נשג"ז: הבדלים בין גרסאות בדף
(הוספת ערך) |
|||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
==בתורת הקבלה== | ==בתורת הקבלה== | ||
ב[[ספר הזוהר]]{{הערה|חלק ב' דף ס' עמוד ב: "וְלָקֳבְלֵי אַרְבְּעָה אִלֵּין, נְטִירוּ לְהַאי רְשִׁימָא קַדִּישָׁא, מֵאַרְבַּע מִלִּין: נְטִירוּ דִּכְנְסֶת יִשְׂרָאֵל, אִסְתַּמְּרוּתָא דְּנִדָּה. נְטִירוּ דְּצַדִּיק, אִסְתַּמְּרוּתָא דְּשִׁפְחָה. נְטִירוּ דְּנֶצַח, אִסְתַּמְּרוּתָא דְּבַת עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת. נְטִירוּ דְּהוֹד, אִסְתַּמְּרוּתָא דְּזוֹנָה. וְעַל דָּא לְקוֹל יְיָ' אֱלהֶיךָ, דָּא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל".}}, מקביל את ארבעת האיסורים של נשג"ז לשמירה של ארבעת הבחינות האחרונות שבספירות: | ב[[ספר הזוהר]]{{הערה|חלק ב' דף ס' עמוד ב: "וְלָקֳבְלֵי אַרְבְּעָה אִלֵּין, נְטִירוּ לְהַאי רְשִׁימָא קַדִּישָׁא, מֵאַרְבַּע מִלִּין: נְטִירוּ דִּכְנְסֶת יִשְׂרָאֵל, אִסְתַּמְּרוּתָא דְּנִדָּה. נְטִירוּ דְּצַדִּיק, אִסְתַּמְּרוּתָא דְּשִׁפְחָה. נְטִירוּ דְּנֶצַח, אִסְתַּמְּרוּתָא דְּבַת עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת. נְטִירוּ דְּהוֹד, אִסְתַּמְּרוּתָא דְּזוֹנָה. וְעַל דָּא לְקוֹל יְיָ' אֱלהֶיךָ, דָּא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל".}}, מקביל את ארבעת האיסורים של נשג"ז לשמירה של ארבעת הבחינות האחרונות שבספירות: | ||
*נידה - כנסת ישראל, מלכות | *נידה - כנסת ישראל, [[מלכות]] | ||
*שפחה - צדיק, יסוד | *שפחה - צדיק, [[יסוד]] | ||
*גויה - נצח | *גויה - [[נצח]] | ||
*זונה - הוד | *זונה - [[הוד]] | ||
בתורת החסידות מבואר בדיוק לשון הפסוק "ובשר בשדה טריפה", שלא נאמר 'בשר טריפה' בשדה, אלא בשר ב'שדה טריפה', כי הבשר רומז ל[[איבר הברית]] שאין בו עצם כי אם בשר בלבד, וכאשר הוא נמשך בתאוות, ואפילו בתאוות היתר וכל שכן בתאוות איסור - אזי הוא נותן כח ב'שדה טריפה' של נשג"ז, ואזי "מלך - לשדה נעבד", שהוא גורם גלות השכינה{{הערה|1=[https://chabadpedia.co.il/images/5/57/5630_-_%D7%AA%D7%A8_%D7%9C.pdf לקוטי תורה תורת שמואל תר"ל עמוד כג]. תרלז חלק א' עמוד נב. ועוד.}}. | בתורת החסידות מבואר בדיוק לשון הפסוק "ובשר בשדה טריפה", שלא נאמר 'בשר טריפה' בשדה, אלא בשר ב'שדה טריפה', כי הבשר רומז ל[[איבר הברית]] שאין בו עצם כי אם בשר בלבד, וכאשר הוא נמשך בתאוות, ואפילו בתאוות היתר וכל שכן בתאוות איסור - אזי הוא נותן כח ב'שדה טריפה' של נשג"ז, ואזי "מלך - לשדה נעבד", שהוא גורם גלות השכינה{{הערה|1=[https://chabadpedia.co.il/images/5/57/5630_-_%D7%AA%D7%A8_%D7%9C.pdf לקוטי תורה תורת שמואל תר"ל עמוד כג]. תרלז חלק א' עמוד נב. ועוד.}}. | ||
גרסה אחרונה מ־16:13, 2 בדצמבר 2024
נשג"ז הוא ראשי תיבות של ארבעת האיסורים החמורים נידה, שפחה, גויה, זונה. (המושג המקביל הוא 'נשג"א', נידה, שפחה, גויה, אשת איש).
בתורת הקבלה ראשי תיבות אלו משמשים כביטוי כולל לשמירה והזהירות הנדרשת מהמשכת האור האלוקי ונפילתו בקליפות.
בהלכה[עריכה | עריכת קוד מקור]
בית דין הגדול בתקופת החשמונאים גזרו על מי שנוהג מנהג אישות בנוכרית, אפילו בצינעא, וחייבוהו בארבע מכות מרדות, משום שעובר על ארבעה איסורים החמורים הנכללים בראשי תיבות של נשג"ז (נידה, שפחה, גויה, זונה) או משום נשג"א (נידה, שפחה, גויה, אשת איש)[1].
בתורת הקבלה[עריכה | עריכת קוד מקור]
בספר הזוהר[2], מקביל את ארבעת האיסורים של נשג"ז לשמירה של ארבעת הבחינות האחרונות שבספירות:
בתורת החסידות מבואר בדיוק לשון הפסוק "ובשר בשדה טריפה", שלא נאמר 'בשר טריפה' בשדה, אלא בשר ב'שדה טריפה', כי הבשר רומז לאיבר הברית שאין בו עצם כי אם בשר בלבד, וכאשר הוא נמשך בתאוות, ואפילו בתאוות היתר וכל שכן בתאוות איסור - אזי הוא נותן כח ב'שדה טריפה' של נשג"ז, ואזי "מלך - לשדה נעבד", שהוא גורם גלות השכינה[3].
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- לקוטי שיחות חלק י"ג עמוד 296
הערות שוליים
- ↑ למרות שמדין תורה, אין איסור נידה בגויות (דם נכרית כדם בהמה), גזרו חכמים על כך (או משום שעצם המעשה הוא מיאוס וחילול קדושת השם, או בגלל שחששו שלא יבוא לזלזל גם באיסור נידה של יהודיה).
- ↑ חלק ב' דף ס' עמוד ב: "וְלָקֳבְלֵי אַרְבְּעָה אִלֵּין, נְטִירוּ לְהַאי רְשִׁימָא קַדִּישָׁא, מֵאַרְבַּע מִלִּין: נְטִירוּ דִּכְנְסֶת יִשְׂרָאֵל, אִסְתַּמְּרוּתָא דְּנִדָּה. נְטִירוּ דְּצַדִּיק, אִסְתַּמְּרוּתָא דְּשִׁפְחָה. נְטִירוּ דְּנֶצַח, אִסְתַּמְּרוּתָא דְּבַת עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת. נְטִירוּ דְּהוֹד, אִסְתַּמְּרוּתָא דְּזוֹנָה. וְעַל דָּא לְקוֹל יְיָ' אֱלהֶיךָ, דָּא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל".
- ↑ לקוטי תורה תורת שמואל תר"ל עמוד כג. תרלז חלק א' עמוד נב. ועוד.