ויטבסק: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[ | [[תמונה:40240.jpg|left|thumb|290px|ציונו של הרב מנחם מענדל מויטבסק]] | ||
'''וִיטֵבְּסְק''' היא עיר בבלארוס ליד הגבול עם רוסיה ולטביה. בעיר, בירת מחוז ויטבסק, גרו ב-2007 387,800 תושבים, והיא העיר הרביעית בגודלה בבלארוס. | '''וִיטֵבְּסְק''' היא עיר בבלארוס ליד הגבול עם רוסיה ולטביה. בעיר, בירת מחוז ויטבסק, גרו ב-2007 387,800 תושבים, והיא העיר הרביעית בגודלה בבלארוס. | ||
גרסה מ־17:56, 3 באוגוסט 2010
וִיטֵבְּסְק היא עיר בבלארוס ליד הגבול עם רוסיה ולטביה. בעיר, בירת מחוז ויטבסק, גרו ב-2007 387,800 תושבים, והיא העיר הרביעית בגודלה בבלארוס.
תולדות החסידות בעיר
לאחר נישואיו של אדמו"ר הזקן הוא התגורר בעיר. הוא המשיך את לבבות האברכים בגאונותו המופלאה. מסופר כי באחד מסעודות העיר כיבדו אותו לומר פלפול, והוא אמר פלפול עד שכל האנשי יצאו מרוב התפעלות, ואז התבטא אדמו"ר הזקן: הלשון היא קולמוס הנפש. לאחר מכן כיבדו אותו לזמר ניגון, כי בעת שהיה לומד או מתפלל הלומדים לא היו יכולים לזוז ממקומם מרוב מתיקות הניגון. לאחר שסיים לזמר את הניגון, אמר אדמו"ר הזקן: הלשון הוא קולמוס הנפש, והניגון הוא קולמוס הנפש[1].
רבי מנחם מנדל מויטבסק מתלמידי המגיד ומרבותיו של אדמו"ר הזקן, נולד בעיר. אך בימי המגיד ממזריטש התגורר במינסק. לאחר פטירתו של המגיד חזר לויטבסק והשתקע בהורודוקי הסמוכה, כאן ריכז סביבו אלפי חסידים ובתוכם מן הגדולים, אנשי שם, מתלמידי המגיד, ביניהם אדמו"ר הזקן. רבי מנחם מנדל היה למעשה ובפועל לפי צוואת המגיד ראש החסידים לאחר הבעל שם טוב והמגיד עצמו. בה הייתה השפעתו של מרכז חסידי זה על יהדות ליטא ורוסיה הלבנה, ובימיו גדלה בהן התנועה החסידית.
רבי מרדכי שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק) שימש כרב בעיר. כבר בהיותו צעיר לימים התמנה להיות רבה של העיר ויטבסק. הוא היה מקובל על כל החוגים, ובזמן נשיאותו התפתח האיזור השלישי של ויטבסק בו היתה מקום רבנותו. כמחצית מיהודי העיר הצרכזו במקום זה, והוא נחשב לאב"ד העיקרי של ויטבסק[2].
לפני מלחמת העולם השניה התקיימה בעיר ישיבת חב"ד המרכזית בברית המועצות.
הערות שוליים
- ↑ ספר התולדות אדמו"ר הזקן ע' 1178.
- ↑ יהדות ויטבסק עמ' 188.