אפרים זלמן סודקביץ: הבדלים בין גרסאות בדף

בתחילת שנת [[תש"ז]] נודע לר' זלמן שהמשטרה החשאית בעקבותיו. באותה עת החלה ההתארגנות לבריחה הידועה מרוסיה לפולין, דרך העיר [[לבוב]]. ר' זלמן עזב את טשקנט לפני [[שמחת תורה]], ובדרכו ללבוב עצר ב[[מוסקבה]], שם התארח בחג אצל [[אברהם יהושע העשיל טברסקי|האדמו"ר ממכנובקא]].

במוצאי החג ניסה ר' זלמן לשכנע את האדמו"ר להצטרף אליו לבריחה, אך הוא סירב בתואנה שיש יהודים הזקוקים לו.

לאחר הבריחה השתכן ר' זלמן יחד עם קבוצת החסידים בעיר [[וינה]], שם נבחר 'ועד הפועל' שהיה מפקח על העניינים הרוחניים והגשמיים של אנ"ש. ר' זלמן היה מהנבחרים יחד עם החסידים הרב[[שמריהו ששונקין]], הרב [[בצלאל וילשאנסקי]], הרב [[משה זלמן קמינצקי]], הרב [[יוסף גולדברג]], הרב [[שמואל בצלאל אלטהויז]] והרב [[ישראל קוגל]].

מוינה המשיכו ל[[פריז]] ושוכנו במלון 'פרימה'.

בזמן שהותם בפריז קיבלו הוראה מ[[הרבי הריי"צ]] לשוטט ברחובות העיר. ר' זלמן יצא יחד עם ר' [[יהודה חן]] ור' [[חיים שרייבר]], ולאחר מספר שעות של שוטטות שמעו קריאה מאשה יהודיה זקנה שביקשה מהם לעזור לה למצוא [[בית כנסת]] ויהודים שיוכלו להכין את נכדה ל[[בר המצווה]]. לדבריה היא מחפשת זמן רב יהודים באזור, וסוף סוף מצאה. ב[[התוועדות]] שנערכה ב[[כפר חב"ד]] כעבור מספר שנים סיפר ר' זלמן את הסיפור עם הוראתו של הרבי הריי"צ, ור' [[דוד לסלבוים]] שהשתתף בהתוועדות שאל לפרטים נוספים, כשבסופם התברר כי הוא נער בר המצווה{{הערה|1=[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=39766 תעלומת השיטוט שנפתרה] באתר [[חב"ד אינפו]] {{אינפו}}}}.