חיים משה יהודה בלוי: הבדלים בין גרסאות בדף

מקום משכנו ב[[שנחאי]] היה בסמיכות לישיבת [[תומכי תמימים שנחאי|תומכי תמימים]], ועם הזמן התיידד עם תלמידי התמימים, אהב אותם וכיבדם, והם גם-כן החזירו לו אהבה. כשהדפיסו שם את [[ספר התניא]], נתנו לו התלמידים עותק והתחיל מאז להתעניין יותר ויותר ב[[חסידות חב"ד]] ולהוקיר את דרכה. הלימוד וההתעמקות ב[[ספר התניא]] עשה את שלו, ולאט לאט נטה לבו יותר ויותר לדרך חסידות חב"ד והתרחק יותר ויותר מדרך המוסר.  

בשנת [[תש"ז]] קיבל מגיסו הרחמ"א חודקוב "אפידעיוויד" (הבטחת מוסד תורני בארה"ב שמקבל עליו האחריות לפרנסתם) מישיבת תות"ל נ. י., וכך קיבל אשרת כניסה לארצות הברית.  

(כשנתמלאו לבנו ט' שנים שאל רמ"י את הרבי האם להמשיך בלימודי חול? והרבי ענה: לחכות עוד שנה. ככלות השנה שוב שאל, והרבי ענה: כן (שיכול ללמוד לימודי חול), אבל לא ללמוד זאת יותר משעה וחצי ליום, ובזה גופא רק הדברי-חול הכי נחוצים. הרמ"י מילא בדייקנות את דברי הרבי, וגם בנו הצעיר (ראובן ירמיהו שי') היה מהראשונים שמסרו ללמוד בישיבת אהלי תורה - ישיבה בלי לימודי חול כלל. דבר חידוש ומאד מוזר בימים ההם.  

בנסיעותיו הסביר לכל מי שפגש מהם תפילין ומזוזות כשרים, ואשר מזוזות קטנות (שהיו נפוצות מאוד אצל יהודים מסורתיים בזמן ההוא) כמעט תמיד פסולות, וכדי להרגיע את אכזבתם, נתן להם מזוזות ותפילין חדשים במחירים מסובסדים מכספו הפרטי.