![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
מה טובו – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
יוצר חב"די (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{עריכה}} | {{עריכה}} | ||
'''מה טובו''' הוא קטע | '''מה טובו''' הוא קטע המופיע לאחר "[[הריני מקבל]]" ולפני "[[אדון עולם]]" ב[[תפלת השחר]]. | ||
=== רקע - תוכן ע"פ פשט === | |||
הקטע מדבר בעיקר על הפסוק:<blockquote>'''"מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב מִשְׁכְּנֹתֶיךָ יִשְׂרָאֵל".''' | |||
(במדבר, כ"ד, ה)</blockquote>כלומר: <blockquote>'''"אמר רבי יוחנן: מברכתו של אותו רשע [בלעם] אתה למד מה היה בלבו; ביקש לומר שלא יהיו להם בתי כנסיות ובתי מדרשות [אך נאלץ לברכם] - 'מה טובו אהליך יעקב', [ביקש ש]לא תשרה שכינה עליהם - [אך נאלץ לברכם] 'ומשכנותיך ישראל'.''' | |||
(תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף ק"ה עמוד ב')"</blockquote>בלעם מתכונן "לברך" את ישראל, אך במקום זה יוצא לו להפך - הוא רצה שלא יהיו בתי כנסת ובתי מדרש אבל הוא אמר להפך. לכן אנו אומרים קטע זה בתחילת התפילה ולפני שיעורי הלימוד (שכנגד הבתי כנסת ובתי מדרשות שלא רצה בלעם שיתקיימו). | |||
" | === תוכן ע"פ חסידות === | ||
הרבי מבאר ([[י"ב בתמוז|י"ב תמוז]], [[תש"ל]]) שעניינים של פרשת "[[בלק]]" הינם נצחיים ובין היתר הפסוק: "מה טובו..." (והקטע בכלל) ע"י אמירתם בכל בוקר לפני התפילה:<blockquote>קריאת כללות הפרשה ברבים – היא רק בבוא הזמן שפרשת השבוע היא פרשת בלק. אך ישנו גם ענין זה כפי שהוא חלק מלימוד התורה, ולדוגמא: כשלומדים בתושבע"פ את הקס"ד ש"בקשו לקבוע פרשת בלק בקריאת שמע", שאז לומדים גם פסוקים אלו. | |||
וכמו"כ ישנו הפסוק "מה טובו אוהליך יעקב משכנותיך ישראל", כמוזכר לעיל שתקנו לאמרו בהתחלת כל יום – בתפלה שלפני לימוד התורה, ובתפלה עצמה – בהתחלת התפלה, עוד לפני "הודו להוי' קראו בשמו" (ואפילו אלו שיש אצלם סדר אחר, הרי הפסוק "מה טובו" נאמר בין הפסוקים שנזכרו בשו"ע שצריך לאומרם בבואו לבית הכנסת, ועאכו"כ לפי סידור האריז"ל ורבינו הזקן שמתחילים בפסוק זה).</blockquote>באותה [[התוועדות]] (בעת אמירת ה[[מאמר]]), הרבי ביאר כגון דא - ש[[פרשת בלק]] הינה חשובה ועד שאומרים "[[מה טובו]]" כל יום לפני [[התפילה]] ועוד הרבי מוסיף שעניין זה הוא נצחי(!):<blockquote>ועד כדי כך נחשבת פרשה זו לענין עיקרי, שתחילת התפלה (לפני הודו לה' קראו בשמו, ולפני פסוקי תושב"כ ומאמרי תושבע"פ שאומרים קודם התפלה) היא בפסוק מה טובו אוהליך יעקב משכנותיך ישראל, שבפרשה זו. ומכל זה מובן, שכל ענינים אלו הם לאמיתתם, באמת לאמיתו, ויתירה מזה, שהם בשבחם של ישראל.</blockquote> | |||
גרסה מ־16:40, 4 בספטמבר 2025
מה טובו הוא קטע המופיע לאחר "הריני מקבל" ולפני "אדון עולם" בתפלת השחר.
רקע - תוכן ע"פ פשט
הקטע מדבר בעיקר על הפסוק:
"מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב מִשְׁכְּנֹתֶיךָ יִשְׂרָאֵל". (במדבר, כ"ד, ה)
כלומר:
"אמר רבי יוחנן: מברכתו של אותו רשע [בלעם] אתה למד מה היה בלבו; ביקש לומר שלא יהיו להם בתי כנסיות ובתי מדרשות [אך נאלץ לברכם] - 'מה טובו אהליך יעקב', [ביקש ש]לא תשרה שכינה עליהם - [אך נאלץ לברכם] 'ומשכנותיך ישראל'. (תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף ק"ה עמוד ב')"
בלעם מתכונן "לברך" את ישראל, אך במקום זה יוצא לו להפך - הוא רצה שלא יהיו בתי כנסת ובתי מדרש אבל הוא אמר להפך. לכן אנו אומרים קטע זה בתחילת התפילה ולפני שיעורי הלימוד (שכנגד הבתי כנסת ובתי מדרשות שלא רצה בלעם שיתקיימו).
תוכן ע"פ חסידות
הרבי מבאר (י"ב תמוז, תש"ל) שעניינים של פרשת "בלק" הינם נצחיים ובין היתר הפסוק: "מה טובו..." (והקטע בכלל) ע"י אמירתם בכל בוקר לפני התפילה:
קריאת כללות הפרשה ברבים – היא רק בבוא הזמן שפרשת השבוע היא פרשת בלק. אך ישנו גם ענין זה כפי שהוא חלק מלימוד התורה, ולדוגמא: כשלומדים בתושבע"פ את הקס"ד ש"בקשו לקבוע פרשת בלק בקריאת שמע", שאז לומדים גם פסוקים אלו. וכמו"כ ישנו הפסוק "מה טובו אוהליך יעקב משכנותיך ישראל", כמוזכר לעיל שתקנו לאמרו בהתחלת כל יום – בתפלה שלפני לימוד התורה, ובתפלה עצמה – בהתחלת התפלה, עוד לפני "הודו להוי' קראו בשמו" (ואפילו אלו שיש אצלם סדר אחר, הרי הפסוק "מה טובו" נאמר בין הפסוקים שנזכרו בשו"ע שצריך לאומרם בבואו לבית הכנסת, ועאכו"כ לפי סידור האריז"ל ורבינו הזקן שמתחילים בפסוק זה).
באותה התוועדות (בעת אמירת המאמר), הרבי ביאר כגון דא - שפרשת בלק הינה חשובה ועד שאומרים "מה טובו" כל יום לפני התפילה ועוד הרבי מוסיף שעניין זה הוא נצחי(!):
ועד כדי כך נחשבת פרשה זו לענין עיקרי, שתחילת התפלה (לפני הודו לה' קראו בשמו, ולפני פסוקי תושב"כ ומאמרי תושבע"פ שאומרים קודם התפלה) היא בפסוק מה טובו אוהליך יעקב משכנותיך ישראל, שבפרשה זו. ומכל זה מובן, שכל ענינים אלו הם לאמיתתם, באמת לאמיתו, ויתירה מזה, שהם בשבחם של ישראל.