מסכתות בני"ך: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שורה 19: שורה 19:


ועוד, שהרי בסיומי מסכתות אלו כלל אין מדובר בענין של שלום (שבברכות מסתיים באמירת "לך בשלום" למת, וביבמות שדיני אשת איש הם כדיני נפשות, בנזיר גודל ענית אמן יותר מגיבור המנצח במלחמה ובכריתות גבי המעשה שמלכא ומלכתא היו יושבים בסעודה והתווכחו מה יותר טוב כבש או עז עד שהכהן הגדול אמר כבש שאותו מקריבים לתמיד ואמרו שלא למד, שהרי התורה אומרת במפורש "אם כבש אם עז")?
ועוד, שהרי בסיומי מסכתות אלו כלל אין מדובר בענין של שלום (שבברכות מסתיים באמירת "לך בשלום" למת, וביבמות שדיני אשת איש הם כדיני נפשות, בנזיר גודל ענית אמן יותר מגיבור המנצח במלחמה ובכריתות גבי המעשה שמלכא ומלכתא היו יושבים בסעודה והתווכחו מה יותר טוב כבש או עז עד שהכהן הגדול אמר כבש שאותו מקריבים לתמיד ואמרו שלא למד, שהרי התורה אומרת במפורש "אם כבש אם עז")?
נקודת הביאור היא שה"שלום" נעשה דוקא ע"י תורה, כיון שהעולם מצד עצמו הוא '''מנגד''' לאלקות, וישראל ע"י התורה עושים שלום בעולם. וד' המסכתות הינן ד' אופנים בשלום זה.
ב[[קריעת ים סוף]] היו ד' קבוצות בבני ישראל, וכל אחד הינה דרך מסויימת בעבודת ה' (וגם אלינו שהרי התורה היא נצחית):
('''א''') הקבוצה שטענה "נפול לים" - הולכים ב[[מסירות נפש]] על כל ציווי מהקב"ה. ('''ב''') הקבוצה שטענה "נחזור למצריים" - הם הבינו שהקב"ה לא מרוצה מכמות ה"וינצלו את מצרים", וצריכים לשוב על מנת לקחת את שאר הכסף שנותר במצרים. ('''ג''') הקבוצה שטענה "נעשה עמהם מלחמה" - שצריך לבטל לגמרי את המנגד של מצרים. ('''ד''') והקבוצה שטענה "נצווח כנגדם" - שצריך להתפלל, והמנגד יתבטל בדרך ממילא.
ד' קבוצות אלו, בעצם הינן ג"כ אופנים בשלום שנעשה בעולם: