יוסף גרינברג – הבדלי גרסאות

מ החלפת טקסט – "רעייתו, מרת" ב־"רעייתו"
מ החלפת טקסט – "רעייתו מרת" ב־"רעייתו"
 
שורה 16: שורה 16:
את שנות גלותו ריצה בנורוליסק, שנחשבה לאחת מהמחנות הגרועים ביותר. אנשי המחנה הועסקו בכריית ניקל, תוך סיכון אישי עצום ואספקה מינמלית של מזון. גם בשנות שהותו במחנה לא שקט על שמריו והמשיך לעסוק בפעילות יהודית, ואף כתב סידור תפילה מהזכרון בו התפללו יהודי המחנה שהצליח לקרב אותם לשמירת מצוות.
את שנות גלותו ריצה בנורוליסק, שנחשבה לאחת מהמחנות הגרועים ביותר. אנשי המחנה הועסקו בכריית ניקל, תוך סיכון אישי עצום ואספקה מינמלית של מזון. גם בשנות שהותו במחנה לא שקט על שמריו והמשיך לעסוק בפעילות יהודית, ואף כתב סידור תפילה מהזכרון בו התפללו יהודי המחנה שהצליח לקרב אותם לשמירת מצוות.


בשנת תשי"ז, לאחר שש שנות גלות מפרכת, שוחרר וקיבל חנינה. הוא נסע ל[[צ'רנוביץ]], והתארח בבית משפחת קופרמן, וכעבור זמן קצר שודך לרעייתו מרת לאה רבקה, בת הרה"ח איש מסירות הנפש ר' אפרים מנשה שיינר.
בשנת תשי"ז, לאחר שש שנות גלות מפרכת, שוחרר וקיבל חנינה. הוא נסע ל[[צ'רנוביץ]], והתארח בבית משפחת קופרמן, וכעבור זמן קצר שודך לרעייתו לאה רבקה, בת הרה"ח איש מסירות הנפש ר' אפרים מנשה שיינר.


ה[[חתונה]] התקיימה בבית קרוב משפחתו הרב [[אהרן חזן]], ואת ה[[קידושין]] [[מסדר קידושין|סידר]] האדמו"ר מ[[מחנובקה]]. לאחר החתונה התגוררו במשך חודש וחצי בצ'רנוביץ, ולאחר מכן קבעו את מגוריהם ב[[סמרקנד]] שם נותרו עד שעלו לארץ הקודש בשנת [[תשכ"ט]].
ה[[חתונה]] התקיימה בבית קרוב משפחתו הרב [[אהרן חזן]], ואת ה[[קידושין]] [[מסדר קידושין|סידר]] האדמו"ר מ[[מחנובקה]]. לאחר החתונה התגוררו במשך חודש וחצי בצ'רנוביץ, ולאחר מכן קבעו את מגוריהם ב[[סמרקנד]] שם נותרו עד שעלו לארץ הקודש בשנת [[תשכ"ט]].