ר"ן – הבדלי גרסאות
ניסוח, עריכה |
עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{עריכה}} | {{עריכה}} | ||
{{אין תמונה}} | {{אין תמונה}} | ||
רבי '''נסים''' בן רבי ראובן '''גִירוֹנְדִי''' (מכונה '''ה[[ר"ן]]''' ולעתים ה'''רנב"ר''') (ה' | רבי '''נסים''' בן רבי ראובן '''גִירוֹנְדִי''' (מכונה '''ה[[ר"ן]]''' ולעתים ה'''רנב"ר''') (ה'נ, - [[ט' שבט]] ה'קל"ו), היה מגדולי ה[[ראשונים]] בספרד. [[פוסק]] הלכה, מגדולי פרשני ה[[תלמוד]] ופסקי [[רי"ף|הרי"ף]]. | ||
== תולדות חייו == | == תולדות חייו == | ||
רבינו נסים נולד בעיר גירונה שבספרד{{הערה|ראה בתשובותיו סי' נ. אך ראה כנסת הגדולה או"ח סי' תקפד.}} לערך בשנת ה'נ לאביו רבי ראובן בן רבי נסים{{הערה|ראה ספר אור החיים סי' 1132. אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל בערכו. וראה מבוא לחי' הר"ן סנהדרין מהדורת מוסד הרב קוק. וראה אוצר הגאונים שבועות לא, א.}}. בצעירותו למד תורה אצל אביו, וכן למד אצל רבי פרץ הכהן {{הערה|קורא הדורות דף כו, א. וראה בשו"ת שלו סי' מג, מח.}}. היה בקשרי ידידות עם בן דורו, ר' וידאל די טולושא, מחבר מגיד משנה על ה[[רמב"ם]]{{הערה|ראה בהקדמת הספר [[כסף משנה]].}}. | |||
בשנים הבאות שימש [[דיין]] ומורה הלכה בברצלונה. כמו כן, לימד והעמיד ישיבה בברצלונה. בעת כהונתו כרבה של קהילת ברצלונה ניסה הר"ן להוכיח את עשירי הקהילה על דרכם, זאת לאחר שהעשירים בדורות שלפני גירוש ספרד החלו לזלזל בשמירת מצוות וייתכן שזאת הייתה סיבת התוכחה. ניסיון התוכחה לא עלה בידו שכן עשירי הקהילה סירבו לשנות את אורחות חייהם ולשמור מצוות באופן קפדני יותר. תיאור הדברים מובא בשו"ת שכתב תלמידו ה[[ריב"ש]]: {{ציטוטון|וחי נפשי ראיתי אני בברצלונה את מורנו הרב רבנו ניסים זצ"ל כשהיה רוצה להוכיח על איזה דבר מעצמו קצת עשירי הקהילה, היו מתריסים נגדו ומבטלין עצתו{{הערה|שו"ת הריב"ש סימן תמז.}}}}. | |||
במרוצת הזמן עלתה קרנו, ונחשב לראש הקהילה היהודית בספרד, כמו הריטב"א והרשב"א בדור שלפניו. גם בקרב הגוים חלקו לו כבוד. חכמתו וידיעתו בתורה נפוצו בכל קצוות תבל, ומכל קהילות העולם ביקשו תורה מפיו. שאלות רבות שעליהן השיב אבדו במרוצת השנים, ונותרו אך מעט מתשובותיו שנתפרסמו בקובץ שו"ת הר"ן. יחסו לקבלה היה מסויג, והוא הסתייג גם מעיסוקו הרב של הרמב"ן בקבלה. | במרוצת הזמן עלתה קרנו, ונחשב לראש הקהילה היהודית בספרד, כמו הריטב"א והרשב"א בדור שלפניו. גם בקרב הגוים חלקו לו כבוד. חכמתו וידיעתו בתורה נפוצו בכל קצוות תבל, ומכל קהילות העולם ביקשו תורה מפיו. שאלות רבות שעליהן השיב אבדו במרוצת השנים, ונותרו אך מעט מתשובותיו שנתפרסמו בקובץ שו"ת הר"ן. יחסו לקבלה היה מסויג, והוא הסתייג גם מעיסוקו הרב של הרמב"ן בקבלה. | ||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
בעת ששימש כרב בברצלונה, העלילו עליו ועל כמה מנכבדי ורבני הקהילה עלילת שווא, שבעקבותיה נאסרו לחמישה חדשים, אשר בסופם נתבררו כחפים מפשע ושוחררו. תקופת פעילותו של ה[[ר"ן]] נמשכת לערך משנת ה'ק"י , שנה הנזכרת באחת מתשובותיו, עד ט' בשבט שנת ה'קל"ו בה נפטר. באחת מדרשותיו, מזכיר ה[[ר"ן]] את המגפה השחורה כאירוע שהתרחש שלוש עשרה שנה קודם לכן. הרשב"ש כותב "ששמענו הר"ן ז"ל שברח ממנה (-ממגפה) פעמיים" | בעת ששימש כרב בברצלונה, העלילו עליו ועל כמה מנכבדי ורבני הקהילה עלילת שווא, שבעקבותיה נאסרו לחמישה חדשים, אשר בסופם נתבררו כחפים מפשע ושוחררו. תקופת פעילותו של ה[[ר"ן]] נמשכת לערך משנת ה'ק"י , שנה הנזכרת באחת מתשובותיו, עד ט' בשבט שנת ה'קל"ו בה נפטר. באחת מדרשותיו, מזכיר ה[[ר"ן]] את המגפה השחורה כאירוע שהתרחש שלוש עשרה שנה קודם לכן. הרשב"ש כותב "ששמענו הר"ן ז"ל שברח ממנה (-ממגפה) פעמיים" | ||
ספרו "דרשות | ספרו "דרשות הר"ן" נחשב לאחד מספרי המחשבה היסודיים ביהדות. | ||
תלמידו הריב"ש כותב על גדלות רבו בין השאר "בקי בשלשה סדרים ודמו ליה כמאן דמנחי בכיסתיה". | תלמידו הריב"ש כותב על גדלות רבו בין השאר "בקי בשלשה סדרים ודמו ליה כמאן דמנחי בכיסתיה". | ||