קלימוביץ': הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''קלימוביץ'''' (או באיות ב[[אידיש]] '''קלימאוויטש''') היא עיר בפלך מוהילוב שבאוקראינה על יד הנהר דנייפר. בעבר הייתה קלימוביץ' עיר עם קהילה [[חב"ד]]ית תוססת. | '''קלימוביץ'''' (או באיות ב[[אידיש]] '''קלימאוויטש''') היא עיר בפלך מוהילוב שבאוקראינה על יד הנהר דנייפר. בעבר הייתה קלימוביץ' עיר עם קהילה [[חב"ד]]ית תוססת. | ||
העיר קלימוביץ' נהייתה עיר חסידית | העיר קלימוביץ' נהייתה עיר חסידית בתקופת [[אדמו"ר הזקן]] כאשר הגיעו לשם שלושה חסידים: ר' [[אבא דער לעבעדיקער]] (השמח), ר' [[יוסף שלום מקלימאוויטש]], ור' [[יצחק שאול מקלימאוויטש]] ור' [[שאול לייב מקלימאוויטש]]{{הערת שוליים|ר' שאול לייב מוזכר בזכרונות [[הרבי]].}}. בעיר היה גם החסיד ר' [[מאיר זלמן מקלימאוויטש]] אביו של ר' אבא ובתקופה מאוחרת יותר הגיע לשם חתנו ר' גרשון בער [[העילוי מקרוצא]] ונכדו בן חתנו ר' [[גרשון בער מפאהאר]] ששהה שם עד עברו ל[[פאהאר]]. | ||
בימי [[אדמו"ר המהר"ש]] ניתוספו עוד חסידים, כמו נין אדמו"ר הזקן, ר' [[מרדכי פויזנר]], בנו של ר' שניאור זלמן, נכדו של ר' משה בער שהיה בנו של האדמוה"ז, ור' מרדכי הנ"ל היה השד"ר מהרבי המהר"ש בכל אוקראינא, והתיישב שם, והוא היה בעל מנגן גדול וחיבר הרבה ניגונים הנקראים עד היום [[קלימאוויטש'ער ניגונים]], ניגונים שחלק מהם עברו עד היום, ונמסרו ע"י נכדו ר' [[שמריהו פלדמן]] שגם הוא מקלימאוויטש ובערוב ימיו עבר לגור בכפר חבד (חלק מהניגונים נשכחו כמו הניגון [[ברוך הוא אלוקינו]]). | בימי [[אדמו"ר המהר"ש]] ניתוספו עוד חסידים, כמו נין אדמו"ר הזקן, ר' [[מרדכי פויזנר]], בנו של ר' שניאור זלמן, נכדו של ר' משה בער שהיה בנו של האדמוה"ז, ור' מרדכי הנ"ל היה השד"ר מהרבי המהר"ש בכל אוקראינא, והתיישב שם, והוא היה בעל מנגן גדול וחיבר הרבה ניגונים הנקראים עד היום [[קלימאוויטש'ער ניגונים]], ניגונים שחלק מהם עברו עד היום, ונמסרו ע"י נכדו ר' [[שמריהו פלדמן]] שגם הוא מקלימאוויטש ובערוב ימיו עבר לגור בכפר חבד (חלק מהניגונים נשכחו כמו הניגון [[ברוך הוא אלוקינו]]). | ||
גרסה מ־03:39, 8 באוקטובר 2010
קלימוביץ' (או באיות באידיש קלימאוויטש) היא עיר בפלך מוהילוב שבאוקראינה על יד הנהר דנייפר. בעבר הייתה קלימוביץ' עיר עם קהילה חב"דית תוססת.
העיר קלימוביץ' נהייתה עיר חסידית בתקופת אדמו"ר הזקן כאשר הגיעו לשם שלושה חסידים: ר' אבא דער לעבעדיקער (השמח), ר' יוסף שלום מקלימאוויטש, ור' יצחק שאול מקלימאוויטש ור' שאול לייב מקלימאוויטש[1]. בעיר היה גם החסיד ר' מאיר זלמן מקלימאוויטש אביו של ר' אבא ובתקופה מאוחרת יותר הגיע לשם חתנו ר' גרשון בער העילוי מקרוצא ונכדו בן חתנו ר' גרשון בער מפאהאר ששהה שם עד עברו לפאהאר.
בימי אדמו"ר המהר"ש ניתוספו עוד חסידים, כמו נין אדמו"ר הזקן, ר' מרדכי פויזנר, בנו של ר' שניאור זלמן, נכדו של ר' משה בער שהיה בנו של האדמוה"ז, ור' מרדכי הנ"ל היה השד"ר מהרבי המהר"ש בכל אוקראינא, והתיישב שם, והוא היה בעל מנגן גדול וחיבר הרבה ניגונים הנקראים עד היום קלימאוויטש'ער ניגונים, ניגונים שחלק מהם עברו עד היום, ונמסרו ע"י נכדו ר' שמריהו פלדמן שגם הוא מקלימאוויטש ובערוב ימיו עבר לגור בכפר חבד (חלק מהניגונים נשכחו כמו הניגון ברוך הוא אלוקינו).
כשיסד הרבי הרש"ב את תומכי תמימים בליובאוויטש נסעו לשם עשרה תלמידים בעלי עבודה מקלימאוויטש ביניהם ניתן למנות את: ר' אברהם דוד קלימאוויטשער (פויזנער) שהוא היה מיניח - כותב ההנחות מהמארים של הרבי הרש"ב בין השנים תרנ"ט עד תרס"א, והוא היה מהתמימים הראשונים בתומכי תמימם בליובאוויטש, והתלמידים התפעלו מאוד מצדקותו ומעבודתו, וכמו"כ ציינו התלמידים שהוא היה יכול ליכנס לרבי הרש"ב מתי שהיה צריך לברר בענין ההנחות. בשנת תרע"ג נהיה ר' אברהם דוד משפיע ב"תומכי תמימים". כמו"כ היה ר' הירשל קלימאוויטשער גם הוא היה מיניח אחרי ר' אברהם דוד לכמה שנים משנת תרס"א.