פרשה – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{פירוש נוסף|נוכחי= חלוקה של החומש לפסקאות|אחר= פרשות הנקראות בבתי הכנסת בשבת|ראו= פרשת השבוע}} | {{פירוש נוסף|נוכחי= חלוקה של החומש לפסקאות|אחר= פרשות הנקראות בבתי הכנסת בשבת|ראו= פרשת השבוע}} | ||
שישה סוגי רווחים נאמרו למשה מסיני{{הערה|חלקם מנוי במנחות ל ע"א, חלקם במסכת סופרים (פ"א הלכה יח, פ"א הלכה יד), ונפסק להלכה בראשונים (רמבם הל' ס"ת פ"ט ה"ב בראש ועוד, ובשו"ע יו"ד רע"ג א'.}} שצריכים להיות בספר תורה: '''א.''' בין חומש לחומש, '''ב.''' ובין פרשה לפרשה, '''ג.''' ובין תיבה לתיבה (כמלא אות קטנה) '''ד.''' ובין שורה לשורה (כמלא שורה), '''ה.''' ובין אות לאות כמלא חוט השערה), '''ו'''. וצורת השירות (שירות הים והאזינו). | |||
'''פרשה''' במובנה המקורי{{הערה|כיום משמש המונח "פרשה" בדרך כלל ככינוי לאחת מ[[פרשת השבוע|פרשות השבוע]].}} היא פסקה בספר תורה. ספר התורה מחולק לפסקאות, כאשר בין פסקה לפסקה מופיע רווח בגודל 9 אותיות{{הערה|ובין ספר לספר רווח 4 שורות ריקות (שו"ע רע"ג). ישנו דיון לגבי איזה אותיות: יש הדורשים 9 אותיות גדולות (כגון א, ב) ויש המסתפקים ב9 קטנות (כגון י' ו'). להלכה נפסק שלכתחילה צריך גדולות, ובדיעבד גם רווח של קטנות כשר.}} – וכל פסקה כזו נקראת "פרשה". | '''פרשה''' במובנה המקורי{{הערה|כיום משמש המונח "פרשה" בדרך כלל ככינוי לאחת מ[[פרשת השבוע|פרשות השבוע]].}} היא פסקה בספר תורה. ספר התורה מחולק לפסקאות, כאשר בין פסקה לפסקה מופיע רווח בגודל 9 אותיות{{הערה|ובין ספר לספר רווח 4 שורות ריקות (שו"ע רע"ג). ישנו דיון לגבי איזה אותיות: יש הדורשים 9 אותיות גדולות (כגון א, ב) ויש המסתפקים ב9 קטנות (כגון י' ו'). להלכה נפסק שלכתחילה צריך גדולות, ובדיעבד גם רווח של קטנות כשר.}} – וכל פסקה כזו נקראת "פרשה". | ||