חנק: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "</ref>" ב־"}}")
מ (החלפת טקסט – "<ref>" ב־"{{הערה|")
שורה 1: שורה 1:
'''חנק''' הוא אחד מה[[ארבע מיתות בית דין]]. והוא ציווי לבית דין<ref>ב[[ספר החינוך]] מצוה מז.}} לענוש בחנק את מי שמחוייב חנק.
'''חנק''' הוא אחד מה[[ארבע מיתות בית דין]]. והוא ציווי לבית דין{{הערה|ב[[ספר החינוך]] מצוה מז.}} לענוש בחנק את מי שמחוייב חנק.


== דיני המצוה ==
== דיני המצוה ==
מצווה לבית דין להרוג העוברים על מצוות מסויימים של התורה בחנק.
מצווה לבית דין להרוג העוברים על מצוות מסויימים של התורה בחנק.


אמרו [[חכמינו זכרונם לברכה|חז"ל]]<ref>סנהדרין נב, ב.}} כל פעם שנאמרה בתורה מיתה בסתם (מות יומת) פירושו היא מיתה בחנק.
אמרו [[חכמינו זכרונם לברכה|חז"ל]]{{הערה|סנהדרין נב, ב.}} כל פעם שנאמרה בתורה מיתה בסתם (מות יומת) פירושו היא מיתה בחנק.


אופן ביצוע את העונש לאדם שהתחייב בשריפה הוא, שמשקעין אותו בזבל על ארכובותיו, והיו כורכים על צוארו סודר קשה, ושני אנשים מחזיקים את הסודר, אחד משך את הסודר לכאן והשני משך לכאן, עד שנפשו יוצאה<ref>משניות סנהדרין פרק ז, משנה ג. ושאר פריטיה ראה תלמוד בבלי סנהדרין נב, ב.}}.
אופן ביצוע את העונש לאדם שהתחייב בשריפה הוא, שמשקעין אותו בזבל על ארכובותיו, והיו כורכים על צוארו סודר קשה, ושני אנשים מחזיקים את הסודר, אחד משך את הסודר לכאן והשני משך לכאן, עד שנפשו יוצאה{{הערה|משניות סנהדרין פרק ז, משנה ג. ושאר פריטיה ראה תלמוד בבלי סנהדרין נב, ב.}}.


== בחסידות ==
== בחסידות ==
שורה 15: שורה 15:
והפגם באות ה"א הוא, שהאדם פורק ממנו את עול מלכות שמים, ואין פחד אלוקים לנגד עיניו, והוא הלך בשירות לבו.
והפגם באות ה"א הוא, שהאדם פורק ממנו את עול מלכות שמים, ואין פחד אלוקים לנגד עיניו, והוא הלך בשירות לבו.


והעונש על זה הוא חנק, שעניינו הוא שמונעים את הבל הלב שלא יומשך להדיבור, הדיבור הוא בהעלם והסתר "נחר<ref>תהילים סט, ד. רש"י פי' נחר - יבש. ביאורו בחסידות (תו"א פ' ויצא) שהחיות אלוקי שנמשך בהם (שהו"ע גרון - קול), מוסתר לגמרי.}} גרוני"<ref>ד"ה ביום השמיני עצרת תרס"ה.}}.
והעונש על זה הוא חנק, שעניינו הוא שמונעים את הבל הלב שלא יומשך להדיבור, הדיבור הוא בהעלם והסתר "נחר{{הערה|תהילים סט, ד. רש"י פי' נחר - יבש. ביאורו בחסידות (תו"א פ' ויצא) שהחיות אלוקי שנמשך בהם (שהו"ע גרון - קול), מוסתר לגמרי.}} גרוני"{{הערה|ד"ה ביום השמיני עצרת תרס"ה.}}.


== ראו גם ==
== ראו גם ==

גרסה מ־23:41, 11 בדצמבר 2024

חנק הוא אחד מהארבע מיתות בית דין. והוא ציווי לבית דין[1] לענוש בחנק את מי שמחוייב חנק.

דיני המצוה

מצווה לבית דין להרוג העוברים על מצוות מסויימים של התורה בחנק.

אמרו חז"ל[2] כל פעם שנאמרה בתורה מיתה בסתם (מות יומת) פירושו היא מיתה בחנק.

אופן ביצוע את העונש לאדם שהתחייב בשריפה הוא, שמשקעין אותו בזבל על ארכובותיו, והיו כורכים על צוארו סודר קשה, ושני אנשים מחזיקים את הסודר, אחד משך את הסודר לכאן והשני משך לכאן, עד שנפשו יוצאה[3].

בחסידות

אומרים בקריאת שמע שעל המיטה, אם פגמתי באות ה"א אחרונה של שם הוי"ה בביטול תפילה, הרי אני מקבל עלי חנק.

עניינו של האות ה"א היא מלכות. שעניינו דיבור, ובעבודת האדם היא דיבור התורה והתפילה. וגם עניינו היא קבלת עול מלכות שמים, ומעשה המצוות.

והפגם באות ה"א הוא, שהאדם פורק ממנו את עול מלכות שמים, ואין פחד אלוקים לנגד עיניו, והוא הלך בשירות לבו.

והעונש על זה הוא חנק, שעניינו הוא שמונעים את הבל הלב שלא יומשך להדיבור, הדיבור הוא בהעלם והסתר "נחר[4] גרוני"[5].

ראו גם

הערות שוליים

  1. בספר החינוך מצוה מז.
  2. סנהדרין נב, ב.
  3. משניות סנהדרין פרק ז, משנה ג. ושאר פריטיה ראה תלמוד בבלי סנהדרין נב, ב.
  4. תהילים סט, ד. רש"י פי' נחר - יבש. ביאורו בחסידות (תו"א פ' ויצא) שהחיות אלוקי שנמשך בהם (שהו"ע גרון - קול), מוסתר לגמרי.
  5. ד"ה ביום השמיני עצרת תרס"ה.