כינוס תורה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 6: שורה 6:
ב[[שנת תשל"ט]], הציע הרבי לערוך - ביום נפרד - 'כינוס תורה' גם לנשים, שיעסוק בעניינים הנוגעים ל[[נשי ובנות ישראל]] כגון: [[מבצע טהרת המשפחה|טהרת-המשפחה]], [[מבצע כשרות| כשרות האכילה ושתייה]] ו[[מבצע נרות שבת קודש| הדלקת נרות שבת קודש]] ויום-טוב.{{הערת שוליים|שיחת יום ב' דחג-השבועות, הנחת הת' סנ"ו.}}.
ב[[שנת תשל"ט]], הציע הרבי לערוך - ביום נפרד - 'כינוס תורה' גם לנשים, שיעסוק בעניינים הנוגעים ל[[נשי ובנות ישראל]] כגון: [[מבצע טהרת המשפחה|טהרת-המשפחה]], [[מבצע כשרות| כשרות האכילה ושתייה]] ו[[מבצע נרות שבת קודש| הדלקת נרות שבת קודש]] ויום-טוב.{{הערת שוליים|שיחת יום ב' דחג-השבועות, הנחת הת' סנ"ו.}}.
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מושגים כלליים]]

גרסה מ־15:52, 4 ביוני 2010

כינוס תורה הינו כינוי להתכנסות של יהודים בכדי לדון ולשוחח בדברי תורה.

מנהג ישראל לערוך כינוס כזה, בכל אסרו-חג (היום שאחרי החג), או בימים הסמוכים לו. הרבי השתתף לעיתים בכינוסים אלו על ידי אמירת שיחה תורנית שנאמרה בהתוועדויות החג[1].

בקשר עם כינוסים אלו, עורר הרבי אודות הדפסת קבצי חידושי-תורה שנאמרו בהזדמנויות אלו, ובכלל. בשנת תשל"ט, הציע הרבי לערוך - ביום נפרד - 'כינוס תורה' גם לנשים, שיעסוק בעניינים הנוגעים לנשי ובנות ישראל כגון: טהרת-המשפחה, כשרות האכילה ושתייה ו הדלקת נרות שבת קודש ויום-טוב.[2].

הערות שוליים

  1. שיחת יום ב' דחה"ש תשל"ח סי"ט. וראה 'התוועדויות' תשמ"ב ח"ג עמ' 1581. 'התוועדויות' תשמ"ט ח"ג עמ' 294.
  2. שיחת יום ב' דחג-השבועות, הנחת הת' סנ"ו.