ישיבת צמח צדק: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מאין תקציר עריכה
מ (החלפת טקסט – " ." ב־".")
תגית: עריכה ממכשיר נייד
שורה 1: שורה 1:
'''ישיבת צמח צדק''' נפתחה בתום [[מלחמת העולם הראשונה]], בשנת [[תר"פ]] או תרפ"א{{הערת שוליים|מתוך "פרטי-כל" ששלחו חברי ההנהלה והמועצה של "[[כולל חב"ד]]" אל כ"ק אדמו"ר הריי"צ נ"ע בי"ט [[אדר]] [[תרח"צ]].}}, אז התחילו מגורשי [[ארץ הקודש]] לחזור לביתם. בני [[חברון]] לא חזרו עוד לחברון אלא התיישבו בעיקר ב[[ירושלים]] .
'''ישיבת צמח צדק''' נפתחה בתום [[מלחמת העולם הראשונה]], בשנת [[תר"פ]] או תרפ"א{{הערת שוליים|מתוך "פרטי-כל" ששלחו חברי ההנהלה והמועצה של "[[כולל חב"ד]]" אל כ"ק אדמו"ר הריי"צ נ"ע בי"ט [[אדר]] [[תרח"צ]].}}, אז התחילו מגורשי [[ארץ הקודש]] לחזור לביתם. בני [[חברון]] לא חזרו עוד לחברון אלא התיישבו בעיקר ב[[ירושלים]].


רבי [[מנחם מענדל נאה]], יסד את הישיבה עם שובו אחרי המלחמה העולמית מגלותו במצרים ובגשתו לתקן את בדקי הכולל - היתה יסוד הישיבה אחת משרשרת פעולותיו החשובות. רמ"מ כותב עליה אל כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערת שוליים|ביום ח"י [[סיון]] [[תרפ"ב]] (פנקס אגרות כולל חב"ד תרפ"ב-ח).}}:
רבי [[מנחם מענדל נאה]], יסד את הישיבה עם שובו אחרי המלחמה העולמית מגלותו במצרים ובגשתו לתקן את בדקי הכולל - היתה יסוד הישיבה אחת משרשרת פעולותיו החשובות. רמ"מ כותב עליה אל כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערת שוליים|ביום ח"י [[סיון]] [[תרפ"ב]] (פנקס אגרות כולל חב"ד תרפ"ב-ח).}}:


{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=לאחר שנות המלחמה ובשובי מגלותי, ונעתרתי לחזור למשמרתי בהכולל, ב[[חודש טבת]] [[תר"ף]] . . הוחלט תקציב של ערך 15 לי"ש [לירות שטערלינג] לחדש, למען שהאברכים ובחורים מבני הישיבות יקבעו להם למוד דא"ח בכ"י בביהכנ"ס בית מנחם צמח צדק, לערך שתי שעות, ובאופן מסודר כראוי, ובשם ישיבת צמח צדק נקראת}}.
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=לאחר שנות המלחמה ובשובי מגלותי, ונעתרתי לחזור למשמרתי בהכולל, ב[[חודש טבת]] [[תר"ף]].. הוחלט תקציב של ערך 15 לי"ש [לירות שטערלינג] לחדש, למען שהאברכים ובחורים מבני הישיבות יקבעו להם למוד דא"ח בכ"י בביהכנ"ס בית מנחם צמח צדק, לערך שתי שעות, ובאופן מסודר כראוי, ובשם ישיבת צמח צדק נקראת}}.


לפי פרוטוקול שנכתב אל אדמו"ר הריי"צ,
לפי פרוטוקול שנכתב אל אדמו"ר הריי"צ,