שלמה משה עמאר: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 29: שורה 29:
בשנת תשל"ג עבר להתגורר במושב מגדים הסמוך לעתלית שם התמנה כרב היישוב, ולאחר מכן התמנה כמשגיח בישיבת 'תורה והוראה' ב[[תל אביב]]. בשנים אלו, השלים את לימודי הרבנות שלו, והוסמך לכהן כרב עיר, וכן לעסוק בשחיטה.  
בשנת תשל"ג עבר להתגורר במושב מגדים הסמוך לעתלית שם התמנה כרב היישוב, ולאחר מכן התמנה כמשגיח בישיבת 'תורה והוראה' ב[[תל אביב]]. בשנים אלו, השלים את לימודי הרבנות שלו, והוסמך לכהן כרב עיר, וכן לעסוק בשחיטה.  


בשנת תשמ"ב מונה כחבר בבית הדין הרבני ב[[צפת]], ולאחר מכן נדד בערים נוספות בארץ שםכיהן כחבר בבתי הדין הרבניים, ביניהם, בערים [[טבריה]], [[חיפה]], [[אשקלון]], [[באר שבע]] ו[[פתח תקוה]].
בשנת תשמ"ב מונה כחבר בבית הדין הרבני ב[[צפת]], ולאחר מכן נדד בערים נוספות בארץ שם כיהן כחבר בבתי הדין הרבניים, ביניהם, בערים [[טבריה]], [[חיפה]], [[אשקלון]], [[באר שבע]] ו[[פתח תקוה]].


בתקופה בה כיהן כרב בבית הדין הרבני בפתח תקווה, קבע את מגוריו בשכונת רמת אלחנן ב[[בני ברק]], ובמקביל לכהונתו כרב בית הכנסת הרי"ף שבשכונת מגוריו, הקדיש את רוב זמנו לעריכת ספרו "שמע שלמה".
בתקופה בה כיהן כרב בבית הדין הרבני בפתח תקווה, קבע את מגוריו בשכונת רמת אלחנן ב[[בני ברק]], ובמקביל לכהונתו כרב בית הכנסת הרי"ף שבשכונת מגוריו, הקדיש את רוב זמנו לעריכת ספרו "שמע שלמה".


בשנת [[תש"נ]] נבחר לכהן כדיין בבד"ץ "בית יוסף", ובשנים שלאחר מכן סייע בהקמת מערכת הכשרות של הבד"צ, ופוסק ראשי של המכון למצוות התלויות בארץ, שהוקם על ידי תלמידו הרב שניאור זלמן רווח.
בשנת [[תש"נ]] נבחר לכהן כדיין בבד"ץ "בית יוסף", ובשנים שלאחר מכן סייע בהקמת מערכת הכשרות של הבד"צ, וכן נתמנה לפוסק ראשי של המכון למצוות התלויות בארץ, שהוקם על ידי תלמידו הרב שניאור זלמן רווח.


בשנת [[תשס"ב]] נבחר לכהן כרבה הראשי של [[תל אביב]], והצליח לפעול שינויים רבים בתחום הכשרות, ושינה לטובה את פני מערכת הרבנות הפועל בעיר.
בשנת [[תשס"ב]] נבחר לכהן כרבה הראשי של [[תל אביב]], והצליח לפעול שינויים רבים בתחום הכשרות, ושינה לטובה את פני מערכת הרבנות הפועל בעיר.