תלמוד בבלי – הבדלי גרסאות
מ ←הדרנים על הש"ס: תיקון פרמטרים |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
== תקופת חיבור התלמוד == | == תקופת חיבור התלמוד == | ||
תקופת פעילות אמוראי בבל החלה כ-150 שנה לאחר חורבן בית שני, במשך תקופה בת 280 שנה שהתפרשה על משך 6 דורות של אמוראים. (בין השנים ג'תתקע"ט ועד ד'ר"ס לבריאת העולם). וסוכם ע"י אחרוני האמוראים בחיבור מסודר (ראה להלן "עריכת התלמוד"). | תקופת פעילות אמוראי בבל החלה כ-150 שנה לאחר [[חורבן בית המקדש השני|חורבן בית שני]], במשך תקופה בת 280 שנה שהתפרשה על משך 6 דורות של אמוראים. (בין השנים ג'תתקע"ט ועד ד'ר"ס לבריאת העולם). וסוכם ע"י אחרוני [[אמוראים|האמוראים]] בחיבור מסודר (ראה להלן "עריכת התלמוד"). | ||
== תלמוד או גמרא == | == תלמוד או גמרא == | ||
התלמוד הבבלי קרוי גם "'''גמרא'''". במקור היו אלה שני מונחים שונים. המילה "תלמוד" משמשת כבר בלשון התנאים בהוראה של לימוד, עיון ופירוש, ואילו המילה הארמית "גמרא" מופיעה לראשונה בלשון אמוראי בבל לציון ידע שנתקבל במסורת, בניגוד לידע שהושג באמצעות הסברה. רש"י במסכת בבא מציעא מביא פרשנות נוספת למילה "'''גמרא'''" "שהוא לתת לב להבין סתימות טעמי המשנה מה הם וכששתים סותרות זו את זו יבין לתרץ שיהיו שתיהן קיימות או לדעת דברי התנאים החלוקים בדבר ונימא הא מני פלוני חכם הוא". לדברי רש"י אלו יוצא שהמושג "גמרא" כולל בתוכו שתי פרשנויות, לעיתים משמש לסוג של ידע, כלומר גמרא ולא סברה, ולעיתים משמש כמקצוע, ואז הכוונה באמת למה שאנחנו מכנים תלמוד. | התלמוד הבבלי קרוי גם "'''גמרא'''". במקור היו אלה שני מונחים שונים. המילה "תלמוד" משמשת כבר בלשון התנאים בהוראה של לימוד, עיון ופירוש, ואילו המילה הארמית "גמרא" מופיעה לראשונה בלשון אמוראי בבל לציון ידע שנתקבל במסורת, בניגוד לידע שהושג באמצעות הסברה. [[רש"י]] במסכת [[מסכת בבא מציעא|בבא מציעא]] מביא פרשנות נוספת למילה "'''גמרא'''" "שהוא לתת לב להבין סתימות טעמי המשנה מה הם וכששתים סותרות זו את זו יבין לתרץ שיהיו שתיהן קיימות או לדעת דברי התנאים החלוקים בדבר ונימא הא מני פלוני חכם הוא". לדברי רש"י אלו יוצא שהמושג "גמרא" כולל בתוכו שתי פרשנויות, לעיתים משמש לסוג של ידע, כלומר גמרא ולא סברה, ולעיתים משמש כמקצוע, ואז הכוונה באמת למה שאנחנו מכנים תלמוד. | ||
=== אגדה בתלמוד === | === אגדה בתלמוד === | ||
{{ערך מורחב|אגדה}} | {{ערך מורחב|אגדה}} | ||
בנוסף על דברי הלכה, מכיל התלמוד דברי אגדה רבים | בנוסף על דברי הלכה, מכיל התלמוד דברי [[אגדה]] רבים (אגדתא). לעיתים באים דברי האגדה להטעים עיקרון הלכתי, כמו סוגיית תנורו של עכנאי. חלקם מעוררים פליאה כמו "אגדתא ד[[רבה בר בר חנה]]" בבבא בתרא, ומשום כך נוטים מפרשים רבים לבאר אותם או כמשלים או על פי [[תורת הקבלה|קבלה]]. יש באגדות אלו גם חומר היסטורי רב. כמה מקטעי האגדה, בעיקר אלו מהם העוסקים באותו האיש, הושמטו בידי מצנזרים נוצריים, ושבו לתלמוד רק במהדורותיו החדשות. | ||
מבואר בכתבי האריז"ל שאגדות שבספר [[עין יעקב]] רוב סודות התורה גנוזים בה, ומכפרת עונותיו של אדם<ref>ראה גם [[אגרת הקדש]] סימן כג.</ref>. והנגלות שבה, הם דרכי ה' שילך בהם האדם ויקח מהם עצות להנהגה בין אדם לבורא ובין אדם לחברו. | מבואר בכתבי האריז"ל שאגדות שבספר [[עין יעקב]] רוב סודות התורה גנוזים בה, ומכפרת עונותיו של אדם<ref>ראה גם [[אגרת הקדש]] סימן כג.</ref>. והנגלות שבה, הם דרכי ה' שילך בהם האדם ויקח מהם עצות להנהגה בין אדם לבורא ובין אדם לחברו. | ||