שבועות: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ: מעמד הר סיני.jpg|שמאל|ממוזער|250px|איור של [[מעמד הר סיני]]]] | [[קובץ: מעמד הר סיני.jpg|שמאל|ממוזער|250px|איור של [[מעמד הר סיני]]]] | ||
'''חג השבועות''' הוא [[חג]] השני מבין [[שלוש רגלים]]. הוא חל ב[[ו' בסיון]], והוא כולל יום אחד ב[[ארץ ישראל]] ושני ימים בחוץ לארץ. ביום זה ניתנה ה[[תורה]] ב[[מעמד הר סיני]] ובימי [[בית המקדש]] הוקרב | [[קובץ:כנס_מתן_תורה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כנס [[מתן תורה]] לילדים ב[[כפר סבא]]]] | ||
'''חג השבועות''' הוא [[חג]] השני מבין [[שלוש רגלים]]. הוא חל ב[[ו' בסיון]], והוא כולל יום אחד ב[[ארץ ישראל]] ושני ימים בחוץ לארץ. ביום זה ניתנה ה[[תורה]] ב[[מעמד הר סיני]] ובימי [[בית המקדש]] הוקרב קרבן מיוחד שנקרא "קרבן שתי הלחם" והחלה בו העונה של הבאת הביכורים. | |||
==שמות החג== | ==שמות החג== | ||
*'''שבועות''' - שם זה הוא השם הנפוץ של החג. ונקרא כך על שם שבעת השבועות המחברים בין [[חג הפסח]] לחג השבועות, במהלכם אנו סופרים את [[ספירת העומר]]. סיבה נוספת: המילה "שבועות" יכולה גם להתפרש במובן "שבועה", לרמז על השבועה שנשבע הקדוש | *'''שבועות''' - שם זה הוא השם הנפוץ של החג. ונקרא כך על שם שבעת השבועות המחברים בין [[חג הפסח]] לחג השבועות, במהלכם אנו סופרים את [[ספירת העומר]]. סיבה נוספת: המילה "שבועות" יכולה גם להתפרש במובן "שבועה", לרמז על השבועה שנשבע [[הקדוש ברוך הוא]] ל[[בני ישראל]] בשעת [[מתן תורה]], שלעולם לא יחליף את עם ישראל בעם אחר. היהודים אף הם נשבעו, מצידם, כי ישמרו אמונים לה' ולתורתו. (ולכן שבועות לשון רבים) | ||
*'''זמן מתן תורתנו''' (או חג מתן תורה) - ביום זה, בשנת 2448 | *'''זמן מתן תורתנו''' (או '''חג מתן תורה''') - ביום זה, בשנת 2448 ל[[בריאת העולם]], התגלה ה' על [[הר סיני]] ונתן לעם ישראל את ה[[תורה]]. מעמד זה מכונה "[[מעמד הר סיני]]". | ||
*'''חג הביכורים''' - החל מחג השבועות, החלו החקלאים להביא את ביכוריהם – ראשית הפירות שצמחו בשדותיהם – אל [[בית המקדש]]. את הביכורים היה ניתן היה להביא רק מחג השבועות ואילך, עד ל[[חג הסוכות]]. | *'''חג הביכורים''' - החל מחג השבועות, החלו החקלאים להביא את ביכוריהם – ראשית הפירות שצמחו בשדותיהם – אל [[בית המקדש]]. את הביכורים היה ניתן היה להביא רק מחג השבועות ואילך, עד ל[[חג הסוכות]]. | ||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
*'''חג הקציר''' - ב[[ארץ ישראל]], תקופת קציר החיטים החלה לפני חג השבועות. במהלך החג היו מביאים [[קרבן]] מיוחד המציין עובדה זו. הקרבן כונה בשם "שתי הלחם", והיה מורכב משתי חלות העשויות חיטה. | *'''חג הקציר''' - ב[[ארץ ישראל]], תקופת קציר החיטים החלה לפני חג השבועות. במהלך החג היו מביאים [[קרבן]] מיוחד המציין עובדה זו. הקרבן כונה בשם "שתי הלחם", והיה מורכב משתי חלות העשויות חיטה. | ||
*'''חג המוצי"ם''' - מכיוון שהחג לא מרובה בהלכות | *'''חג המוצי"ם''' - מכיוון שהחג לא מרובה בהלכות, הרבנים (מוצי"ם - ראשי תיבות "מורי-צדק") יכולים לעזוב את קהילתם למשך החג, בעקבות כך נוהגים רבני הקהילות לנסוע אל רבם בחג. | ||
==ימי ההגבלה== | ==ימי ההגבלה== | ||
{{ערך מורחב|ערך=שלושת ימי ההגבלה}} | {{ערך מורחב|ערך=שלושת ימי ההגבלה}} | ||
שלושת הימים שלפני | שלושת הימים שלפני החג, נקראים "ימי ההגבלה", בימים האלה הכינו בני ישראל את עצמם לקבלת ה[[תורה]] ב[[הר סיני]]. | ||
==האיחולים לקראת החג== | ==האיחולים לקראת החג== | ||
במכתביו בשיחותיו, נוהג [[הרבי]], בימים שלפני חג השבועות לאחל בנוסח: "לקבלת | במכתביו בשיחותיו, נוהג [[הרבי]], בימים שלפני חג השבועות לאחל בנוסח: "לקבלת ה[[תורה]] ב[[שמחה]] וב[[פנימיות]]". [[הרבי]] מסביר את הברכה ששמחה ופנימיות זה היסוד לקבלת התורה: | ||
'''[[שמחה]]:''' בגלל ש[[לימוד התורה]] וקיום ה[[מצוות]] קשור בנסיונות ובהעלמות והסתרים, לכן צריכה להיות קבלת התורה ב[[שמחה]], כמאמר חכמינו ז"ל "מצות שקבלו עליהן בשמחה, עדיין עושין אותה בשמחה, שבמילא מתקיימות יותר". | '''[[שמחה]]:''' בגלל ש[[לימוד התורה]] וקיום ה[[מצוות]] קשור בנסיונות ובהעלמות והסתרים, לכן צריכה להיות קבלת התורה ב[[שמחה]], כמאמר חכמינו ז"ל "מצות שקבלו עליהן בשמחה, עדיין עושין אותה בשמחה, שבמילא מתקיימות יותר". | ||
'''פנימיות:''' קיום התורה וה[[מצוות]] צריך להיות בכל פנימיות עצם נפשו. לא רק ב[[לבושים|לבושי]] | '''[[פנימיות]]:''' קיום התורה וה[[מצוות]] צריך להיות בכל פנימיות עצם נפשו. לא רק ב[[לבושים|לבושי]] ה[[נפש]] - [[מחשבה]] [[דיבור]] ו[[מעשה]], וגם לא רק בכוחות הנפש ד[[שכל]] ו[[מדות]]. הכל זה חיצוניות לגבי עצם הנפש, וקיום התורה והמצוות צריך להיות בפנימיות, בעצם נפשו.<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15885&hilite=a274d2de-236f-4aa8-a049-7c9a884f04ca&st=%u05d7%u05d2+%u05d4%u05e9%u05d1%u05d5%u05e2%u05d5%u05ea שערי המועדים לחג השבועות עמ' קכד (עמ' 115)]</REF> | ||
==ערב החג== | ==ערב החג== | ||
הרבי מעורר לדאוג לכל יהודי לצרכי החג, אף שחג השבועות לא מרובה בסעודות, כשאר החגים, נוהגים לערוך | הרבי מעורר לדאוג לכל יהודי לצרכי החג, אף שחג השבועות לא מרובה בסעודות, כשאר החגים, נוהגים לערוך מגבית עבור העניים. | ||
באור לערב החג נוהג [[הרבי]] לערוך [[התוועדות]] בהם משמיע דברי [[תורה]] לכבוד החג. | באור לערב החג נוהג [[הרבי]] לערוך [[התוועדות]], בהם משמיע דברי [[תורה]] לכבוד החג. | ||
בערב החג מסיימים את לימוד [[מסכת סוטה]] אותם למדו במשך ימי [[ספירת העומר]]. | בערב החג מסיימים את לימוד [[מסכת סוטה]] אותם למדו במשך ימי [[ספירת העומר]]. | ||
==משמעות החג== | ==משמעות החג== | ||
ב[[תורת החסידות]] מוסבר כי 'חג' הוא יום התגלות אלוקית וככל שההתגלות חזקה יותר - כך עוצמתו חשובה ונעלית יותר. ההתגלות האלוקית הנעלית ביותר שהיתה מאז ומעולם - התקיימה | ב[[תורת החסידות]] מוסבר כי 'חג' הוא יום התגלות אלוקית וככל שההתגלות חזקה יותר - כך עוצמתו חשובה ונעלית יותר. ההתגלות האלוקית הנעלית ביותר שהיתה מאז ומעולם - התקיימה ב[[מעמד מתן תורה]]. [[עצמות]]ו ומהותו של הקדוש ברוך הוא התגלתה לעיני כל בני-ישראל, לכן שבועות הוא חג בעל מעלה נשגבת משאר החגים, יום עילאי שאין כמוהו. | ||
[[האריז"ל]] גילה שבשבועות מידי שנה מתגלית אותה קדושה אלוקית נשגבת שהיתה במעמד הר-סיני. לכן חג שבועות מידי שנה הוא יום קדושה לעילא ולעילא. [[הרבי]] אומר כי עיקר ההתגלות היא בקריאת "עשרת הדברות", | [[האריז"ל]] גילה שבשבועות מידי שנה מתגלית אותה קדושה אלוקית נשגבת שהיתה במעמד הר-סיני. לכן חג שבועות מידי שנה הוא יום קדושה לעילא ולעילא. [[הרבי]] אומר כי עיקר ההתגלות היא בקריאת "עשרת הדברות", אמנם אנו שומעים אותם מפי בעל-הקורא, אך בתוך קולו הגשמי מוסתר קול סמוי של "[[עצמות ומהות|עצמותו ומהותו]] יתברך" הקורא את עשרת-הדברות בכל בית כנסת כמו במעמד הר סיני. לכן, ציווה הרבי "שבעשרת הדברות יהיו כל בתי-הכנסת מלאים באנשים נשים וטף (בנפרד כמובן), וכדאי להביא גם ילדים קטנים "מבן חודש ומעלה", והמהדרים יביאו אפילו תינוקות יותר רכים". | ||
כותב [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערת שוליים|מכתב לתלמידי הישיבות, [[אגרות קודש מוהריי"צ]] חלק ה', עמ' עו-עח}}: בחג-השבועות שהוא זמן [[מתן תורה|מתן תורתנו]], בשני ימים הבהירים הללו שהם מועדי ה', מתגלים ומאירים אותם ה[[אורות]] והגילויים שהאירו ונתגלו בשעת [[מתן תורה]]. חג-השבועות הוא זמן [[עת רצון]] למעלה, ו[[השי"ת]] מטריד את המקטרג על [[עם ישראל]], כדוגמת הטרדתו בשעת התקיעות ב[[ראש השנה]] ויום הקדוש ד[[צום כיפורים]]. זאת אומרת, אשר חג-השבועות הוא זמן המוכשר לעשות הכל לטובת לימוד ה[[תורה]] והעבודה ב[[יראת שמים]], וכן להתעסק ב[[תשובה]] בהנוגע לתורה, באין מפריע משטן המקטרג כדוגמת זמן ה[[תקיעות]] בראש-השנה ויום הקדוש דצום הכיפורים..." | כותב [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערת שוליים|מכתב לתלמידי הישיבות, [[אגרות קודש מוהריי"צ]] חלק ה', עמ' עו-עח}}: בחג-השבועות שהוא זמן [[מתן תורה|מתן תורתנו]], בשני ימים הבהירים הללו שהם מועדי ה', מתגלים ומאירים אותם ה[[אורות]] והגילויים שהאירו ונתגלו בשעת [[מתן תורה]]. חג-השבועות הוא זמן [[עת רצון]] למעלה, ו[[השי"ת]] מטריד את המקטרג על [[עם ישראל]], כדוגמת הטרדתו בשעת התקיעות ב[[ראש השנה]] ויום הקדוש ד[[צום כיפורים]]. זאת אומרת, אשר חג-השבועות הוא זמן המוכשר לעשות הכל לטובת לימוד ה[[תורה]] והעבודה ב[[יראת שמים]], וכן להתעסק ב[[תשובה]] בהנוגע לתורה, באין מפריע משטן המקטרג כדוגמת זמן ה[[תקיעות]] בראש-השנה ויום הקדוש דצום הכיפורים..." | ||
==השמחה בחג== | ==השמחה בחג== | ||
"היום-טוב של שבועות, מלבד זאת שהוא ככל | "היום-טוב של שבועות, מלבד זאת שהוא ככל יום טוב, מועדים ל[[שמחה]], יש בו שמחה נוספת, שמחת מצוה, מצד זה ש[[בני ישראל]] קיבלו את ה[[תורה]], וכשם שכשמביאים ילד ל"חדר" ללמוד תורה עושים "שמחה", כך גם בשבועות שבני ישראל נכנסו ל"חדר" לקבל את התורה, הרי זו שמחה, נוסף על שמחת המועדים{{הערת שוליים|[[ליקוטי שיחות]] חלק ו'}}". | ||
"השמחה שבמתן תורה שייכת לכל אחד ואחד מישראל, בכל מקום ובכל זמן. שמחה זו פועלת עליו שימשיך הנהגה טובה זו על כל השנה כולה, כי שמחה פורצת גדר, גדרי הזמן וגדרי המקום, שבכל מקום ובכל זמן יוכל לקבל את התורה{{הערת שוליים|[[ליקוטי שיחות]] חלק ו'}}". | "השמחה שבמתן תורה שייכת לכל אחד ואחד מישראל, בכל מקום ובכל זמן. שמחה זו פועלת עליו שימשיך הנהגה טובה זו על כל השנה כולה, כי שמחה פורצת גדר, גדרי הזמן וגדרי המקום, שבכל מקום ובכל זמן יוכל לקבל את התורה{{הערת שוליים|[[ליקוטי שיחות]] חלק ו'}}". | ||
| שורה 119: | שורה 119: | ||
[[המגיד ממעזריטש]] אומר: "את העשרים וארבע השעות הראשונות מאז קיבלו בני ישראל את התורה, יש לחבב ביותר. ובפרט לדעת [[רבי יוסי]] שב[[ז' בסיון]] ניתנה התורה, שזוהי מעלה נפלאה". | [[המגיד ממעזריטש]] אומר: "את העשרים וארבע השעות הראשונות מאז קיבלו בני ישראל את התורה, יש לחבב ביותר. ובפרט לדעת [[רבי יוסי]] שב[[ז' בסיון]] ניתנה התורה, שזוהי מעלה נפלאה". | ||
==ימי התשלומין== | |||
{{ערך מורחב|ערך=תהלוכה}} | |||
ששת הימים שלאחר החג נקראים "ימי התשלומין". בזמן שבית המקדש היה קיים, מי שלא הספיק להקריב את קורבנו בחג, משלים זאת בימים אלו. | |||
== קישורים חיצוניים == | == קישורים חיצוניים == | ||