![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
מרדכי מרגליות – הבדלי גרסאות
מאיר יעקב העכט (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
מאיר יעקב העכט (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
בשנת [[תרל"ב]] מונה בתור רבה של אלוקסט, שם שימש כרב במשך שתים עשרה שנה. | בשנת [[תרל"ב]] מונה בתור רבה של אלוקסט, שם שימש כרב במשך שתים עשרה שנה. | ||
לאחר פטירתו של רב העיר [[דיסנא]] הרב [[מרדכי חפץ ( | לאחר פטירתו של רב העיר [[דיסנא]] הרב [[מרדכי חפץ (חסיד הצמח צדק)|מרדכי חפץ]] ב[[ט"ו בניסן|א' דחג הפסח]] [[תרמ"ג]], נבחר למלא שם את מקומו ברבנות<ref>בנוגע בחירתו לרב בדיסנא כתב [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|אדמו"ר הריי"צ]] "טוב". - [[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)|אגרות קודש שלו]] חט"ז עמ' כג.</ref>. | ||
לפני [[ראש השנה]] [[תרמ"ד]] בא לדיסנא יחד עם משפחתו, וישב שם על כסא הרבנות במשך שלשים ושתיים שנה. | לפני [[ראש השנה]] [[תרמ"ד]] בא לדיסנא יחד עם משפחתו, וישב שם על כסא הרבנות במשך שלשים ושתיים שנה. | ||
| שורה 27: | שורה 27: | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
*'''[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30467&st=&pgnum=13&hilite= הרב ואב"ד האחרון בדיסנא הגאון הרב מרדכי מרגליות ז"ל]''', [[אהלי ליובאוויטש]], גיליון ג', עמ' 13 - 21. | *'''[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30467&st=&pgnum=13&hilite= הרב ואב"ד האחרון בדיסנא הגאון הרב מרדכי מרגליות ז"ל]''', [[אהלי ליובאוויטש]], גיליון ג', עמ' 13 - 21. | ||
*'''תולדות רבינו המחבר''', סוגה בשושנים (מהדורת תשפ"ד), עמ' 5 - 8. | *'''[https://tablet.otzar.org/#/book/701632/p/4/t/0.81153176338635161234/fs/0/start/0/end/0/c תולדות רבינו המחבר]''', סוגה בשושנים (מהדורת תשפ"ד), עמ' 5 - 8. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{מיון רגיל:מרגליות מרדכי}} | {{מיון רגיל:מרגליות מרדכי}} | ||
גרסה מ־14:27, 31 במרץ 2026
רבי מרדכי מרגליות (תר"ח - כ"א כסלו תרע"ו) היה רב הערים אלוקסט ודיסנא.
תולדות חיים
נולד בשנת תר"ח לר' אליהו מרגליות[1] שהיה רב הערים ראדין וראקישאק. היה מצאצאי התוספות יום טוב.
את עיקר לימודו למד מפי אביו. הוסמך לרבנות על ידי אדמו"ר המהר"ש, רבי חיים שניאור זלמן מליאדי, רבי יהודה לייב שניאורסון[2], רבי אריה לייב זיבוב, רבי יצחק אלחנן ספקטור, רבי יהושע זעליג הכהן מדווינסק, רבי ראובן הלוי לוין מדווינסק ורבי משה יהודה לייב משקלוב.
בשנת תרל"ב מונה בתור רבה של אלוקסט, שם שימש כרב במשך שתים עשרה שנה.
לאחר פטירתו של רב העיר דיסנא הרב מרדכי חפץ בא' דחג הפסח תרמ"ג, נבחר למלא שם את מקומו ברבנות[3].
לפני ראש השנה תרמ"ד בא לדיסנא יחד עם משפחתו, וישב שם על כסא הרבנות במשך שלשים ושתיים שנה.
נפטר בכ"א כסלו תרע"ו ומנוחתו כבוד בדיסנא.
חיבוריו
- סוגה בשושנים - שו"ת בהלכות נידה. בספר הוא מזכיר פעמים רבות את דברי אדמו"ר הזקן ואדמו"ר הצמח צדק. יצא לאור במהדורה חדשה על ידי מכון ירושלים, תשפ"ד.
משפחתו
- אחיו, הרב אשר מרגליות - רבה של העיירה ראקשיק בליטא, חתנו של החסיד ר' אליהו אבעלער וחותנם של ר' שמואל לויטין ור' אליהו שמואל כהנוב
- בנו, ר' אליהו מרגליות
- בנו, ר' יום טוב ליפמאן (מענדיל)
- חתנו, הגביר ר' יהודה לייב הכהן חלפן
- חתנו, ר' דובער ציפין
- חתנו, ר' הלל שליאכטר - שו"ב בדווינסק
- חתנו, ר' שלמה יעקב חזן מקריסלוויץ'
- חתנו, ר' מנחם מענדל מארקמאן
- חתנו, ר' אייזיק אברמזון - דיסנא
- בנו, ר' אשר אברמסון.
לקריאה נוספת
- הרב ואב"ד האחרון בדיסנא הגאון הרב מרדכי מרגליות ז"ל, אהלי ליובאוויטש, גיליון ג', עמ' 13 - 21.
- תולדות רבינו המחבר, סוגה בשושנים (מהדורת תשפ"ד), עמ' 5 - 8.
הערות שוליים
- ^ נפטר י"ג באדר ב' תרכ"ז. יחוסו בתולדות אנשי שם יב, א בהערות.
- ^ אהלי שם, עמ' 432.
- ^ בנוגע בחירתו לרב בדיסנא כתב אדמו"ר הריי"צ "טוב". - אגרות קודש שלו חט"ז עמ' כג.