שיחה:ספירות: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
== הספירות בנפש האדם == | == הספירות בנפש האדם == | ||
הסבר השינויים שהכנסתי: | הסבר השינויים שהכנסתי: | ||
# כחות הנפש לא נקראו אמות וכפולות, זה כינויים לספירות העילונות בעולם האצילות. אפשר לדייק זאת מלשון | # כחות הנפש לא נקראו אמות וכפולות, זה כינויים לספירות העילונות בעולם האצילות. אפשר לדייק זאת מלשון ה[[תניא - פרק ג']]. | ||
# המוחין אינם ספירות וספירת המלכות אינה כח בנפש, חשוב להבחין. | # המוחין אינם ספירות וספירת המלכות אינה כח בנפש, חשוב להבחין. | ||
# הגוף לא נברא מהנשמה, היא רק מתלבשת בו. הגוף אמנם חי רק מספירת המלכות - אך הפסקה עוסקת בכחות הנפש. {{שכח|חסיד שוטה}} | # הגוף לא נברא מהנשמה, היא רק מתלבשת בו. הגוף אמנם חי רק מספירת המלכות - אך הפסקה עוסקת בכחות הנפש. {{שכח|חסיד שוטה}} | ||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
#המוחין אולי אינו ספירה, אך 'חכמה' 'בינה' ו'דעת' הם ודאי ספירות לכל דבר. כמו כן, מלכות היא מכוחות הנפש הדומיננטיים והייחודיים ביותר (דומני שהמלכות היא הכוח בנפש שהכי דשים בה בתורת החסידות). | #המוחין אולי אינו ספירה, אך 'חכמה' 'בינה' ו'דעת' הם ודאי ספירות לכל דבר. כמו כן, מלכות היא מכוחות הנפש הדומיננטיים והייחודיים ביותר (דומני שהמלכות היא הכוח בנפש שהכי דשים בה בתורת החסידות). | ||
בכל אופן, ייש"כ. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]], ז' בשבט ה'תשע"א 00:31, 12 בינואר 2011 (UTC) | בכל אופן, ייש"כ. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]], ז' בשבט ה'תשע"א 00:31, 12 בינואר 2011 (UTC) | ||
:אכן, החב"ד והמלכות הם גם ספירות עליונות וגם כוחות בנפש. מה שהתכוונתי לדייק הוא שאי אפשר לדבר על ספירת המלכות כהתלבשות הנשמה בגוף כיוון ש'''ספירת''' המלכות היא מהספירות העליונות לעומת '''כוח'' המלכות בנפש. | |||
:לגבי הדיוק - אני עומד על דעתי שהפשט בתניא הוא שהם נאמרו דווקא על הספירות: "{{כתב קטן|והנה כל בחינת ומדרגה משלש אלו נפש רוח ונשמה כלולה מעשר בחינות '''כנגד עשר ספירות עליונות שנשתלשלו מהן הנחלקות לשתים שהן שלש אמות ושבע כפולות פירוש חכמה בינה ודעת ושבעת ימי הבנין חסד גבורה תפארת כו' '''וכך בנפש האדם שנחלקת לשתים שכל ומדות. השכל כולל חכמה בינה ודעת. והמדות הן אהבת ה' ופחדו ויראתו ולפארו כו' וחב"ד נקראו אמות ומקור למדות כי המדות הן תולדות חב"ד}}". הפרק פותח ב''עשר בחינות'', עובר לתאר כנגד מה הן (מהמילה כנגד), ועד ''תפארת כו''' הכל מדבר עדיין על הספירות.אח"כ אדה"ז חוזר לנפש: ''וכך בנפש האדם...''. | |||
:''[[משתמש:חסיד שוטה|חסיד שוטה]] - [[שיחת משתמש: חסיד שוטה|בית מ'''ועד''']]''. <small>'''תשע"א''' = '''ביאת משיח'''. אין ביאה ללא משיח, אין משיח ללא ביאה.</small> ז' בשבט ה'תשע"א. | |||
גרסה מ־17:19, 12 בינואר 2011
הספירות בנפש האדם
הסבר השינויים שהכנסתי:
- כחות הנפש לא נקראו אמות וכפולות, זה כינויים לספירות העילונות בעולם האצילות. אפשר לדייק זאת מלשון התניא - פרק ג'.
- המוחין אינם ספירות וספירת המלכות אינה כח בנפש, חשוב להבחין.
- הגוף לא נברא מהנשמה, היא רק מתלבשת בו. הגוף אמנם חי רק מספירת המלכות - אך הפסקה עוסקת בכחות הנפש. -- נכתב ע"י חסיד שוטה ששכח לחתום את שמו.
--שיע 21:26, 11 בינואר 2011 (UTC)
הערות:
- אותה סיבה שהספירות נקראו בגללה 'אמות' ו'כפולות', שייכת גם בספירות (ואגב דיוקא, הרי שאם כבר רק כוחות הנפש ולא הספירות).
- המוחין אולי אינו ספירה, אך 'חכמה' 'בינה' ו'דעת' הם ודאי ספירות לכל דבר. כמו כן, מלכות היא מכוחות הנפש הדומיננטיים והייחודיים ביותר (דומני שהמלכות היא הכוח בנפש שהכי דשים בה בתורת החסידות).
בכל אופן, ייש"כ. --חיים נהר ¤ (שׂיג ושׂיח), ז' בשבט ה'תשע"א 00:31, 12 בינואר 2011 (UTC)
- אכן, החב"ד והמלכות הם גם ספירות עליונות וגם כוחות בנפש. מה שהתכוונתי לדייק הוא שאי אפשר לדבר על ספירת המלכות כהתלבשות הנשמה בגוף כיוון ש'ספירת המלכות היא מהספירות העליונות לעומת כוח המלכות בנפש.
- לגבי הדיוק - אני עומד על דעתי שהפשט בתניא הוא שהם נאמרו דווקא על הספירות: "והנה כל בחינת ומדרגה משלש אלו נפש רוח ונשמה כלולה מעשר בחינות כנגד עשר ספירות עליונות שנשתלשלו מהן הנחלקות לשתים שהן שלש אמות ושבע כפולות פירוש חכמה בינה ודעת ושבעת ימי הבנין חסד גבורה תפארת כו' וכך בנפש האדם שנחלקת לשתים שכל ומדות. השכל כולל חכמה בינה ודעת. והמדות הן אהבת ה' ופחדו ויראתו ולפארו כו' וחב"ד נקראו אמות ומקור למדות כי המדות הן תולדות חב"ד". הפרק פותח בעשר בחינות, עובר לתאר כנגד מה הן (מהמילה כנגד), ועד תפארת כו' הכל מדבר עדיין על הספירות.אח"כ אדה"ז חוזר לנפש: וכך בנפש האדם....
- חסיד שוטה - בית מועד. תשע"א = ביאת משיח. אין ביאה ללא משיח, אין משיח ללא ביאה. ז' בשבט ה'תשע"א.