פרנסה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(דף חדש: '''פרנסה''' היא כינוי כללי לכל סיפוקיו הגשמיים של האדם, הנצרכים לחייו היומיומיים. שפע הפרנסה נקצב ב[[ראש…)
 
אין תקציר עריכה
שורה 3: שורה 3:
שפע הפרנסה נקצב ב[[ראש השנה]], כי בו חוזר האור של ה[[שנה]] הקודמת ומתמשך שפע ואור חדש לשנה הבאה. ב[[יום הכיפורים]] נקבע כמה יקבל כל אחד מתוך השפע,  ולכן למרות שהשפע כבר נקצב ביום ראש השנה, יכול כל אדם בתפילתו לקבוע את אשר יקבל על ידי שיקבל חלק גדול או קטן מהחיות והאור הנשפע.
שפע הפרנסה נקצב ב[[ראש השנה]], כי בו חוזר האור של ה[[שנה]] הקודמת ומתמשך שפע ואור חדש לשנה הבאה. ב[[יום הכיפורים]] נקבע כמה יקבל כל אחד מתוך השפע,  ולכן למרות שהשפע כבר נקצב ביום ראש השנה, יכול כל אדם בתפילתו לקבוע את אשר יקבל על ידי שיקבל חלק גדול או קטן מהחיות והאור הנשפע.


עם זאת, מכיון שהאור עצמו הוא אור רוחני, נאמר בגמרא כי פרנסתו של אדם נקצבת לו בכל יום ויום, שכן השפע היורד מלמעלה משתשלשל מדרגה לדרגה על לדרגות הגשמיים בכל יום ויום לפי מעשיו וכאמור בגמרא "אדם נידון בכל יום", ולכן אם האדם נוהג כראוי הוא יקבל את השע הראוי לו שירד לכלים הנצרכים, ולא - ישאר השפע לעולם העליון.
עם זאת, מכיון שהאור עצמו הוא אור רוחני, נאמר בגמרא כי פרנסתו של אדם נקצבת לו בכל יום ויום, שכן השפע היורד מלמעלה משתלשל מדרגה לדרגה עד לדרגות הגשמיות בכל יום ויום לפי מעשיו וכאמור בגמרא "אדם נידון בכל יום", ולכן אם האדם נוהג כראוי הוא יקבל את השפע הראוי לו שירד לכלים הנצרכים, ולא - ישאר השפע לעולם העליון.


מסיבה זו על האדם לעשות השתדלות במעשיו כנגזר על ידי הבורא - "בזיעת אפיך תאכל לחם", שכן על האדם להמשיך במעשיו את האור לעולם העשייה, ולא לא יועיל לו האור הרוחני כדי לספק את צרכיו הגשמיים.
מסיבה זו על האדם לעשות השתדלות במעשיו כנגזר על ידי הבורא - "בזיעת אפיך תאכל לחם", שכן על האדם להמשיך במעשיו את האור לעולם העשייה, ולא לא יועיל לו האור הרוחני כדי לספק את צרכיו הגשמיים.
לכן היה מנהגו של [[רב המנונא סבא]] להתפלל בכל יום על צרכיו.
==מקורות==
==מקורות==
*[[דרך מצוותיך]] מצוות תגלחת מצורע.
*[[דרך מצוותיך]] מצוות תגלחת מצורע.
[[קטגוריה:מושגים כלליים]]
[[קטגוריה:מושגים כלליים]]

גרסה מ־12:08, 18 בנובמבר 2010

פרנסה היא כינוי כללי לכל סיפוקיו הגשמיים של האדם, הנצרכים לחייו היומיומיים.

שפע הפרנסה נקצב בראש השנה, כי בו חוזר האור של השנה הקודמת ומתמשך שפע ואור חדש לשנה הבאה. ביום הכיפורים נקבע כמה יקבל כל אחד מתוך השפע, ולכן למרות שהשפע כבר נקצב ביום ראש השנה, יכול כל אדם בתפילתו לקבוע את אשר יקבל על ידי שיקבל חלק גדול או קטן מהחיות והאור הנשפע.

עם זאת, מכיון שהאור עצמו הוא אור רוחני, נאמר בגמרא כי פרנסתו של אדם נקצבת לו בכל יום ויום, שכן השפע היורד מלמעלה משתלשל מדרגה לדרגה עד לדרגות הגשמיות בכל יום ויום לפי מעשיו וכאמור בגמרא "אדם נידון בכל יום", ולכן אם האדם נוהג כראוי הוא יקבל את השפע הראוי לו שירד לכלים הנצרכים, ולא - ישאר השפע לעולם העליון.

מסיבה זו על האדם לעשות השתדלות במעשיו כנגזר על ידי הבורא - "בזיעת אפיך תאכל לחם", שכן על האדם להמשיך במעשיו את האור לעולם העשייה, ולא לא יועיל לו האור הרוחני כדי לספק את צרכיו הגשמיים.

לכן היה מנהגו של רב המנונא סבא להתפלל בכל יום על צרכיו.

מקורות