הבדלים בין גרסאות בדף "נישואין"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(דף חדש: '''נישואין''' הם גמר קנין הקידושין, והיא חלק ממצוות פריה ורביה. גם אדם /אשתו מתה עליו אחרי שכבר הוליד…)
 
שורה 5: שורה 5:
 
נהוג שהחתן והכלה תענים ביום החופה.
 
נהוג שהחתן והכלה תענים ביום החופה.
  
[[אדמו"ר הריי"צ]] נוהג להתענות גם בעצמו ביום החתונה של בנותיו, והיה משלים התענית.
+
[[אדמו"ר הריי"צ]] נוהג להתענות גם בעצמו ביום החתונה של בנותיו, והיה משלים התענית.הבחתונת בתו הצעירה התאחר מאד זמן החופה (בגלל אחד המוזמנים שהוא המתין לבואו), ולמרות כן הוא המשיך לישב ב[[תענית]] עד אחרי החופה.{{הערת שוליים|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/2/35/252&search=%D7%94%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95\%22%D7%A8 תורת מנחם].}}
 
 
בחתונת בתו הצעירה התאחר מאד זמן החופה (בגלל א' המוזמנים שכ"ק מו"ח אדמו"ר המתין לבואו), ואעפ"כ, המשיך אדמו"ר הריי"צ לישב בתענית עד אחרי החופה.
 
  
 
== טבעת הנישואין ==
 
== טבעת הנישואין ==
  
איתא בספרים שטבעת נישואין צריכה להיות כמו סמ"ך וכמו מ"ם – עגולה (כסמ"ך) מבפנים, ומרובעת (כמ"ם) מבחוץ. וע"פ קבלה יש לקדש בטבעת של כסף. אבל אעפ"כ, המנהג בפועל לקדש בטבעת עגולה (גם מבחוץ), ומזהב דוקא.{{הערת שוליים|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/2/35/252&search=%D7%94%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95\%22%D7%A8 תורת מנחם].}}
+
מובא בספרים שטבעת נישואין צריכה להיות כמו סמ"ך וכמו מ"ם – עגולה (כסמ"ך) מבפנים, ומרובעת (כמ"ם) מבחוץ. וע"פ קבלה יש לקדש בטבעת של כסף. אבל אעפ"כ, המנהג בפועל לקדש בטבעת עגולה (גם מבחוץ), ומזהב דוקא.{{הערת שוליים|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/2/35/252&search=%D7%94%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95\%22%D7%A8 תורת מנחם].}}
{{הערות שוליים]]
+
{{הערות שוליים}}
 
[[קטגוריה:מנהגי חב"ד]][[קטגוריה:מושגים כלליים]]
 
[[קטגוריה:מנהגי חב"ד]][[קטגוריה:מושגים כלליים]]

גרסה מ־10:26, 8 ביוני 2010

נישואין הם גמר קנין הקידושין, והיא חלק ממצוות פריה ורביה.

גם אדם /אשתו מתה עליו אחרי שכבר הוליד ילדים, מחויב על פי ההלכה[1]לישא אשה נוספת, מכיון ש"לא טוב היות היות לבדו", וממצוות "לערב אל תנח ידיך". יש החוששים כי הדבר יביא לריחוק בינם לבין הילדים מהאשה הקודמת, אך הרבי לא קיבל חששות אלו, ואדרבה.[2]

מנהגי יום החופה

נהוג שהחתן והכלה תענים ביום החופה.

אדמו"ר הריי"צ נוהג להתענות גם בעצמו ביום החתונה של בנותיו, והיה משלים התענית.הבחתונת בתו הצעירה התאחר מאד זמן החופה (בגלל אחד המוזמנים שהוא המתין לבואו), ולמרות כן הוא המשיך לישב בתענית עד אחרי החופה.[3]

טבעת הנישואין

מובא בספרים שטבעת נישואין צריכה להיות כמו סמ"ך וכמו מ"ם – עגולה (כסמ"ך) מבפנים, ומרובעת (כמ"ם) מבחוץ. וע"פ קבלה יש לקדש בטבעת של כסף. אבל אעפ"כ, המנהג בפועל לקדש בטבעת עגולה (גם מבחוץ), ומזהב דוקא.[4]

הערות שוליים