אברהם בורנשטיין: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "אדה"ז" ב־"אדמו"ר הזקן")
מ (החלפת טקסט – " חוה"מ " ב־" חול המועד")
שורה 14: שורה 14:
כאשר הרבי סיפר את זה גם להגאון הרי"י פיקרסקי ז"ל<REF>[[התוועדויות]] [[תשמ"ח]] ח"ב עמ' 566.</REF> : "מספרים אצלינו [שהסכטשוב'ער] היה מתפלל בנוסח של אדמו"ר הזקן אף שהיה תלמידו של הר"מ מקוצק".<REF> אמנם ב[[נאות דשא]] ח"א עמ' רנא-רנב נאמר בנוגע ל[[חג השבועות]]: "נוסח הרב מלאדי זצ"ל לומר במוסף חג השבועות: ושני שעירים לכפר. ואדמו"ר זצללה"ה אמר: ושעיר לכפר". וראה שם הביאור. ביאור נוסחת אדמו"ר הזקן ראה ב'שער הכולל' פ"מ סט"ו, ומה שצויין ב[[אוצר מנהגי חב"ד]] לחג השבועות (שבסוף ספר 'תיקון ליל שבועות', הוצאת [[היכל מנחם]], [[ירושלים]] [[תשס"ד]]) עמ' רעא סנ"ד.</REF> הגיב הרי"י פיקרסקי: "על הקוצקער מספרים שביחידות היה מתפלל בנוסח אדמו"ר הזקן. אבל בנוגע להסאכטשאבער (ה'שם משמואל' וה'חסדי דוד', בנו ונכדו של ה'אבני נזר') – ראיתי בעצמי שהיו מתפללים בנוסח אדמו"ר הזקן גם כשהיה עובר לפני התיבה. ויתירה מזה – כשהעובר לפני התיבה לא היה מתפלל בנוסח אדמו"ר הזקן לא היתה דעתו נוחה".  
כאשר הרבי סיפר את זה גם להגאון הרי"י פיקרסקי ז"ל<REF>[[התוועדויות]] [[תשמ"ח]] ח"ב עמ' 566.</REF> : "מספרים אצלינו [שהסכטשוב'ער] היה מתפלל בנוסח של אדמו"ר הזקן אף שהיה תלמידו של הר"מ מקוצק".<REF> אמנם ב[[נאות דשא]] ח"א עמ' רנא-רנב נאמר בנוגע ל[[חג השבועות]]: "נוסח הרב מלאדי זצ"ל לומר במוסף חג השבועות: ושני שעירים לכפר. ואדמו"ר זצללה"ה אמר: ושעיר לכפר". וראה שם הביאור. ביאור נוסחת אדמו"ר הזקן ראה ב'שער הכולל' פ"מ סט"ו, ומה שצויין ב[[אוצר מנהגי חב"ד]] לחג השבועות (שבסוף ספר 'תיקון ליל שבועות', הוצאת [[היכל מנחם]], [[ירושלים]] [[תשס"ד]]) עמ' רעא סנ"ד.</REF> הגיב הרי"י פיקרסקי: "על הקוצקער מספרים שביחידות היה מתפלל בנוסח אדמו"ר הזקן. אבל בנוגע להסאכטשאבער (ה'שם משמואל' וה'חסדי דוד', בנו ונכדו של ה'אבני נזר') – ראיתי בעצמי שהיו מתפללים בנוסח אדמו"ר הזקן גם כשהיה עובר לפני התיבה. ויתירה מזה – כשהעובר לפני התיבה לא היה מתפלל בנוסח אדמו"ר הזקן לא היתה דעתו נוחה".  


גם בנו של האבני נזר, הוא רבי שמואל מסוכטושב בעל ה'שם משמואל', כותב <REF>בספרו עה"ת ומועדים, שבת חוה"מ פסח תער"ב.</REF> בנוגע לנוסח דברכת מחיה המתים: "יש נוסחאות מחי' בצירי, ובנוסח הרב '''דהוא תנא'''… כתיב בסגול…". ויש לציין שגם נוסח ההגדה שב'הגדה של פסח עם פירוש שם משמואל', ווארשא [[תרפ"ח]], הנו רובו ככולו ע"פ נוסח<REF> [http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&article_id=208&lang=hebrew קטע זה הינו מתוך מאמר של הרב ברוך אוברלנדר].</REF> אדמו"ר הזקן.<REF> הרב גדליה אבערלאנדער.</REF>
גם בנו של האבני נזר, הוא רבי שמואל מסוכטושב בעל ה'שם משמואל', כותב <REF>בספרו עה"ת ומועדים, שבת חול המועדפסח תער"ב.</REF> בנוגע לנוסח דברכת מחיה המתים: "יש נוסחאות מחי' בצירי, ובנוסח הרב '''דהוא תנא'''… כתיב בסגול…". ויש לציין שגם נוסח ההגדה שב'הגדה של פסח עם פירוש שם משמואל', ווארשא [[תרפ"ח]], הנו רובו ככולו ע"פ נוסח<REF> [http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&article_id=208&lang=hebrew קטע זה הינו מתוך מאמר של הרב ברוך אוברלנדר].</REF> אדמו"ר הזקן.<REF> הרב גדליה אבערלאנדער.</REF>


== ממשנתו ==
== ממשנתו ==