פדיון נפש: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
==סגולת הפ"נ== | ==סגולת הפ"נ== | ||
[[אדמו"ר מוהר"ש]] | [[אדמו"ר מוהר"ש]] | ||
אמר פעם לבנו [[אדמו"ר הרש"ב]]: העולם סובר שלקיחת פדיון הוא דבר קשה ושייך רק לרבי, האמת היא משזה ביכולת כל יהודי, על ידי אמירת שבח על השני, אלא שזה צריך להיות מתוך [[אמת]]. מאות מלאכים מחכים ב[[ראש השנה]], שיהודי יאמר שבח על | אמר פעם לבנו [[אדמו"ר הרש"ב]]: העולם סובר שלקיחת פדיון הוא דבר קשה ושייך רק לרבי, האמת היא משזה ביכולת כל יהודי, על ידי אמירת שבח על השני, אלא שזה צריך להיות מתוך [[אמת]]. מאות מלאכים מחכים ב[[ראש השנה]], שיהודי יאמר שבח על השני, שכן ה[[מלאכים]] יודעים, שהקב״ה מתאוה לשבחם של ישראל, לא לתפילתם של צדיקים, כי אם לשבחם של ישראל{{הערת שוליים|1=ספר השיחות ה'תש"ד [לה״ק][http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15795&st=%D7%94%D7%9B%D7%A0%D7%94+%D7%9C%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%94&pgnum=150 עמוד ו].}} | ||
{{הערות שוליים}} | |||
== קישורים חיצונים == | == קישורים חיצונים == | ||
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=31647 מאמר מקיף בנושא] | *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=31647 מאמר מקיף בנושא] | ||
[[קטגוריה:מושגים כלליים]] | [[קטגוריה:מושגים כלליים]] | ||
גרסה מ־09:14, 7 בנובמבר 2010
פדיון נפש (נקרא בקיצור פ"נ) הוא מכתב של חסיד לרבי מפעם לפעם, לעורר רחמים על נפשו.
בעבר היה נהוג בקרב חסידים לכתוב בתחילת הפ"נ את הנוסח "אנא לעורר רחמים ממקור הרחמים כמ"ש בתשובת מהרי"ב ז"ל", אולם הרבי הורה שלא לנהוג כן.
פדיון-נפש כללי
פדיון-נפש כללי" נכתב על ידי מספר חסידים יחד, למטרה משותפת. לראשונה כתבו חסידים פ"נ כללי בסוף מלחמת העולם השנייה, כאשר זקני החסידים ניגשו אל אדמו"ר הריי"צ) ונתנו לו פ"נ כללי עבור הרבי וביתו, ועבור כלל ישראל.
בערב ראש השנה מידי שנה בשנה נכנסו זקני החסידים אל הרבי והגישו לו 'פ"נ כללי', ובו ביקשו "לעורר רחמים רבים על כללות בית חיינו ועל כ"ק אדמו"ר בעצמו...".
סגולת הפ"נ
אדמו"ר מוהר"ש אמר פעם לבנו אדמו"ר הרש"ב: העולם סובר שלקיחת פדיון הוא דבר קשה ושייך רק לרבי, האמת היא משזה ביכולת כל יהודי, על ידי אמירת שבח על השני, אלא שזה צריך להיות מתוך אמת. מאות מלאכים מחכים בראש השנה, שיהודי יאמר שבח על השני, שכן המלאכים יודעים, שהקב״ה מתאוה לשבחם של ישראל, לא לתפילתם של צדיקים, כי אם לשבחם של ישראל[1]