לדלג לתוכן

משתמש:יוצר חב"די/עינא דעתיקא: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
יצירת דף עם התוכן "'''עינא דעתיקא''' היא הדרגא הגבוה ביותר אליה ניתן להגיע. == המושג ועיקרו == ה"עינא" היא אחת משתי עיניו - כביכול של הקב"ה. של העצמות. הבחינה נקראת גם בשם עינא פקיחא, המסמלת כמשמעה עין פקוחה, שמירה תמידית על עם ישראל (ראה פיסקא הבאה). העינא מסמלת - לדוגמא - את שמ..."
 
אין תקציר עריכה
שורה 11: שורה 11:


[[נשמות ישראל]] נקראות "אישון עינו" היא הבחינה של הראייה בעין עצמה. אמנם בחינה זו מגיעה ממקורה - עצם הראייה, "עינא דעתיקא".
[[נשמות ישראל]] נקראות "אישון עינו" היא הבחינה של הראייה בעין עצמה. אמנם בחינה זו מגיעה ממקורה - עצם הראייה, "עינא דעתיקא".
== הערות שוליים ==
[[קטגוריה:מושגים בחסידות]]
[[קטגוריה:מושגים בחסידות]]
[[קטגוריה:מושגים בתורת הקבלה]]
[[קטגוריה:מושגים בתורת הקבלה]]

גרסה מ־20:35, 9 בנובמבר 2025

עינא דעתיקא היא הדרגא הגבוה ביותר אליה ניתן להגיע.

המושג ועיקרו

ה"עינא" היא אחת משתי עיניו - כביכול של הקב"ה. של העצמות.

הבחינה נקראת גם בשם עינא פקיחא, המסמלת כמשמעה עין פקוחה, שמירה תמידית על עם ישראל (ראה פיסקא הבאה).

העינא מסמלת - לדוגמא - את שמירתו התמידית של הקב"ה - "הנה לא ינום ולא ישן שומר ישראל"[1] בחינה שבה לא שייך שינה[2].

העינא היא גם מקור ל"אז תפקחנה עיני עוורים" שיקרה (במהרה בימינו ממש) על ידי בחינה זו.

נשמות ישראל נקראות "אישון עינו" היא הבחינה של הראייה בעין עצמה. אמנם בחינה זו מגיעה ממקורה - עצם הראייה, "עינא דעתיקא".

הערות שוליים

  1. תהלים, קכא, ד.
  2. זוהר, חלק ג', דף קכט עמוד ב. וראה גם ספר המאמרים תשמ"ח, עמוד פג.