![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
ישיבת חב"ד קטמונים – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''ישיבת חב"ד קטמונים''' היתה ישיבת חב"ד לבעלי תשובה שייסד השליח לשכונת קטמון בירושלים הרב [[תמיר קסטיאל]]. הישיבה פעלה בין שנת תשנ"ט לשנת תשס"ג לערך, עד שנסגרה בגלל חובות גדולים. | '''ישיבת חב"ד קטמונים''' היתה ישיבת חב"ד לבעלי תשובה שייסד השליח לשכונת קטמון בירושלים הרב [[תמיר קסטיאל]]. הישיבה פעלה בין שנת [[תשנ"ט]] לשנת [[תשס"ג]] לערך, עד שנסגרה בגלל חובות גדולים. | ||
== היסטוריה == | == היסטוריה == | ||
הישיבה נפתחה ב[[ב' אייר]] [[תשנ"ט]], וב[[אלול]] [[תש"ס]] הרב [[נועם הרפז]] מונה לראש הישיבה ומשפיע הישיבה. משך השנים למדו בישיבה עשרות רבות של בעלי תשובה שרובם הקימו בית חסידי וחלקם אף יצאו לשליחות. הישיבה | הישיבה נפתחה ב[[ב' אייר]] [[תשנ"ט]], וב[[אלול]] [[תש"ס]] הרב [[נועם הרפז]] מונה לראש הישיבה ומשפיע הישיבה. משך השנים למדו בישיבה עשרות רבות של בעלי תשובה שרובם הקימו בית חסידי וחלקם אף יצאו לשליחות. הישיבה דגלה בהפצת האמונה ב[[נצחיות חייו של הרבי]] וב[[פרסום משיח]]. | ||
מיקום הישיבה בהתחלה היה בקטמון ח-ט, (המכונים 'קטמונים', קרוב לצומת פת) שכונה בעלת מעמד סוציואקונומי נמוך, ובהמשך עברה | מיקום הישיבה בהתחלה היה בקטמון ח-ט, (המכונים 'קטמונים', קרוב לצומת פת) שכונה בעלת מעמד סוציואקונומי נמוך, ובהמשך עברה לרחוב רשב"ג (שכונה בקטמון בעלת מעמד גבוה יותר) עקב גידול במספר התלמידים. גם אחרי סגירת הישיבה נשארה קבוצה קטנה של לומדים בראשותו של הת' השליח [[מרדכי אליעזר וובר]] (כיום משפיע בישיבת [[תומכי תמימים באר שבע (גדולה)|תומכי תמימים באר שבע]]), במקלט שקיבל בית חב"ד מהעירייה. | ||
רבנים נוספים שלימדו בישיבה: | רבנים נוספים שלימדו בישיבה: | ||
גרסה אחרונה מ־14:30, 29 באוגוסט 2025
ישיבת חב"ד קטמונים היתה ישיבת חב"ד לבעלי תשובה שייסד השליח לשכונת קטמון בירושלים הרב תמיר קסטיאל. הישיבה פעלה בין שנת תשנ"ט לשנת תשס"ג לערך, עד שנסגרה בגלל חובות גדולים.
היסטוריה[עריכה | עריכת קוד מקור]
הישיבה נפתחה בב' אייר תשנ"ט, ובאלול תש"ס הרב נועם הרפז מונה לראש הישיבה ומשפיע הישיבה. משך השנים למדו בישיבה עשרות רבות של בעלי תשובה שרובם הקימו בית חסידי וחלקם אף יצאו לשליחות. הישיבה דגלה בהפצת האמונה בנצחיות חייו של הרבי ובפרסום משיח.
מיקום הישיבה בהתחלה היה בקטמון ח-ט, (המכונים 'קטמונים', קרוב לצומת פת) שכונה בעלת מעמד סוציואקונומי נמוך, ובהמשך עברה לרחוב רשב"ג (שכונה בקטמון בעלת מעמד גבוה יותר) עקב גידול במספר התלמידים. גם אחרי סגירת הישיבה נשארה קבוצה קטנה של לומדים בראשותו של הת' השליח מרדכי אליעזר וובר (כיום משפיע בישיבת תומכי תמימים באר שבע), במקלט שקיבל בית חב"ד מהעירייה.
רבנים נוספים שלימדו בישיבה:
- הרב מיכאל אבישיד - סמיכה לרבנות לתלמידים השליחים.
- הרב ינון גלעדי - גמרא למתחילים.
- הרב שאול רוזנבלט - הלכה.
- הרב חיים דוד לאופר.
- הרב דורון אורן שבהמשך הקים ישיבה לבעלי תשובה במרכז ירושלים.
אחד מעמודי התווך של הישיבה היה ר' שלמה קליש, שעזר רבות לקיום הישיבה.