ניגון ושמחת בחגך: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 7: שורה 7:
אז דאס איז גאר במקורו  א ניגון
אז דאס איז גאר במקורו  א ניגון


יש אומרים שהניגון משתייך במקורו ל[[חסידות קרלין]]{{הערת שוליים| ספר 'לחסידים מזמור' בשם עיתון מוורשא שנת 1908.}} המפיק הרב יוסף משה כהנא טועו כי את השיר חיבר "ר' מאניש חזנס"{{הערת שוליים|'קוראי עונג' בהעלתוך ס"ז, ללא מקור מדויק}} בעל מנגן בשפיקוב, הידוע יותר כ"החזן מטשרטקוב" לשם עבר לאחר העיר שפיקוב. גם בספר 'די גאלדענע פאווע'{{הערת שוליים|תוי הניגון מובא יםבספר, הוצאת (1970) (עמ' 101). ומקורו מובא בספר הנ"ל, במקורות שבסוף הספר}}, כניגונו של 'משה אחילאה' יליד צ'ורטקוב (עי' בספר יזכור טשארטקוב שכ' מאמר שלם על מאניש חזן) - לכאורה גאר א שטארקע מקור אנצוווייזן אז 'ושמחת' איז במקורו פון מאניש.
יש אומרים שהניגון משתייך במקורו ל[[חסידות קרלין]]{{הערת שוליים| ספר 'לחסידים מזמור' בשם עיתון מוורשא שנת 1908.}} המפיק הרב יוסף משה כהנא טועו כי את השיר חיבר "ר' מאניש חזנס"{{הערת שוליים|'קוראי עונג' בהעלתוך ס"ז, ללא מקור מדויק}} בעל מנגן בשפיקוב, הידוע יותר כ"החזן מטשרטקוב" לשם עבר לאחר העיר שפיקוב. גם בספר 'די גאלדענע פאווע'{{הערת שוליים|תוי הניגון מובא יםבספר, הוצאת (1970) (עמ' 101). ומקורו מובא בספר הנ"ל, במקורות שבסוף הספר}}, כניגונו של 'משה אחילאה' יליד צ'ורטקוב.
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ניגוני שבת ויום טוב]]
[[קטגוריה:ניגוני שבת ויום טוב]]

גרסה מ־10:45, 2 בינואר 2011

ושמחת בחגך הינו ניגון שמח ועליז אותו שרים החסידים בימי השמחה ובפרט בשלושת הרגלים.

מילות הניגון: "ושמחת בחגך והיית אך שמח".

ניגון זה הוא ניגון רכ"ח בספר הניגונים.

אז דאס איז גאר במקורו א ניגון

יש אומרים שהניגון משתייך במקורו לחסידות קרלין[1] המפיק הרב יוסף משה כהנא טועו כי את השיר חיבר "ר' מאניש חזנס"[2] בעל מנגן בשפיקוב, הידוע יותר כ"החזן מטשרטקוב" לשם עבר לאחר העיר שפיקוב. גם בספר 'די גאלדענע פאווע'[3], כניגונו של 'משה אחילאה' יליד צ'ורטקוב.

הערות שוליים

  1. ספר 'לחסידים מזמור' בשם עיתון מוורשא שנת 1908.
  2. 'קוראי עונג' בהעלתוך ס"ז, ללא מקור מדויק
  3. תוי הניגון מובא יםבספר, הוצאת (1970) (עמ' 101). ומקורו מובא בספר הנ"ל, במקורות שבסוף הספר