רחבת הר הבית, אלא קרובה יותר אליו. הכותל נחשב לאתר היהודי השני בחשיבותו בעולם, אחרי [[הר הבית]]. ממקום זה ואילך מתחילה קדושת [[בית המקדש]] לפי דרגות שונות. | '''הכותל המערבי''' (ובקיצור: 'הכותל'), הוא אחד מארבעת קירות התמך המקיפים את הר הבית זה כאלפיים שנה, משלהי תקופת בית שני ועד ימינו. על אף שמדובר בקיר נטול ייחוד ארכיטקטוני על פני האחרים, מיוחסת לכותל המערבי קדושה יתרה, כנראה בשל העובדה שפסגת הר המוריה, עליה עמד קודש הקודשים, אינה במרכז רחבת הר הבית, אלא קרובה יותר אליו. הכותל נחשב לאתר היהודי השני בחשיבותו בעולם, אחרי [[הר הבית]]. ממקום זה ואילך מתחילה קדושת [[בית המקדש]] לפי דרגות שונות. | ||
מעולם לא זזה השכינה מכותלי דמערבא - אומר הזוהר הק'<REF>שמות ה ע"ב. | מעולם לא זזה השכינה מכותלי דמערבא - אומר הזוהר הק'<REF>שמות ה ע"ב.}}. | ||
== איסור תחיבת היד בין אבני הכותל == | == איסור תחיבת היד בין אבני הכותל == | ||
לטמא<REF>חלק מראי המקומות בקטע זה נלקחו מ[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21635&hilite=534c0b30-fb71-46fc-bf97-d71974c1c4ee&st=%D7%A9%D7%9B%D7%99%D7%A0%D7%94+%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%AA%D7%9C+%D7%94%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%91%D7%99 אוצר השו"ת.] | לטמא<REF>חלק מראי המקומות בקטע זה נלקחו מ[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21635&hilite=534c0b30-fb71-46fc-bf97-d71974c1c4ee&st=%D7%A9%D7%9B%D7%99%D7%A0%D7%94+%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%AA%D7%9C+%D7%94%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%91%D7%99 אוצר השו"ת.]}} אסור להכנס להר הבית, ולכן יש להזהר שלא לתחוב את היד בין אבני הכותל, מכיון שיש הטמאים, כגון זבין וזבות נדות ויולדות<REF>[http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?rid=7981 רמב"ם פ"ג מהל' ביאת המקדש ה"ג.]}} שאסורים להכנס להר הבית באיסור לא תעשה,<REF>[http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?rid=7986 פ"ג מהל' ביאת המקדש הלכה ח']}} וזה שייך גם במי שאינו בעצמו מטומאת אלו, שהרי גם במי שנגע בזב - או בנכרי שדינו מדרבנן כזב<REF>[http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?rid=10309 רמב"ם פ"ב מהל' מטמאי משכב ומושב הלכה י']}}, - או בנדה ויולדת, גם כן נטמא בטומאת זב,<REF>[http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=10&hilchos=59&perek=1&hilite= רמב"ם פ"א מהל' מטמאי משכב ומושב הלכה א]}}, וכן על בעל קרי,{{הערה|1[http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?mfid=103378&rid=7773 משנה למלך פ"ז מהל' בי הבחירה הט"ו]}} והאיסור חל גם על הכנסת היד לכותל, שיש האומרים שהיא איסור דאורייתא, <REF>[http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=8&hilchos=43&perek=3&halocha=18&hilite השגות הראב"ד פ"ג מהל' ביאת המקדש הלי"ח.]}} מפני שהיא הנקראת בלשון חז"ל "ביאה במקצת", ונפסק להלכה שביאה במקצת שמה ביאה, ויש חולקים כי הוא איסור מדרבנן והעונש הוא מכת מרדות<REF>רמב"ם שם.}}. | ||
ועובי הכותל של הר הבית, יש לו קדושת הר הבית, ודינו כלפנים<REF>[http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=8&hilchos=41&perek=6&halocha=9&hilite= רמב"ם פ"ו מהל' בית הבחירה ה"ט.]. | ועובי הכותל של הר הבית, יש לו קדושת הר הבית, ודינו כלפנים<REF>[http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=8&hilchos=41&perek=6&halocha=9&hilite= רמב"ם פ"ו מהל' בית הבחירה ה"ט.].}} | ||
על טמא מת, היודע בוודאי שאינו טמא באחת מכל הטומאות הנ"ל, אין איסור להכנס להר הבית בכללותו,<REF>[http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?mfid=85978&rid=7982 פ"ג מהל' ביאת המקדש הלכה ד.] | על טמא מת, היודע בוודאי שאינו טמא באחת מכל הטומאות הנ"ל, אין איסור להכנס להר הבית בכללותו,<REF>[http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?mfid=85978&rid=7982 פ"ג מהל' ביאת המקדש הלכה ד.]}} כי אם למקומות מסוימים בתוך הר הבית, אשר חלקם - מהחיל והלאה - אסור מדרבנן, ובחלקם כרוך בעונש<REF>[http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?rid=7990 פ"ג מהל' ביאת המקדש הלי"ב]}} כרת.<REF>[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=14&daf=7b&format=pdf יבמות ה ב.]}} אך מכיון שהיום אין אנו יודעים את המקומות במדויק, אסרו כל גדולי דורנו את הכניסה להר הבית<REF>ראו עוד ימי יוסף בתרא יט: ציץ אליעזר ח"י א (מט־ע), ח"יא פ"ט ז, ח"יא טו, ח"יב מז: מנחת יצחק ח"ו קלב: דברי ישראל חלק ג' קלד: יביע אומר חלק ה' יו"ד כו.}}. | ||
אך יש לציין כי בכללות הענין אם מחילות שבין האבנים קדושים, ישנה מחלוקת הפוסקים. דעת החזון איש, ועוד פוסקים שיש איסור בכך, וכתבו "אוי להם ולנפשותם", ויש מתירין<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22652&hilite=6a756514-cd2d-4896-a3ee-ae034fbb819a&st=%D7%94%D7%9B%D7%95%D7%AA%D7%9C+%D7%94%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%91%D7%99&pgnum=161 שו"ת דברי ישראל חלק ג' סימן קס"א ג.]וראו עוד דברי חכמים פרק לח. | אך יש לציין כי בכללות הענין אם מחילות שבין האבנים קדושים, ישנה מחלוקת הפוסקים. דעת החזון איש, ועוד פוסקים שיש איסור בכך, וכתבו "אוי להם ולנפשותם", ויש מתירין<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22652&hilite=6a756514-cd2d-4896-a3ee-ae034fbb819a&st=%D7%94%D7%9B%D7%95%D7%AA%D7%9C+%D7%94%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%91%D7%99&pgnum=161 שו"ת דברי ישראל חלק ג' סימן קס"א ג.]וראו עוד דברי חכמים פרק לח.}}. כמו כן, יש ליזהר בהכנסת פתקים לאבני הכותל, שמא יכניס גם את אצבעותיו. | ||
== קדושת הבית בזמן הזה == | == קדושת הבית בזמן הזה == | ||
דעת ה[[רמב"ם]] היא כי גם היום חל איסור כרת{{הערה|1[http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?rid=7756 פ"ו מהל' בית הבחירה הלי"ד] | דעת ה[[רמב"ם]] היא כי גם היום חל איסור כרת{{הערה|1[http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?rid=7756 פ"ו מהל' בית הבחירה הלי"ד]}} מכיון שקדושה ראשונה קדישה גם לעתיד לבוא. אך דעת הראב"ד היא כי אין היום איסור כרת. | ||
וכותב החתם סופר כי מחלוקת זו אינה נוגעת לענין הקדושה העליונה השורה במקום המקדש גם בזמן הזה לכולי עלמא, ושכינה לא זזה ולא תזוז מכותל המערבי לעולם, אפילו בחורבנה<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=28707&hilite=df1ac93b-f04c-46ea-bdf6-d07a47766137&st=%D7%A9%D7%9B%D7%99%D7%A0%D7%94+%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%AA%D7%9C+%D7%94%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%91%D7%99 גליון טורי ישורון] בשם שו"ת חתם סופר חלק יו"ד סימן רל"ד. וראו עוד תשובת אד"כ ז, ציץ אליעזר ח"יא טו(ג); משנה הלכות חלק ה' כה. | וכותב החתם סופר כי מחלוקת זו אינה נוגעת לענין הקדושה העליונה השורה במקום המקדש גם בזמן הזה לכולי עלמא, ושכינה לא זזה ולא תזוז מכותל המערבי לעולם, אפילו בחורבנה<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=28707&hilite=df1ac93b-f04c-46ea-bdf6-d07a47766137&st=%D7%A9%D7%9B%D7%99%D7%A0%D7%94+%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%AA%D7%9C+%D7%94%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%91%D7%99 גליון טורי ישורון] בשם שו"ת חתם סופר חלק יו"ד סימן רל"ד. וראו עוד תשובת אד"כ ז, ציץ אליעזר ח"יא טו(ג); משנה הלכות חלק ה' כה.}}. | ||
== מקום עליית התפילות דרך הכותל, או דרך [[חברון]] == | == מקום עליית התפילות דרך הכותל, או דרך [[חברון]] == | ||
בשיחה עם רבי [[שמעון נתן נטע בידרמן]] מלעלוב,<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16050&hilite=ffc536ff-3243-4f6d-a4c4-e986fa7116d0&st=%D7%9E%D7%9C%D7%A2%D7%9C%D7%95%D7%91&pgnum=691 התוועדויות תשמ"ה חלק א' עמ' 684.] | בשיחה עם רבי [[שמעון נתן נטע בידרמן]] מלעלוב,<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16050&hilite=ffc536ff-3243-4f6d-a4c4-e986fa7116d0&st=%D7%9E%D7%9C%D7%A2%D7%9C%D7%95%D7%91&pgnum=691 התוועדויות תשמ"ה חלק א' עמ' 684.]}} הקשה [[הרבי]] סתירה: [[האדמו"ר האמצעי]] כותב<REF>אגרות־קודש אדמו"ר האמצעי ע' שז.}} כי התפילות עולות דרך חברון, והפלא שבדבר, מכיון שיש בשולחן ערוך<REF>אורח חיים ריש סימן צ"ד.}} פסק דין מפורש בנוגע ל[[תפילה]], שאם היה עומד בחוץ לארץ יחזיר פניו כנגד [[ארץ ישראל]], ואם היה עומד בארץ ישראל יחזיר פניו כנגד [[ירושלים]], שנאמר והתפללו אליך דרך העיר אשר בחרת, היה עומד בירושלים יחזיר פניו כנגד [[המקדש]] שנאמר והתפללו אל הבית הזה. | ||
רבי שמעון רצה לתרץ כי יתכן שיש חילוק בין זמן הבית לזמן הזה, אבל הרבי דחה את דבריו שהרי פסק הדין נוגע גם בזמן הזה וכן נוהגים הן בחו"ל להחזיר פניהם נגד א"י, והן בא"י להחזיר הפנים כנגד ירושלים. ולכן אמר הרבי שיש לתרץ בדוחק שהתפילות מגיעות תחילה לחברון ומשם לירושלים שהיא קדושה גדולה יותר. | רבי שמעון רצה לתרץ כי יתכן שיש חילוק בין זמן הבית לזמן הזה, אבל הרבי דחה את דבריו שהרי פסק הדין נוגע גם בזמן הזה וכן נוהגים הן בחו"ל להחזיר פניהם נגד א"י, והן בא"י להחזיר הפנים כנגד ירושלים. ולכן אמר הרבי שיש לתרץ בדוחק שהתפילות מגיעות תחילה לחברון ומשם לירושלים שהיא קדושה גדולה יותר. | ||
| שורה 46: | שורה 46: | ||
משסיים הרבי את תפילתו, הפנה ראשו לנאספים סביב ושאל האם המנהג לנשק את אבני הקודש הללו. לאחר שקיבל תשובה חיובית, "נשא הרבי את עיניו המלאות דמעות ומביעות תוגה לאין סוף על מרחבי הכותל המערבי, הרכין את ראשו, ונשמע קול נשיקת הקודש על שריד מקדשנו". | משסיים הרבי את תפילתו, הפנה ראשו לנאספים סביב ושאל האם המנהג לנשק את אבני הקודש הללו. לאחר שקיבל תשובה חיובית, "נשא הרבי את עיניו המלאות דמעות ומביעות תוגה לאין סוף על מרחבי הכותל המערבי, הרכין את ראשו, ונשמע קול נשיקת הקודש על שריד מקדשנו". | ||
"באותן כמה שעות" - מסכם הרבי - "חייתי, שכחתי על הכל, הייתי טפח גבוה יותר, טעמתי רגעים מהחיים"...<REF>[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=47608 חב"ד אינפו מתוך בית משיח על פי יומנו של הרב שמעון גליצנשטיין] | "באותן כמה שעות" - מסכם הרבי - "חייתי, שכחתי על הכל, הייתי טפח גבוה יותר, טעמתי רגעים מהחיים"...<REF>[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=47608 חב"ד אינפו מתוך בית משיח על פי יומנו של הרב שמעון גליצנשטיין]}} | ||
== חב"ד בכותל == | == חב"ד בכותל == | ||