רב אחא בריה דרבא: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(דף חדש: '''רב אחא בריה דרבא''', היה בנו של ראש ישיבת פומבדיתא האמורא הידוע רבא. הוא היה תלמידו של רב כהנא השליש…) |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 3: | שורה 3: | ||
הוא היה תלמידו של רב כהנא השלישי, היה בזמנו של [[רב נחמן בר יצחק]] ועמד בראש ישיבת פום נהרא, הוא היה רבו המובהק שלש רב אשי{{הערת שוליים|וראה עוד שבת קיז סוף ע"ב. ועוד.}} | הוא היה תלמידו של רב כהנא השלישי, היה בזמנו של [[רב נחמן בר יצחק]] ועמד בראש ישיבת פום נהרא, הוא היה רבו המובהק שלש רב אשי{{הערת שוליים|וראה עוד שבת קיז סוף ע"ב. ועוד.}} | ||
הוא היה מהדר לנהוג בצורה מסוימת של הדסים שפסק רבו רב כהנא כשהוא מנמק "הואיל ויצא מפומיה דרב כהנא. הרבי היה אומר זאת פעמים רבות{{הערת שוליים|בשיחות ובמכתבים. ראה גם [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=16027&hilite=89313065-1788-402e-b2c6-5aadfcbc7399&st=%D7%A8%D7%91+%D7%9B%D7%94%D7%A0%D7%90&pgnum=309 כאן].}} כדי להראות כמה על תלמיד לאחוז במנהגי רבו, כדי להראות ההתקשרות והשייכות. | |||
על פי זאת יישב הרבי גם את מנהג [[אדמו"ר הריי"צ]] לאכול שרויה בליל אחרון של פסח. מכיון שראה את אביו עושה כך ששמע מאביו וכו', והואיל ושמע מרבותיו שמותר לעשות דבר כזה, עשה זאת, ואיל ויצא מפומיה דרבותיו{{הערת שוליים|1=[[תורת מנחם]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=25037&hilite=dbba1803-d83d-4f68-8e96-608822f1eb43&st=%D7%A8%D7%91+%D7%9B%D7%94%D7%A0%D7%90&pgnum=171 ח"ה].}} | על פי זאת יישב הרבי גם את מנהג [[אדמו"ר הריי"צ]] לאכול שרויה בליל אחרון של פסח. מכיון שראה את אביו עושה כך ששמע מאביו וכו', והואיל ושמע מרבותיו שמותר לעשות דבר כזה, עשה זאת, ואיל ויצא מפומיה דרבותיו{{הערת שוליים|1=[[תורת מנחם]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=25037&hilite=dbba1803-d83d-4f68-8e96-608822f1eb43&st=%D7%A8%D7%91+%D7%9B%D7%94%D7%A0%D7%90&pgnum=171 ח"ה].}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:אמוראים]] | [[קטגוריה:אמוראים]] |
גרסה מ־21:52, 30 ביולי 2010
רב אחא בריה דרבא, היה בנו של ראש ישיבת פומבדיתא האמורא הידוע רבא.
הוא היה תלמידו של רב כהנא השלישי, היה בזמנו של רב נחמן בר יצחק ועמד בראש ישיבת פום נהרא, הוא היה רבו המובהק שלש רב אשי[1]
הוא היה מהדר לנהוג בצורה מסוימת של הדסים שפסק רבו רב כהנא כשהוא מנמק "הואיל ויצא מפומיה דרב כהנא. הרבי היה אומר זאת פעמים רבות[2] כדי להראות כמה על תלמיד לאחוז במנהגי רבו, כדי להראות ההתקשרות והשייכות.
על פי זאת יישב הרבי גם את מנהג אדמו"ר הריי"צ לאכול שרויה בליל אחרון של פסח. מכיון שראה את אביו עושה כך ששמע מאביו וכו', והואיל ושמע מרבותיו שמותר לעשות דבר כזה, עשה זאת, ואיל ויצא מפומיה דרבותיו[3]