רבי עקיבא: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
בהזדמנות, אמר [[אדמו"ר הרש"ב]]{{הערת שוליים|מפי [[אדמו"ר מוהריי"צ]], [[ספר השיחות]] [[תש"ט]], שיחות [[חג הפסח]] עמ' 317.}}: לרבי עקיבא היה חוש בעבודה, הוא עשה מעשירותו של רבי טרפון "טאלק".{{הערת שוליים|ראה ויקרא רבה פל"ד, טז. כלה פ"א. כלה רבתי פ"ב.}} | בהזדמנות, אמר [[אדמו"ר הרש"ב]]{{הערת שוליים|מפי [[אדמו"ר מוהריי"צ]], [[ספר השיחות]] [[תש"ט]], שיחות [[חג הפסח]] עמ' 317.}}: לרבי עקיבא היה חוש בעבודה, הוא עשה מעשירותו של רבי טרפון "טאלק".{{הערת שוליים|ראה ויקרא רבה פל"ד, טז. כלה פ"א. כלה רבתי פ"ב.}} | ||
כתוב אודות רבי עקיבא שכשהשיג סודות התורה | כתוב אודות רבי עקיבא, שכשהשיג סודות התורה ב[[שיר השירים]] זלגו עיניו דמעות, והיא המעלה האמורה לעתיד לבא "בבכי יבואו", שהיא מדרגה גדולה, המרומזת בפסוק "והנה נער בוכה ותחמול עליו". והוא בחי' יום הכיפורים, כמו שאמר האר"י שמי שאינו בוכה בר"ה ויוהכ"פ אין נשמתו שלימה ואין בכיה זו באה מצד מרה שחורה{{הערת שוליים|1=[[אדמו"ר הזקן]] [[ליקוטי תורה]] [[פרשת כי תצא]] עמ' לז ד.}}. | ||
מבואר ב[[זוהר]] דאתפשטותיה דמשה בכל דרא ודרא, שיש בכל דור נשמות גבוהות מבחינת [[משה]] והוא מבחינת פנימיות אור החכמה כמו נשמת [[רבי עקיבא]] ו[[רשב"י]] וכיוצא, וכן בכל דור ודור יש נשמות וניצוצות שמלובשים בגופים מבחינת משה{{הערת שוליים|1=[[אדמו"ר הזקן]] מאמרי אדה"ז [[תקס"ו]] ח"א, ביאור שני לדרוש ע"פ יונתי בחגוי הסלע עמ' שנד.}}. | מבואר ב[[זוהר]] דאתפשטותיה דמשה בכל דרא ודרא, שיש בכל דור נשמות גבוהות מבחינת [[משה]] והוא מבחינת פנימיות אור החכמה כמו נשמת [[רבי עקיבא]] ו[[רשב"י]] וכיוצא, וכן בכל דור ודור יש נשמות וניצוצות שמלובשים בגופים מבחינת משה{{הערת שוליים|1=[[אדמו"ר הזקן]] מאמרי אדה"ז [[תקס"ו]] ח"א, ביאור שני לדרוש ע"פ יונתי בחגוי הסלע עמ' שנד.}}. | ||
רבי עקיבא סבר שבמתן תורה היה דרגה של רואין הנשמע ושומעין הראיה, שכן הוא היה בהתעוררות תמידית של תשובה והשתוקקות, הוא היה בן גרים, התחיל ללמוד תורה בארבעים שנה, וכל ימיו היה בתנועה של [[מסירות נפש]] ואמר "מתי יבוא לידי ואקיימנו". בניגוד ל[[רבי ישמעאל]] שהיה קדוש מרחם, כהן גדול עליו נאמר "קדוש הוא לאלוקיו", סבר שישראל היו רואין הנראה ושומעין הנשמע, וסבר שזוהי העבודה - להמשיך אלוקות למטה בגדרי העולם כמו שהוא, שזוהי עבודת הצדיקים{{הערת שוליים|1=[[לקוטי שיחות]], [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15967&hilite=21565544-dff2-484a-9206-216cc1af6f5e&st=%D7%99%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%90%D7%9C+%D7%91%D7%9F+%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%A2&pgnum=134 חלק ו'].}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:תנאים]] | [[קטגוריה:תנאים]] | ||
גרסה מ־06:37, 27 ביולי 2010
רבי עקיבא היה תלמידם של רבי אליעזר ורבי יהושע. ידוע בכך שהתחיל ללמוד בגיל ארבעים, בעצתו של רעייתו רחל בתו של העשיר הגומל חסדים כלבא שבוע, שנקרא כך על שם שכל מי שנכנס לביתו ככלב היה יוצא כשהוא שבע.
תלמידו המובהק היה רבי שמעון בר יוחאי.
בהזדמנות, אמר אדמו"ר הרש"ב[1]: לרבי עקיבא היה חוש בעבודה, הוא עשה מעשירותו של רבי טרפון "טאלק".[2]
כתוב אודות רבי עקיבא, שכשהשיג סודות התורה בשיר השירים זלגו עיניו דמעות, והיא המעלה האמורה לעתיד לבא "בבכי יבואו", שהיא מדרגה גדולה, המרומזת בפסוק "והנה נער בוכה ותחמול עליו". והוא בחי' יום הכיפורים, כמו שאמר האר"י שמי שאינו בוכה בר"ה ויוהכ"פ אין נשמתו שלימה ואין בכיה זו באה מצד מרה שחורה[3].
מבואר בזוהר דאתפשטותיה דמשה בכל דרא ודרא, שיש בכל דור נשמות גבוהות מבחינת משה והוא מבחינת פנימיות אור החכמה כמו נשמת רבי עקיבא ורשב"י וכיוצא, וכן בכל דור ודור יש נשמות וניצוצות שמלובשים בגופים מבחינת משה[4].
רבי עקיבא סבר שבמתן תורה היה דרגה של רואין הנשמע ושומעין הראיה, שכן הוא היה בהתעוררות תמידית של תשובה והשתוקקות, הוא היה בן גרים, התחיל ללמוד תורה בארבעים שנה, וכל ימיו היה בתנועה של מסירות נפש ואמר "מתי יבוא לידי ואקיימנו". בניגוד לרבי ישמעאל שהיה קדוש מרחם, כהן גדול עליו נאמר "קדוש הוא לאלוקיו", סבר שישראל היו רואין הנראה ושומעין הנשמע, וסבר שזוהי העבודה - להמשיך אלוקות למטה בגדרי העולם כמו שהוא, שזוהי עבודת הצדיקים[5]
הערות שוליים
- ↑ מפי אדמו"ר מוהריי"צ, ספר השיחות תש"ט, שיחות חג הפסח עמ' 317.
- ↑ ראה ויקרא רבה פל"ד, טז. כלה פ"א. כלה רבתי פ"ב.
- ↑ אדמו"ר הזקן ליקוטי תורה פרשת כי תצא עמ' לז ד.
- ↑ אדמו"ר הזקן מאמרי אדה"ז תקס"ו ח"א, ביאור שני לדרוש ע"פ יונתי בחגוי הסלע עמ' שנד.
- ↑ לקוטי שיחות, חלק ו'.