כפירה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
בהזדמנות מסויימת אמר [[הרבי מליובאוויטש]]<REF>לאריאל שרון, על פי [[מסכת מגילה]]</REF>: [[יהודי]] נקרא מי שכופר בעבודה זרה. | בהזדמנות מסויימת אמר [[הרבי מליובאוויטש]]<REF>לאריאל שרון, על פי [[מסכת מגילה]]</REF>: [[יהודי]] נקרא מי שכופר בעבודה זרה. | ||
הרבי אמר לו גם כי בביטוי "כופר בעבודה זרה", אין הכוונה דווקא בעבודה זרה ממש, אלא בכל דבר שזר לאידישקייט - ליהדות ולהר סיני, | הרבי אמר לו גם כי בביטוי "כופר בעבודה זרה", אין הכוונה דווקא בעבודה זרה ממש, אלא בכל דבר שזר לאידישקייט - ליהדות ולהר סיני היא זרה לו, והוא כופר בו.{{הערת שוליים|1-וכן מובא גם ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=4596&st=%u05e2%u05d1%u05d5%u05d3%u05d4+%u05d6%u05e8%u05d4 שיחות קודש תשכ"ז ח"ב עמ' ה' (277).].}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:מושגים כלליים]] | [[קטגוריה:מושגים כלליים]] | ||
גרסה מ־06:32, 14 ביוני 2010
כפירה היא היפך האמונה. כשם שאמונה שלימה ואמיתית היא למעלה מטענות ומענות, כך גם הכפירה במיטבה, היא היפך האמונה ללא היגיון. אדם המתלבט וחותר להגיע אל האמת, עדיין אינו נחשב לכופר, למרות תהיותיו ושאלותיו.
בהזדמנות מסויימת אמר הרבי מליובאוויטש[1]: יהודי נקרא מי שכופר בעבודה זרה.
הרבי אמר לו גם כי בביטוי "כופר בעבודה זרה", אין הכוונה דווקא בעבודה זרה ממש, אלא בכל דבר שזר לאידישקייט - ליהדות ולהר סיני היא זרה לו, והוא כופר בו.[2]
הערות שוליים
- ↑ לאריאל שרון, על פי מסכת מגילה
- ↑ 1-וכן מובא גם בשיחות קודש תשכ"ז ח"ב עמ' ה' (277)..