לדלג לתוכן

שמואל קדיש ברטנובסקי – הבדלי גרסאות

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
אין תקציר עריכה
מ. רובין (שיחה | תרומות)
עריכה
שורה 1: שורה 1:
הרב '''שמואל קדיש ברטנובסקי''' ([[תרנ"ו]], 1896 - [[כ' תמוז]] [[תשמ"ב]], 11 ביולי 1982), היה מתלמידי [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] ו[[משפיע]] ב[[רמת גן|רמת גן]], ידוע בכינויו "שמואל ראמענער".
{{אין תמונה}}
הרב '''שמואל קדיש ברטנובסקי''' ([[תרנ"ו]], 1896 - [[כ' תמוז]] [[תשמ"ב]], 11 ביולי 1982) היה מתלמידי [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] ו[[משפיע]] ב[[רמת גן|רמת גן]], ידוע בכינויו "שמואל ראמענער".


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
הרב שמואל קדיש ברטנובסקי נולד בתרנ"ו בעיר רומני שבאוקראינה, בקיץ תרס"ט החל ללמוד בתומכי תמימים ליובאוויטש{{הערה|מרחב - ב, עמוד 118.}}, שם היה נחשב מבין "העובדים"{{הערה|ספר התמימים - א. לז.}}. בחורף [[תרע"ה]] לאחר כמעט שש שנות לימוד, היה צריך להתייצב לצבא, בעקבות כך נאלץ לעזוב את הישיבה בחוסר ידיעה אם יוכל לחזור, בעקבות כך, חברו הטוב ר' [[ישראל ג'ייקובסון]], אירגן בליל שישי הסמוך למועד נסיעתו, התוועדות חשאית בביתו של המשפיע הרב [[שילם קוראטין]], יחד עם המשפיע הרב [[שלמה זלמן הבלין]], והתמים ר' [[משה גוראריה]], הבחורים שמו לב שהם חסרים, ובעקבות כך החלו לחפש אותם אך ללא הצלחה, רק התמימים ר' [[חיים מאיר ליס]] ור' [[שמעון בלינר]] הצליחו למוצאם. באותה התוועדות ר' שילם התוועד על כך שכל רבי בדורו מחדיר את נקודת היהדות שלמעלה מטעם ודעת, אל הכחות הפנימיים שבאדם כל אחד ואחד לפי מעמדו ומצבו{{הערה|זכרון לבני ישראל עמוד מח.}}.
נולד ב[[תרנ"ו]] ברומני שב[[אוקראינה]].


בחורף תרע"ז למד ב[[תומכי תמימים חרסון]]. וזאת בעקבות מכתב ששלח לו המשפיע ר' שלמה זלמן הבלין בשם אדמו"ר הרש"ב{{הערה|זכרון לבני ישראל עמוד ס.}}.
בקיץ תרס"ט החל ללמוד בתומכי תמימים ליובאוויטש{{הערה|מרחב - ב, עמוד 118.}}, שם היה נחשב מבין "העובדים"{{הערה|ספר התמימים - א. לז.}}.


ר' שמואל קדיש התגורר שנים רבות במוסקווה, בחשון תשי"ח{{הערה|תשורה מאצקין קפלן - תשפ"ג. עמוד 34.}} עלה לארץ ישראל והתיישב בעיר רמת גן שם שימש כמשפיע.
בחורף [[תרע"ה]] לאחר כמעט שש שנות לימוד, היה צריך להתייצב לצבא, בעקבות כך נאלץ לעזוב את הישיבה בחוסר ידיעה אם יוכל לחזור, בעקבות כך, חברו הטוב ר' [[ישראל ג'ייקובסון]], אירגן בליל שישי הסמוך למועד נסיעתו, התוועדות חשאית בביתו של המשפיע הרב [[שילם קוראטין]], יחד עם המשפיע הרב [[שלמה זלמן הבלין]], והתמים ר' [[משה גוראריה]], הבחורים שמו לב שהם חסרים, ובעקבות כך החלו לחפש אותם אך ללא הצלחה, רק התמימים ר' [[חיים מאיר ליס]] ור' [[שמעון בלינר]] הצליחו למוצאם. באותה התוועדות ר' שילם התוועד על כך שכל רבי בדורו מחדיר את נקודת היהדות שלמעלה מטעם ודעת, אל הכחות הפנימיים שבאדם כל אחד ואחד לפי מעמדו ומצבו{{הערה|זכרון לבני ישראל עמוד מח.}}.
 
בחורף [[תרע"ז]] למד ב[[תומכי תמימים חרסון]]. וזאת בעקבות מכתב ששלח לו המשפיע ר' שלמה זלמן הבלין בשם אדמו"ר הרש"ב{{הערה|זכרון לבני ישראל עמוד ס.}}.
 
קדיש התגורר שנים רבות במוסקבה, בחשוון תשי"ח{{הערה|תשורה מאצקין קפלן - תשפ"ג. עמוד 34.}} עלה לארץ ישראל והתיישב בעיר רמת גן שם שימש כמשפיע.


==משפחתו==
==משפחתו==

גרסה מ־13:59, 3 ביולי 2025

אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית

הרב שמואל קדיש ברטנובסקי (תרנ"ו, 1896 - כ' תמוז תשמ"ב, 11 ביולי 1982) היה מתלמידי תומכי תמימים ליובאוויטש ומשפיע ברמת גן, ידוע בכינויו "שמואל ראמענער".

תולדות חיים

נולד בתרנ"ו ברומני שבאוקראינה.

בקיץ תרס"ט החל ללמוד בתומכי תמימים ליובאוויטש[1], שם היה נחשב מבין "העובדים"[2].

בחורף תרע"ה לאחר כמעט שש שנות לימוד, היה צריך להתייצב לצבא, בעקבות כך נאלץ לעזוב את הישיבה בחוסר ידיעה אם יוכל לחזור, בעקבות כך, חברו הטוב ר' ישראל ג'ייקובסון, אירגן בליל שישי הסמוך למועד נסיעתו, התוועדות חשאית בביתו של המשפיע הרב שילם קוראטין, יחד עם המשפיע הרב שלמה זלמן הבלין, והתמים ר' משה גוראריה, הבחורים שמו לב שהם חסרים, ובעקבות כך החלו לחפש אותם אך ללא הצלחה, רק התמימים ר' חיים מאיר ליס ור' שמעון בלינר הצליחו למוצאם. באותה התוועדות ר' שילם התוועד על כך שכל רבי בדורו מחדיר את נקודת היהדות שלמעלה מטעם ודעת, אל הכחות הפנימיים שבאדם כל אחד ואחד לפי מעמדו ומצבו[3].

בחורף תרע"ז למד בתומכי תמימים חרסון. וזאת בעקבות מכתב ששלח לו המשפיע ר' שלמה זלמן הבלין בשם אדמו"ר הרש"ב[4].

קדיש התגורר שנים רבות במוסקבה, בחשוון תשי"ח[5] עלה לארץ ישראל והתיישב בעיר רמת גן שם שימש כמשפיע.

משפחתו

הערות שוליים

  1. ^ מרחב - ב, עמוד 118.
  2. ^ ספר התמימים - א. לז.
  3. ^ זכרון לבני ישראל עמוד מח.
  4. ^ זכרון לבני ישראל עמוד ס.
  5. ^ תשורה מאצקין קפלן - תשפ"ג. עמוד 34.
  6. ^ ראו הקדשה בסיום חוברת 'פסקי הרב' של ר' אפרים בוגרד.