הצלת הרבי והרבנית: הבדלים בין גרסאות בדף

בסופה של שנת [[תרצ"ט]], עם פרוץ [[השואה|מלחמת העולם השניה]] ועם הידיעות הראשונות על תחילת השתלטותו של הצורר הנאצי ימ"ש במדינות אירופא, עשתה [[אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית]] מאמצים כבירים להציל את כ"ק אדמו"ר (מהוריי"צ) נ"ע. באותה תקופה החלו הניסיונות להציל גם את שאר בני משפחתו של האדמו"ר נ"ע.  

השגת רשיונות היתה כרוכה בקשיים, למרת שעסקני "אגודת חסידי חב"ד" הפעילו השתדלות גדולה בדרגים הגבוהים של השלטונות האמריקניים. כל המאמצים הושקעו בעיקר בכיוון אחד: הצלתו של האדמו"ר נ"ע שהיה נתון בסכנה גדולה. אלא שבתקופה בה נאלצו לחכות לאישורים השונים לצורך הצלתו מ[[פולין]] הכבושה, קיבל עורך-הדין מאקס ראד – מי שהטיפול בנושא הצלתו של כ"ק אדמו"ר (מהוריי"צ) נ"ע במשרדי ההגירה בוושינגטון הופקד בידיו הנאמנות – הוראה מהרב [[ישראל ג'יקובסון]] להשקיע מאמץ מיוחד אף בסידור הרשיונות עבור כ"ק אדמו"ר שליט"א. שהייתו בפאריז, שעדיין טרם נכבשה ע"י נאצים, הקלה לכאורה את סיכויי הצלתו ובין נימוקי ההוראה הוזכרה התקוה כי הצלתו של החתן, הידוע בכשרון ארגון מיוחד, תעזור בסופו של דבר להצלתו של חותנו האדמו"ר נ"ע. תזכורת להוראה זו קיבל העו"ד ראד באגרת שכתב אליו העו"ד סעם קרמר ביום כ"א חשון [[ת"ש]].  

בחודש כסלו ש"ת הוחל בטיפול מעשי בנוגע להצלתו של כ"ק אדמו"ר שליט"א. הוחלט לסדר עבורו את המסמכים הנחוצים להגשת בקשת כניסה. על שמו של יהודי בשם מאיר ב. הארטאן – בעצמו צאצא למשפחה חב"דית שחש מחויבות נפשית לעזור בהצלתה של משפחת בית הרב – נשלח לכ"ק אדמו"ר שליט"א ולרבנית ע"ה אישור המעיד על הבטחת תמיכה כספית עם הגעתם העתידה לארצה"ב ("אפידייביט"). באישור התמיכה הוזכרה גם העבודה שכ"ק אדמו"ר שליט"א מתמחה במקצוע הנדסת החשמל, דבר שיקל עליו את ההתבססות בארצה"ב וימנע את חשש הממשלה שמא יפול עליה למעמסה.  

מצויידים באישור זה הלכו כ"ק אדמו"ר שליט"א והרבנית ע"ה למשרד הקונסול האמריקאי בפאריז והגישו בקשה, כיוצאי מדינת [[רוסיא]], לקבלת אשרת כניסה ("ויזה") רגילה לארצות-הברית. ידעו אז כי הטיפול באשרות שכאלו, שמספרן היה מוגבל, עשוי להמשך כחצי שנה, אלא שהתהפוכות שעברו על אירופא בתקופה זו לא הניחו לעסקנים להמתין בחיבוק ידים. הם השתדלו לפעול לזירוז הענין אולם הידיעות שהגיעו לארצה"ב לא הצליחו להבהיר מה היה המענה הקונסול האמריקאי בפאריז על בקשת הזירוז הללו.  

נסיונותיו של העו"ד ראד ליצור קשר עם הקונסול שם לא הועילו ואי לכך שיגר בקשה אל הר' דזייקובסון – ביום ט"ו [[טבת]] – לשלוח מברק אל כ"ק אדמו"ר שליט"א ולברר האם נתקבל ה"אפידייביט" ואם כן מהי תשובתו של הקונסול.