אנציקלופדיה תלמודית: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – " ," ב־",")
מ (החלפת טקסט – "איברו בוקס" ב־"היברו בוקס")
שורה 7: שורה 7:


==האנציקלופדיה==
==האנציקלופדיה==
את הסדרה יזם הרב מאיר ברלין (שאף הספיק להשתתף בעריכת הכרך הראשון{{הערה|1= יהושע הוטנר, '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25131&pgnum=165 הרב מאיר ברלין והאנציקלופדיה התלמודית]''' בתוך: הדרום (קובץ תורני) מט, תשרי תש"מ, עמ' 165-173, באתר [[איברו בוקס]].}}) והיא נוהלה במשך רוב השנים על ידי הרב יהושע הוטנר (עד לפטירתו בשנת [[תשס"ט]]).
את הסדרה יזם הרב מאיר ברלין (שאף הספיק להשתתף בעריכת הכרך הראשון{{הערה|1= יהושע הוטנר, '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25131&pgnum=165 הרב מאיר ברלין והאנציקלופדיה התלמודית]''' בתוך: הדרום (קובץ תורני) מט, תשרי תש"מ, עמ' 165-173, באתר [[היברו בוקס]].}}) והיא נוהלה במשך רוב השנים על ידי הרב יהושע הוטנר (עד לפטירתו בשנת [[תשס"ט]]).


המהדורה הראשונה של הכרך הראשון יצאה בשנת תש"ז. כרך זה כלל 219 ערכים בצורה תמציתית ומרוכזת. בשני הכרכים הראשונים נקט בהשפעת הרב ברלין בשיטה קצרה ביותר, אולם בכרכים הבאים שיצאו לאחר פטירת הרב ברלין הערכים הם מקיפים יותר, וכוללים לא רק את יסוד הערך המדובר, אלא גם הרבה מפרטיו ומהסתעפויותיו. כך יצא שבכרכים הראשונים ישנם ערכים רבים, בעוד בכרכים יותר מאוחרים יש מעט ערכים בהיקפים הרבה יותר גדולים.
המהדורה הראשונה של הכרך הראשון יצאה בשנת תש"ז. כרך זה כלל 219 ערכים בצורה תמציתית ומרוכזת. בשני הכרכים הראשונים נקט בהשפעת הרב ברלין בשיטה קצרה ביותר, אולם בכרכים הבאים שיצאו לאחר פטירת הרב ברלין הערכים הם מקיפים יותר, וכוללים לא רק את יסוד הערך המדובר, אלא גם הרבה מפרטיו ומהסתעפויותיו. כך יצא שבכרכים הראשונים ישנם ערכים רבים, בעוד בכרכים יותר מאוחרים יש מעט ערכים בהיקפים הרבה יותר גדולים.
שורה 19: שורה 19:
במהלך השנים יצאו לאור ספרים מיוחדים המבוססים על ערכים מורחבים מתוך האנציקלופדיה, ובהם [[הגדה של פסח]], מחזור ל[[יום הכיפורים]] וכרך מיוחד המרכז ערכים ל[[מסכת כתובות]]. עוד יצאו שני כרכי מפתחות: מפתח עניינים ומפתח מקורות לתלמוד הבבלי. האנציקלופדיה יצאה גם בגרסה ממוחשבת על גבי תקליטור, וכן בתוך פרויקט השו"ת של בר-אילן.
במהלך השנים יצאו לאור ספרים מיוחדים המבוססים על ערכים מורחבים מתוך האנציקלופדיה, ובהם [[הגדה של פסח]], מחזור ל[[יום הכיפורים]] וכרך מיוחד המרכז ערכים ל[[מסכת כתובות]]. עוד יצאו שני כרכי מפתחות: מפתח עניינים ומפתח מקורות לתלמוד הבבלי. האנציקלופדיה יצאה גם בגרסה ממוחשבת על גבי תקליטור, וכן בתוך פרויקט השו"ת של בר-אילן.


האנציקלופדיה זכתה לפופולריות והערכה רבה מכל הציבורים בישראל, בשנת תש"ז זכתה האנציקלופדיה התלמודית בפרס הרב קוק לספרות תורנית מטעם עיריית תל אביב לכבוד צאת הכרך הראשון‏{{הערה|1= [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=12532&pgnum=11 '''הפרדס''', תשרי תש"ח, עמ' 9], באתר איברו בוקס.}}. הרב זוין זכה בפרס ישראל לספרות תורנית בשנת תשי"ט, על יצירתו, שגולת הכותרת שלה היא האנציקלופדיה. בשנת תשמ"ח זכה המפעל שוב בפרס הרב קוק.
האנציקלופדיה זכתה לפופולריות והערכה רבה מכל הציבורים בישראל, בשנת תש"ז זכתה האנציקלופדיה התלמודית בפרס הרב קוק לספרות תורנית מטעם עיריית תל אביב לכבוד צאת הכרך הראשון‏{{הערה|1= [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=12532&pgnum=11 '''הפרדס''', תשרי תש"ח, עמ' 9], באתר היברו בוקס.}}. הרב זוין זכה בפרס ישראל לספרות תורנית בשנת תשי"ט, על יצירתו, שגולת הכותרת שלה היא האנציקלופדיה. בשנת תשמ"ח זכה המפעל שוב בפרס הרב קוק.


==עידודים מהרבי==
==עידודים מהרבי==