הלכה למעשה בדין הפאות מהודו: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
בשנת [[תשס"ד]] הופץ העיר [[בני ברק]] במודעות רחוב ופשקיווילם בפסק דין מ[[הגרי"ש אלישיב]] שכל אשה שיש לה פאה שהשערות שלה הגיעו מהודו צריך לשרוף אותה כיוון שזה "[[עבודה זרה]]". | בשנת [[תשס"ד]] הופץ העיר [[בני ברק]] במודעות רחוב ופשקיווילם בפסק דין מ[[הגרי"ש אלישיב]] שכל אשה שיש לה פאה שהשערות שלה הגיעו מהודו צריך לשרוף אותה כיוון שזה "[[עבודה זרה]]". | ||
לאחר מכן הלך הרב '''[[יצחק רייטפארט]]''' לבדוק לעומק ההלכה את הענין בספר שהוציא בחג השבועות [[תשס"ד]]. | לאחר מכן הלך הרב '''[[יצחק רייטפארט]]''' לבדוק לעומק ההלכה את הענין בספר שהוציא בחג השבועות [[תשס"ד]] ולאחר שבירר אצל מומחים בעניין פסק בספרו שהגיע למסקנה שאין לפיאות מהודו שום תקרובת עכו"ם, ולכן אין בלבישתן שום חשש הנאה מתקרובת עכו"ם ח"ו. | ||
בהספר בן כ"ג עמודים הוא מבאר את הטעמים והנימוקים הראים בתשובה הנ"ל. | |||
גרסה מ־07:08, 20 ביולי 2010
בשנת תשס"ד הופץ העיר בני ברק במודעות רחוב ופשקיווילם בפסק דין מהגרי"ש אלישיב שכל אשה שיש לה פאה שהשערות שלה הגיעו מהודו צריך לשרוף אותה כיוון שזה "עבודה זרה".
לאחר מכן הלך הרב יצחק רייטפארט לבדוק לעומק ההלכה את הענין בספר שהוציא בחג השבועות תשס"ד ולאחר שבירר אצל מומחים בעניין פסק בספרו שהגיע למסקנה שאין לפיאות מהודו שום תקרובת עכו"ם, ולכן אין בלבישתן שום חשש הנאה מתקרובת עכו"ם ח"ו.
בהספר בן כ"ג עמודים הוא מבאר את הטעמים והנימוקים הראים בתשובה הנ"ל.