איסור הסרת בדי הארון: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "</ref>" ב־"}}") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
מ (החלפת טקסט – "<ref>" ב־"{{הערה|") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 19: | שורה 19: | ||
"בדים" (של הארון) מפורש בזוהר שהוא מלשון "יחידים" (כמו ש"כתונת '''בד'''" שהוא פשתן, ונקרא "בד" כי הם גדילים אחד אחד). יוצא אם כן ש"בדי הארון" מרמזים בעולמות העליונים על עולם האחדות, ופשיטות ה[[עצמות א"ס ברוך הוא]], ו[[בעבודת האדם]] הוא ה[[רצון פשוט]] להקב"ה, והתמסרות בביטול גמור להקב"ה. | "בדים" (של הארון) מפורש בזוהר שהוא מלשון "יחידים" (כמו ש"כתונת '''בד'''" שהוא פשתן, ונקרא "בד" כי הם גדילים אחד אחד). יוצא אם כן ש"בדי הארון" מרמזים בעולמות העליונים על עולם האחדות, ופשיטות ה[[עצמות א"ס ברוך הוא]], ו[[בעבודת האדם]] הוא ה[[רצון פשוט]] להקב"ה, והתמסרות בביטול גמור להקב"ה. | ||
הארון הוא מי ש[[תורתו אומנותו]] (כמו [[רשב"י]]), ואצלו יש כל בחינות אלו בתמידות - לא יסורו ממנו | הארון הוא מי ש[[תורתו אומנותו]] (כמו [[רשב"י]]), ואצלו יש כל בחינות אלו בתמידות - לא יסורו ממנו{{הערה|[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31680&st=&pgnum=171 סה"מ תרס"ה ע' קס"ג-קס"ד].}}. | ||
=== תמכין דאורייתא === | === תמכין דאורייתא === | ||
| שורה 26: | שורה 26: | ||
כי הטבעות של הארון הם אלו שתמיד תומכין ב[[תלמידי חכמים]], לכל צרכם, כמו הטבעות שקבועים בארון. | כי הטבעות של הארון הם אלו שתמיד תומכין ב[[תלמידי חכמים]], לכל צרכם, כמו הטבעות שקבועים בארון. | ||
ובדי הארון הם הבעלי עסק, ויש להם גם זכות התורה של אלו שלומדים תורה, כמו ש[[יששכר]] ו[[זבולון]] עשו שותפות, ותורתו של ישכר הוא גם של זבולון | ובדי הארון הם הבעלי עסק, ויש להם גם זכות התורה של אלו שלומדים תורה, כמו ש[[יששכר]] ו[[זבולון]] עשו שותפות, ותורתו של ישכר הוא גם של זבולון{{הערה|ד"ה פדה בשלום תרפ"ז.}}. | ||
=== קביעות עיתים לתורה === | === קביעות עיתים לתורה === | ||
ה[[צמח צדק]] מבאר שענין הארון הוא [[לימוד התורה]], והרי יש חובה לקבוע עיתים ללמוד תורה, אך הקביעות צריכה להיות קביעות בנפש. ועל כל יש בדי הארון ולא יתורו ממנו, בכדי שאם משום מה לא יצא לו הקביעות בלימוד התורה, יהיה מיד מוכן להעביר אותו לזמן אחר (להשלים את הזמן הקבוע שהחסיר) | ה[[צמח צדק]] מבאר שענין הארון הוא [[לימוד התורה]], והרי יש חובה לקבוע עיתים ללמוד תורה, אך הקביעות צריכה להיות קביעות בנפש. ועל כל יש בדי הארון ולא יתורו ממנו, בכדי שאם משום מה לא יצא לו הקביעות בלימוד התורה, יהיה מיד מוכן להעביר אותו לזמן אחר (להשלים את הזמן הקבוע שהחסיר){{הערה|[[אור התורה]]{{מקור}}.}}. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:בית המקדש]] | [[קטגוריה:בית המקדש]] | ||
[[קטגוריה:מצוות]] | [[קטגוריה:מצוות]] | ||
גרסה אחרונה מ־23:41, 11 בדצמבר 2024
איסור הסרת בדי הארון היא אחת ממצוות לא תעשה שבתורה[1] שלא להסיר את בדי הארון מתוך הטבעות.
מקור המצוה[עריכה | עריכת קוד מקור]
בְּטַבְּעֹת הָאָרֹן יִהְיוּ הַבַּדִּים לֹא יָסֻרוּ מִמֶּנּוּ
— שמות כה, טו
דיני המצווה[עריכה | עריכת קוד מקור]
מצוה זו בכלל מצוות הנוהגות לדורות היא, כי כל זמן שיהיה לנו ארון חייבין אנו להזרה שלא להסיר את בדיו ממנו, כדי שאם יצטרכו להביא את הארון ממקום למקום בשביל מלחמה או מאי זה סיבה שתהיה, שהארון כבר תהיה מוכן שהלויים יוכלו לשאת אותו עם בדיו.
מטעמי המצווה[עריכה | עריכת קוד מקור]
אחת מטעמי המצווה היא, שזה כלול בכבודו של הארון, משום שהארון הרי היא מקום משכן התורה והיא כל עיקרנו וכבודנו, ונתחייבנו לנהוג בו כל כבוד וכל הדר בכל יכלתינו.
כי אולי יהיו צריכים לצאת עם הארון לאיזשהו מקום במהירות, ואלי יקרה שמפני הטרדה והחפזון לא יבדקו טוב אם בדי הארון הם חזקים כמו שצריך, ואולי חס ושלום הארון יפול, ואין זה כבודו. ולכן צריכים להיות תמיד מוכנים ולא יסורו ממנו, ויהיו חזקים מאוד כדי שלא יקרה תקלה.
ועוד טעם אחר, שכל כלי המקדש צורתן מחוייבת לרמוז ענינים גדולים עליונים, כדי שיהא האדם נפעל לטובה מתוך מחשבתו בהן, ורצה האל לטובתנו שלא תפסד אותה הצורה אפילו לפי שעה{{הערה|שם=חינוך}.
בחסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]
רצון פשוט - תורתו אומנותו[עריכה | עריכת קוד מקור]
"בדים" (של הארון) מפורש בזוהר שהוא מלשון "יחידים" (כמו ש"כתונת בד" שהוא פשתן, ונקרא "בד" כי הם גדילים אחד אחד). יוצא אם כן ש"בדי הארון" מרמזים בעולמות העליונים על עולם האחדות, ופשיטות העצמות א"ס ברוך הוא, ובעבודת האדם הוא הרצון פשוט להקב"ה, והתמסרות בביטול גמור להקב"ה.
הארון הוא מי שתורתו אומנותו (כמו רשב"י), ואצלו יש כל בחינות אלו בתמידות - לא יסורו ממנו[2].
תמכין דאורייתא[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרבי ריי"ץ מבאר שהטבעות ובדים של הארון הוא שבהם מחזיקים את הארון אלו בעלי תורה, בגופם וברוחם ובפועל, שהם גם קובעים זמן ללמוד תורה.
כי הטבעות של הארון הם אלו שתמיד תומכין בתלמידי חכמים, לכל צרכם, כמו הטבעות שקבועים בארון.
ובדי הארון הם הבעלי עסק, ויש להם גם זכות התורה של אלו שלומדים תורה, כמו שיששכר וזבולון עשו שותפות, ותורתו של ישכר הוא גם של זבולון[3].
קביעות עיתים לתורה[עריכה | עריכת קוד מקור]
הצמח צדק מבאר שענין הארון הוא לימוד התורה, והרי יש חובה לקבוע עיתים ללמוד תורה, אך הקביעות צריכה להיות קביעות בנפש. ועל כל יש בדי הארון ולא יתורו ממנו, בכדי שאם משום מה לא יצא לו הקביעות בלימוד התורה, יהיה מיד מוכן להעביר אותו לזמן אחר (להשלים את הזמן הקבוע שהחסיר)[4].
הערות שוליים
- ↑ ספר החינוך מצוה צו.
- ↑ סה"מ תרס"ה ע' קס"ג-קס"ד.
- ↑ ד"ה פדה בשלום תרפ"ז.
- ↑ אור התורה[דרוש מקור].