שבועות: הבדלים בין גרסאות בדף

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 25: / שורה 25: @@
 בימים הסמוכים לחג השבועות, נוהג [[הרבי]] לאחל במכתביו ובשיחותיו, בנוסח: "לקבלת ה[[תורה]] ב[[שמחה]] וב[[פנימיות]]". [[הרבי]] מסביר את הברכה ששמחה ופנימיות הוא היסוד לקבלת התורה:
-'''[[שמחה]]:''' מפני ש[[לימוד התורה]] וקיום ה[[מצוות]] קשור בנסיונות ובהעלמות והסתרים, לכן צריכה להיות קבלת התורה ב[[שמחה]], כמאמר חכמינו  "מצות שקבלו עליהן בשמחה, עדיין עושין אותה בשמחה, שבמילא מתקיימות יותר".
+'''[[שמחה]]:''' מפני ש[[לימוד התורה]] וקיום ה[[מצוות]] קשור בנסיונות ובהעלמות והסתרים, לכן צריכה להיות קבלת התורה ב[[שמחה]], כמאמר חכמינו ז"ל "מצות שקבלו עליהן בשמחה, עדיין עושין אותה בשמחה, שבמילא מתקיימות יותר".
-'''[[פנימיות]]:''' קיום התורה וה[[מצוות]] צריך להיות בכל פנימיות עצם נפשו. לא רק ב[[לבושים|לבושי]] ה[[נפש]] - [[מחשבה]] [[דיבור]] ו[[מעשה]], וגם לא רק בכוחות הנפש - [[שכל]] ו[[מדות]]. הכל זה חיצוניות לגבי עצם הנפש, וקיום התורה והמצוות צריך להיות בפנימיות, בעצם נפשו.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15885&hilite=a274d2de-236f-4aa8-a049-7c9a884f04ca&st=%u05d7%u05d2+%u05d4%u05e9%u05d1%u05d5%u05e2%u05d5%u05ea שערי המועדים לחג השבועות עמ' קכד (עמ' 115).]}}
+'''[[פנימיות]]:''' קיום התורה וה[[מצוות]] צריך להיות בכל פנימיות עצם נפשו. לא רק ב[[לבושים|לבושי]] ה[[נפש]] - [[מחשבה]] [[דיבור]] ו[[מעשה]], וגם לא רק בכוחות הנפש - [[שכל]] ו[[מדות]]. הכל זה חיצוניות לגבי עצם הנפש, וקיום התורה והמצוות צריך להיות בפנימיות, בעצם נפשו.<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15885&hilite=a274d2de-236f-4aa8-a049-7c9a884f04ca&st=%u05d7%u05d2+%u05d4%u05e9%u05d1%u05d5%u05e2%u05d5%u05ea שערי המועדים לחג השבועות עמ' קכד (עמ' 115).]</REF>
 ==ערב החג==
@@ שורה 39: / שורה 39: @@
 ב[[תורת החסידות]] מוסבר כי 'חג' הוא יום התגלות אלוקית וככל שההתגלות חזקה יותר - כך עוצמתו חשובה ונעלית יותר. ההתגלות האלוקית הנעלית ביותר שהיתה מאז ומעולם - התקיימה ב[[מעמד מתן תורה]]. [[עצמות]]ו ומהותו של הקדוש ברוך הוא התגלתה לעיני כל בני-ישראל, לכן שבועות הוא חג בעל מעלה נשגבת משאר החגים, יום עילאי שאין כמוהו.
-[[הארי]] גילה שבשבועות מידי שנה מתגלית אותה קדושה אלוקית נשגבת שהיתה במעמד הר-סיני. לכן חג שבועות מידי שנה הוא יום של קדושה נשגבת.
+[[האריז"ל]] גילה שבשבועות מידי שנה מתגלית אותה קדושה אלוקית נשגבת שהיתה במעמד הר-סיני. לכן חג שבועות מידי שנה הוא יום של קדושה נשגבת.
 ה[[אדמו"ר הריי"צ]] כותב{{הערת שוליים|מכתב לתלמידי הישיבות, [[אגרות קודש מוהריי"צ]] חלק ה', עמ' עו-עח.}}: בחג-השבועות שהוא זמן [[מתן תורה|מתן תורתנו]], בשני ימים הבהירים הללו שהם מועדי ה', מתגלים ומאירים אותם ה[[אורות]] והגילויים שהאירו ונתגלו בשעת [[מתן תורה]]. חג-השבועות הוא זמן [[עת רצון]] למעלה, ו[[השי"ת]] מטריד את המקטרג על [[עם ישראל]], כדוגמת הטרדתו בשעת ה[[תקיעות]] ב[[ראש השנה]] ויום הקדוש ד[[צום כיפורים]]. זאת אומרת, אשר חג-השבועות הוא זמן המוכשר לעשות הכל לטובת לימוד ה[[תורה]] והעבודה ב[[יראת שמים]], וכן להתעסק ב[[תשובה]] בהנוגע לתורה, באין מפריע משטן המקטרג כדוגמת זמן ה[[תקיעות]] בראש-השנה ויום הקדוש דצום הכיפורים..."
@@ שורה 56: / שורה 56: @@
 נוהגים להיות ערים כל הלילה לעסוק בתורה, בכדי לתקן את הפגם שבלילה שלפני מתן תורה בני-ישראל ישנו ואפילו פרעושי המדבר (יתוש הקרוי "פורטנא") לא עקצו אותם, וכש[[הקב"ה]] בא לפנות בוקר לתת את התורה - היה צורך להעירם משנתם.
-ה[[ארי]] אומר שמי שלא יישן בלילה זה ויעסוק בתורה "מובטח לו שישלים שנתו ולא יארע לו שום נזק"! ב[[זוהר]] מסופר על [[רשב"י]] שעסק בתורה כל הלילה, והפליג מאד בשבח הנעור בלילה זה ומצפה לקבלת תורה, שאז באים "כל בני היכלא" לשמוח עם ישראל, לעשות תכשיטים וקישוטים (תיקונים) נעלים לכבוד חופתם עם הקב"ה והתורה.
+ה[[אריז"ל]] אומר שמי שלא יישן בלילה זה ויעסוק בתורה "מובטח לו שישלים שנתו ולא יארע לו שום נזק"! ב[[זוהר]] מסופר על [[רשב"י]] שעסק בתורה כל הלילה, והפליג מאד בשבח הנעור בלילה זה ומצפה לקבלת תורה, שאז באים "כל בני היכלא" לשמוח עם ישראל, לעשות תכשיטים וקישוטים (תיקונים) נעלים לכבוד חופתם עם הקב"ה והתורה.
 חכמי הסוד תקנו סדר לימוד מיוחד - 'תיקון ליל שבועות', בו משולבים קטעים מ[[תנ"ך]], [[משנה]], [[גמרא]], [[זוהר]], סדר [[תרי"ג מצוות]] ועוד.
@@ שורה 80: / שורה 80: @@
 ===אכילת מאכלי חלב===
-נהוג לאכול בחג השבועות מאכלי חלב. למנהג זה מובא הרבה טעמים: 1) לזכר מאכלי החלב ש[[בני ישראל]] אכלו ביום קבלת התורה. כיון שב[[מתן תורה]] נצטוו בני ישראל על מצות השחיטה מיד נאסרו כל מאכלי הבשר שלהם והכלים שהשתמשו בהם, והם לא יכלו לאכול שום מאכל ותבשיל של בשר, הם גם לא יכלו בו ביום לשחוט בהמות כשרות כי מתן תורה היה בשבת. ולכן היו מוכרחים לאכול רק מאכלי חלב. 2) זכר לפסוק "דבש וחלב תחת לשונך". 3) זכר לשתי הלחם שהקריבו בחג, אוכלים שני תבשילים בשבועות - לחם עם חלב ולחם עם בשר. 4) להזכיר זכות [[משה רבינו]] שכשנלקח לארמון [[פרעה]] בהיותו בן שלושה חדשים (בחג השבועות) - סירב לינוק חלב מאשה נוכריה וינק חלב אך ורק מאשה יהודיה. 5) הפסוק "מנחה חדשה לה' בשבעותיכם" ראשי-תיבות "מחלב". 6) חלב בגימטריא 40, כנגד ארבעים יום ששהה משה בהר סיני לקבל את לוחות הברית. 7) אחד משמות [[הר סיני]] - "הר גבנונים", שהוא לבן וצח כגבינה. 8) מן ה"דם" שהוא דבר אסור, נוצר ה"חלב" ונעשה מזון כשר (בלשון ח "דם נעכר ונעשה חלב"), כך העוסק בתורה יוצא מטומאתו ונטהר.
+נהוג לאכול בחג השבועות מאכלי חלב. למנהג זה מובא הרבה טעמים: 1) לזכר מאכלי החלב ש[[בני ישראל]] אכלו ביום קבלת התורה. כיון שב[[מתן תורה]] נצטוו בני ישראל על מצות השחיטה מיד נאסרו כל מאכלי הבשר שלהם והכלים שהשתמשו בהם, והם לא יכלו לאכול שום מאכל ותבשיל של בשר, הם גם לא יכלו בו ביום לשחוט בהמות כשרות כי מתן תורה היה בשבת. ולכן היו מוכרחים לאכול רק מאכלי חלב. 2) זכר לפסוק "דבש וחלב תחת לשונך". 3) זכר לשתי הלחם שהקריבו בחג, אוכלים שני תבשילים בשבועות - לחם עם חלב ולחם עם בשר. 4) להזכיר זכות [[משה רבינו]] שכשנלקח לארמון [[פרעה]] בהיותו בן שלושה חדשים (בחג השבועות) - סירב לינוק חלב מאשה נוכריה וינק חלב אך ורק מאשה יהודיה. 5) הפסוק "מנחה חדשה לה' בשבעותיכם" ראשי-תיבות "מחלב". 6) חלב בגימטריא 40, כנגד ארבעים יום ששהה משה בהר סיני לקבל את לוחות הברית. 7) אחד משמות [[הר סיני]] - "הר גבנונים", שהוא לבן וצח כגבינה. 8) מן ה"דם" שהוא דבר אסור, נוצר ה"חלב" ונעשה מזון כשר (בלשון חז"ל "דם נעכר ונעשה חלב"), כך העוסק בתורה יוצא מטומאתו ונטהר.
 ===קבלה טובה===
@@ שורה 93: / שורה 93: @@
 *יש נוהגים לאכול בשבועות תופיני עוגה אפויה ומטוגנת בדבש, על שם "דבש וחלב תחת לשונך".
-*קריאת [[מגילת רות]]. אך בחב"ד אין נוהגים לקרוא מגילת רות{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=46987 "מעולם לא נהגו כן בחב"ד"] - [[כתב יד]] של [[הרבי]] על שאלתו של עורך ה"אמריקן ג'ואיש יירבוק" מר מילטאן הימלפרב {{אינפו}}}}
+*קריאת [[מגילת רות]]. אך בחב"ד אין נוהגים לקרוא מגילת רות{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=46987 "מעולם לא נהגו כן בחב"ד"] - [[כתב יד]] של [[הרבי]] על שאלתו של עורך ה"אמריקן ג'ואיש יירבוק" מר מילטאן הימלפרב {{אינפו}}}}
 *אמירת "אקדמות". ב[[ליובאוויטש]] לא נהגו לאומרם{{הערת שוליים|אף שהרבי עצמו נוהג לאומרם, כאביו [[רבי לוי יצחק]] זי"ע.}}.
@@ שורה 104: / שורה 104: @@
 ==יום טוב שני==
-בימי [[בית המקדש]] תושבי חוץ לארץ לא היו יודעים מתי [[קידוש החודש|קודש החודש]] ב[[ארץ ישראל]] ולכן חוגגים הם את החג בשני ימים. אף שמועד חג השבועות לא תלוי בקביעת החודש אלא בספירה של חמישים יום מ[[חג הפסח]], למרות זאת, תיקנו [[ח]] לחגוג את חג השבועות בשני ימים, בכדי שלא לחלק בין ה[[מועדים]].
+בימי [[בית המקדש]] תושבי חוץ לארץ לא היו יודעים מתי [[קידוש החודש|קודש החודש]] ב[[ארץ ישראל]] ולכן חוגגים הם את החג בשני ימים. אף שמועד חג השבועות לא תלוי בקביעת החודש אלא בספירה של חמישים יום מ[[חג הפסח]], למרות זאת, תיקנו [[חז"ל]] לחגוג את חג השבועות בשני ימים, בכדי שלא לחלק בין ה[[מועדים]].
 גם ביום השני אוכלים מאכלי חלב, וישנם שאף נוהגים להיות ערים בליל החג השני.
@@ שורה 111: / שורה 111: @@
 מוצאי חג השבועות חל בארץ ישראל ביום [[ז' בסיוון]], ובחוץ לארץ ביום [[ח' בסיוון]]. יום זה הינו כיום חג, ואסור להתענות בו.
-על פי הסבר [[אדמו"ר הזקן]] ב[[שולחן ערוך]]{{הערה|1=סימן תצ"ד סעיף י"ט.}} הטעם לכך הוא מכיון שלדברי [[בית שמאי]] אסור היה להקריב עולות ראיה ביום טוב עצמו מכיון שאין בהן צורך אוכל נפש, ולכן אסור לחלל עליהם את יום החג, ועל אף שההלכה היא כ[[בית הלל]], בדבר זה נהגו בית הלל כבית שמאי וכן נהגו כל ישראל.
+על פי הסבר [[אדמו"ר הזקן]] ב[[שולחן ערוך]]<REF>סימן תצ"ד סעיף י"ט.</REF> הטעם לכך הוא מכיון שלדברי [[בית שמאי]] אסור היה להקריב עולות ראיה ביום טוב עצמו מכיון שאין בהן צורך אוכל נפש, ולכן אסור לחלל עליהם את יום החג, ועל אף שההלכה היא כ[[בית הלל]], בדבר זה נהגו בית הלל כבית שמאי וכן נהגו כל ישראל.
-מקורו של [[רבינו הזקן]] אינו ברור, ו[[הרבי]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15916&hilite=84270edb-112e-442b-a7bd-555e1846a07f&st=%D7%A8%D7%91%D7%99+%D7%98%D7%A8%D7%A4%D7%95%D7%9F&pgnum=36 לקוטי שיחות חכ"ח עמ' 24 (36)].}} מסביר כי מקורו הוא מהגמרא{{הערה|1= חגיגה יח א.}} שם מובא כי [[רבי טרפון]] אסר להספיד ביום זה, ומכך מוכח שבית הלל גם כן נהגו לטבוח ביום זה, שלולא כן לא היה רבי טרפון פוסק כבית שמאי.
+מקורו של [[רבינו הזקן]] אינו ברור, ו[[הרבי]]<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15916&hilite=84270edb-112e-442b-a7bd-555e1846a07f&st=%D7%A8%D7%91%D7%99+%D7%98%D7%A8%D7%A4%D7%95%D7%9F&pgnum=36 לקוטי שיחות חכ"ח עמ' 24 (36)].</REF> מסביר כי מקורו הוא מהגמרא<REF> חגיגה יח א.</REF> שם מובא כי [[רבי טרפון]] אסר להספיד ביום זה, ומכך מוכח שבית הלל גם כן נהגו לטבוח ביום זה, שלולא כן לא היה רבי טרפון פוסק כבית שמאי.
 לפי שיטת ה[[תוס' רי"ד]] הסיבה לכך שטבחו ביום זה הינו מפני שלא הספיקו להקריב את כל קרבנות הראיה בחג השבועות עצמו, ולא מפני שלא שחטו אותם, אם כי מלשון אדמו"ר הזקן משמע שבית הלל נהגו כבית שמאי מפני סיבה הלכתית, ולא מכורח המציאות.
@@ שורה 127: / שורה 127: @@
 *[http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=113 חג השבועות, הלכות ומנהגים, מאמרים וסיפורים] - {{חב}}
 *[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1475 הרבי מחלק כוס של ברכה במוצאי חג השבועות] {{וידאו}} {{אינפו}}
-*[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/54835_he_1.pdf קובץ חג השבועות התש"ע], בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד]]{{PDF}} {{אינפו}}
+*[http://chabad.info/images/notimage/54835_he_1.pdf קובץ חג השבועות התש"ע], בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד]]{{PDF}} {{אינפו}}
-*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62019 הלכות שבועות] מתוך שיעור שמסר הרב [[יוסף ישעיה ברוין]] {{אינפו}}
+*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62019 הלכות שבועות] מתוך שיעור שמסר הרב [[יוסף ישעיה ברוין]] {{אינפו}}
 {{הערות שוליים}}
 {{חגים ומועדים}}
 [[קטגוריה:חגים וזמנים]]

שבועות: הבדלים בין גרסאות בדף

תפריט ניווט